אנשים? ל=א משתנים!

תמיד חשבתי,
תמיד אמרתי לכולם,
שאנשים? ל=א משתנים.
כולם אמרו תתני הזדמנות,
לכל אחד מגיע,
את טועה,
ובסוף?
בסוף הוכחתי שצדקתי!
אנשים לא משתנים,
ובמיוחד לא אתה.
הם אמרו לי שהשתנת,
ואני התעקשתי שאנשים לא משתנים.
הם התעקשו יותר,
שלפחות אני ינסה.
אז ניסיתי..
הרי הם מכירים אותך יותר טוב ממני.
במיוחד הוא,
חבר כל כך טוב שלך,
שבסוף איכשהו שיכנע אותי שהשתנת,
שאני יקח את הסיכון הזה.
אז לקחתי,
ונפלתי בפח.
בהתחלה היית מדהים כל כך,
ואיכשהו התחלתי להאמין שאולי טעיתי,
שאולי אנשים משתנים.
ואחרי שבועיים כמעט מושלמים,
הכל התהפך.
נו,
זה היה צפוי..
לא ככה?
התהפכת פתאום.
התייחסת מגעיל בלי לשים לב אפילו,
עם אפשר לקרוא לזה יחס בכלל.
שבוע וחצי כמעט שלא שמעתי ממך..
אתה יודע מה זה?
אתה לא יודע.
לא יודע איך זה מרגיש,
הרי איך תדע?
ולא,
אני לא אוהבת אותך,
אבל פגעת,
למרות הכל פגעת.
כל הזמן הזה כניראה שצדקתי אה?
אנשים?
ל=א משתנים,
ואתה הוכחת לי את זה.
אז מעכשיו זה ילך בדרך שלי!
בדרך שאני רוצה,
שא-נ-י בוחרת,
ולא אתה.
זה יגמר בקרוב,
כל ה"אני ואתה" הזה,
ברגע שתחזור מהטירונות..
ברגע שתיצור איתי קשר,
אגיד לך הכל בפנים,
בלי להתבייש.
אני אזרוק לך הכל בבום אחד לפרצוף
שתבין,
שאני?
לא משחק.
אז מה עם אני נראת לך קצת תמימה?
להגיד לך משהו מותק?
אכלת אותה.
כי אני זאת שאזרוק אותך ואחר כך אתגאה בזה,
ולא אתה.
אני אשפיל אותך ולא ההפך,
עם תיכננת את זה.
ולא,
אני לא אראה לך כמה פגעת,
אני פשוט אזרוק אותך כאילו שלא אכפת..
ואתה?
אתה אף פעם לא תדע איך פגעת,
וכמה..
כמה אני כועסת וכמה עשית לי רע.

אבל למרות כל הכעס הזה...
למה אני בוכה כשאני כותבת את זה?
הרי לא אכפת לי ממך..
למה אני בוכה רק מהמחשבה עלייך?
הרי אני לא אוהבת אותך..

אז כן,
אני בוכה.
למה?
כניראה בגלל שנפגעתי יותר מידי..
כמה אפשר לספוג?!?!?
כמה אפשר לשמור הכל בפנים?!?

כל כך נמאס לי 😢

😕 😊