...המלאך השומר שלי...

"קר לי" הצטמררתי והוא קם לסגור את החלון.
"עכשיו יותר טוב?" נצמד, מעביר לי את חום גופו, מחבק, חזק.
"כן" חייכתי. מסתכלת עליו.
"מה"? שאל עם פנים סמוקות.
"סתם" שיקרתי. לא רציתי שיעבור הרגע הזה, שהזמן יעצור והוא יישאר לצידי לנצח.
"נכון..נכון לא תעזוב אותי בחיים?" אמרתי עם פרצוף רציני והלב כאב. כנראה ידע מה מחכה לי בהמשך.

קמתי לעוד יום חורפי עם גשם שלא הפסיק לרדת. קפאתי מקור והצטערתי על הרגע שהגיע הבוקר.
המזג האוויר חדר לעצמותיי ולא הייתי מסוגלת לזוז. השעון מעורר לא הפסיק להתריע שהגיע הזמן לקום.
דמעה קטנה ביצבצה בזווית העין, מודיעה על בואה, אך סירבתי להניח לה לזלוג, לא עכשיו, לא היום.
לבשתי במהירות מדים התארגנתי תוך כמה שניות ויצאתי לדרכי.
בעודי מחכה לאוטובוס מתחת לטיפות השמיים המחשבות עפות עם הציפורים שחגות מעליי -
נזכרת ביום שראיתי אותך עובר בבית ספר וכאב לי הראש כל היום רק מלחשוב עליך,
נזכרת בימים שעברו וכמה שרציתי בך, לדבר איתך, לעבור לידך,
נזכרת ביום שגיליתי לך שהבן אדם שאני עצובה בגללו, שלא רוצה אותי זה בעצם אתה וכמה שכאב שאמרת שאתה לא בנוי לקשר,
נזכרת שבאת אלי למרות ניגוד רצונך ,שעשית את זה רק בשבילי,כי אמרת שאני חמודה ואתה לא רוצה לפגוע בי -ילדה קטנה שנדלקה עליך,
נזכרת שהתנשקנו בפעם הראשונה וכמה שהפרפרים בבטן רקדו,
ביום שאמרת לי לראשונה שאתה אוהב אותי, איזה חיבוק חם ומוחץ קיבלת,ואיזה צמרמורות עברו בי,
בפעם ראשונה שקיימנו אהבה אמיתית בין גבר לאישה, שלא הפסקתי להתרגש ואמרת לי כל הזמן כמה אני מושלמת,
נזכרת שחגגנו שנתיים, ולא האמנתי שזכיתי באוצר כמוך, שיידי רעדו מרוב אושר,
נזכרתי שפתאום הבועה התנפצה לי בפנים, והחלטתי שאתה כבר לא בשבילי,
נזכרת ביום שהחלטתי להרוס אותנו, וכמה שבכיתי שהלכת ממני, כמו סכין חדה שנזרקה ישירות ללב,
נזכרת שהתקשרתי אחרי כמה זמן שלא דיברנו ושמעתי את קולך והתפרקתי לרסיסים.

כמה דקות מהבסיס, ואני צריכה לעבור הלאה, כי אני חייבת, החיים ממשיכים ואסור לי לחזור כל הזמן לעבר.
אז אני לובשת מסכה שכבר נהייתה חלק מהפנים שלי, שהופכת לאט לאט לאמיתית, ונזכרת בך, אהוב שלי,
שלעולם תהיה המלאך השומר שלי, כמו שתמיד היית.
ואני מתגעגעת למגע שלך, לשפתיים היפות שלך, לחיבוק החם והמגן שלך, למילים המעודדות והמתוקות שלך, לאהבה הענקית והעצומה שהייתה בינינו.
ואני בוכה על הרגעים הנדירים שחלקנו, ועל הבן אדם שהיית איתי, ועל זה שדאגת כל הזמן ותמכת,
ועל זה שאתה כבר לא לצידי.
אבל אני חזקה. והכל לטובה. ואני מאחלת לך שתהיה מאושר בלעדיי, כי מגיע לך את הכי טוב בעולם.
ו...אחרי הכל, הבטחת שלא תעזוב אותי בחיים. זוכר?