25.7.08
נוי...
היום,אני רושמת לך מכתב...אבל הפעם..
הוא לא יגיע אליך..
מהסיבה,שאני ניסיתי הכל,ואת ?כלום.
אני לא יודעת למה...אוף..אני מרגישה כאילו את החבר שלי..הדיכאון הזה והעצב הזה
אני לא יודעת מה את מרגישה...אני לא יודעת אם את מרגישה..אם עצוב לך לפעמים
ואם את מתגעגעת אליי..
את יודעת,לפני כמה ימים נזכרתי באח של ספיר ז"ל =\
וניזכרתי שזה אותו התאריך..ה17,ולא ידעתי מתי זה..הרי את יודעת אמור להיות אזכרה
לא ידעתי את מי לשאול...אתם הייתם ממולי,זה היה בהפסקה ב17.11.08
חשבתי שהיום תיהיה האזכרה ,
שאלתי את סהר.
אולי היא תדע...והיא אמרה לי שזה כבר היה !!
ושיצאתי זבל ומנאיקית וילדה מגעילה שלא באתי ולא חשבתי בכלל על זה...
אבל היא לא יודעת שחשבתי שזה היום
והיא עשתה לי עוד יותר רע על הלב...וכואב לי,
כואב לי כי גם ספיר כ"כ חשובה לי ...
וגם אם לא,
זה בטבע של כל בן אדם...להיות עצוב ממקרים כאלה=\
ועכשיו זה הגיע..ולא חשבתי שזה בכלל יקרה,
התחלתי לדמוע,דמעה ועוד דמעה...
אוףףף..עד שהייתה לי את ההזדמנות שתחשבו שאני כן חושבת עליכן,שכן אכפת לי...
לא נצלתי את זה.
הפסדתי.
ספיר,באותו שניה עברה לי מול העיינים,לא רק במחשבות...עברה לידי
הלכתי אחריה...התלבטתי מלא...עצרתי את הבכי שלי ..ובתקווה שהם לא יינטפו שוב..
ספיר?
בואי שניה...וכצפוי..לפני שאפילו התחלתי לדבר..הן ירדו להם..והפעם הרבה יותר..
ספיר..אני וואיי..קשה לי לדבר,מממ...אח שלך,אני מצטערת...ניזכרתי היום,שעברה לה שנה..התאריך ה17.אני מצטערת,לא ידעתי בדיוק מתי...חשבתי שהיום זה האזכרה...
איך חלפה לה שנה...למרות שאנחנו לא חברות...זה אכפת לי...
לא היה לי מה להגיד..מרוב "ההתרגשות" שלי שדיברתי עם ספיר...
ואמרתי לה...שסהר אמרה לי שזה לא התאריך היום."האשמתי" אותה.
וכך היא הלכה...וגם אני...יושבת לי בצד וחושבת על הכל...וכואב לי,קשה לי.
לאחר מכן...בשיא ההתלהבות...שאלתי את הבנות אם זה בסדר מה שאמרתי??
שדיברתי עם ספיר....והן?חחח איזה דפוקה יצאת.השפלת את עצמך..לא מגיעה לה בכלל שתדברי איתה..
ואני..כל כך עצובה...עוד יותר ממה שהייתי...
אוף,
אני שוב מרגישה מטומטמת..וגם עכשיו שאני רושמת את המכתב...אולי באמת זה לא מגיע לכן...
נוי,
אני רשמתי לך במכתב הקודם כמה שאני אוהבת אותך,כמה שאני מצטערת,כמה שקשה לי...
למה?!למה לא עשית עם זה כלום?!???!?!?
ואיי...כמה צפוי...השניה הזאת יורדות לי דמעות...
את לא מבינה?!!?במכתב הקודם כל מילה ומילה ירדה לי דמעה...כל משפט ומשפט...
נוי,אני רשמתי לך...במילים האלה:אני לא יכולה לדבר איתך פנים מול פנים..ולא להתסכל לך בעיינים
אז אני רושמת לך את זה....כאילו את לא מבינה שרשמתי לך כי לא יכלתי לראות אותך?
ובאותו יום אמרת שאת רוצה להיפגש...ואני סירבתי..תחשבי כמה פעמים למה..הרי רשמתי לך את זה...
יכול להיות פשוט,
שאת לא הקשבת...אין לי יותר מילים,אני את הכל כבר ניסיתי...ואת,לא הקשבת.
פורום סיפורים ושירי אהבה
לא הבנתי מאמי... לא הלכת לאזכרה של אח
של חברה שלך?
אם את מרגישה צורך להוציא ולבטא את מה שעובר עלייך
אז למה שלא תתני לאותה ילדה את המכתב?
אני בטוחה שזה יעזור לך ויוריד לך כמה אבנים מהלב
לא טוב לשמור בבטן...
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
לא עזבי מאמי...
זה חלק קטן מכל הריב שהיה...וכבר רשמתי לה מכתב,יותר ארוך..שמספר בערך הכל על כל מה שעברנו...והיא לא התייחסה בכלל ואחרי המכתב הזה לא ניסתה לדבר איתי..אז כנירא שאני לא חשובה לה מספיק והיא לא חברה אמיתית=\
תודה..וסתם רשמתי את זה על דף ורציתי להעביר את זה למחשב שזה יהיה שמור אז שמתי את זה פה =]
