אנה,הו אנה שלי...

אנה יקרה שלי,
הרבה זמן רציתי לכתוב לך .
נכון שאת לא תקראי,אבל בכל זאת.
ראיתי להגיד תודה אנה.
תודה שבאת אליי מתי שהייתי צריכה,
עזרת לי,
נתת עצות גם בלי להיות מודעת,
תמכת בי,
עשית מה שאחרים לא עשו.
רציתי להודות לך אנה שלי,
שלא עזבת אותי גם כשכולם הכריחו אותנו להיפרד.
תודה לך שהיית שם בשבילי תמיד.
בכיתי איתי ביחד,
כאבת איתי,
נשברת כשאני נשברתי,
וחייכת מידי פעם,כשגם לי הייתה סיבה לחייך.
הו אנה שלי,
מה הייתי עושה בלעדייך?
את לימדת אותי את הכל,
נכון שלפעמים בדרך הקשה,
אבל בכל זאת מגיעה לך תודה.
בזכותך אני פה עכשיו אנה שלי,
בזכותך אני פה היום.
את יודעת אנה?
רציתי להגיד לך תודה על עוד דבר אחד.
תודה ששברת אותי אנה,
תודה שהרסת אותי,
שבגללך לא הייתי אני,
שבגללך כמעט והלכתי לעולמי.
מוזר אה?
למה להודות למישהי שכמעט הרגה אותי?
בגלל דבר אחד אנה,
כי לימדת אותי להיות ח-ז-ק-ה.
לימדת אותי לא לוותר..
ונכון שאת עשית את זה בדרך השלילית ביותר,
כמעט הרגת אותי בדרך,
אבל אנה,
אנה שלי בזכותך אני כאן היום,
חזקה יותר מפעם,
חזקה מתמיד.
ונכון שאת ר=ק מחלה אנה,
אבל את מחלה שבזכותה למדתי את החיים,על החיים.
בגללך אנה,
בגללך אני שונה עכשיו,בוגרת.
בגללך הבנתי שזה לא שווה את זה,
א=ת לא שווה את זה אנה!!
אבל בכל זאת,
למרות הכל,
הייתי חייבת להגיד תודה.
תודה אנה,
שהראת לי מה ל-א לעשות יותר בחיים,
שהראת לי
שכל אחד?
מ-ו-ש-ל-ם בדרך שלו!
אני כבר לא צריכה אותך אנה,
אני עוזבת אותך.
ומקווה שתעלמי אנה,
שתעלמי לנצח.
אנה,הו אנה שלי..
הנה אנחנו נפרדות עכשיו..
ואנחנו לא ניפגש יותר!
אז,
תודה אנה.

-------------------

לא אמיתי חס וחלילה..
וגם יצא לי לא ממש מובן ולא אהבתי כל כך,
אבל בזמן האחרון נהייתי יותר ויותר מודעת לכמויות של הבנות ש'מתמכרות' לזה ולא יכולות לצאת..
אז הרגשתי מין צורך כזה לכתוב..

תהיו עדינות עם הביקורות...פעם ראשונה שאני כותבת על הנושא..