לאבא שלי , שלא מקבל אותי . . .

שמתי לב שלאחרונה אתה מתנהג מוזר ושונה . כל דבר שאני עושה מעצבן אותך , אתה כועס על הכל .
אני יודעת שאתה מתנהג ככה בגלל שהבנת מה שאני הבנתי לפני יותר משנה .
לפני חצי שנה בערך , כשהבאתי לאמא מכתב שכתבתי לשניכם , אתה באת ושאלת אותי למה התכוונתי .
חשבת שהיא חברה טובה שלי ושהיא עוזרת לי ואני מבולבלת .
אמרת לי " תכירי נער זה יעבור לך " , ואני , שלא רציתי לאכזב אותך עוד יותר , פשוט הנחתי לך לחשוב כמו שרצית .
קיוויתי שעם הזמן תבין את זה ולא תדחיק . אבל אתה רק הדחקת . לא רצית להאמין , לא חשבת ולא דיברת על זה כלל .
והנה , עכשיו , אחרי תשעה חודשים , אתה מתחיל להבין שזה מעבר לחברות טובה . אתה רואה ומבין שזה נהיה רציני יותר ויותר . וזה מפחיד אותך ...
אחרי חצי שנה שבעקרון ידעת , כי אמא הראתה לך את המכתב . עכשיו אתה רק קולט עד כמה הייתי רצינית במילים שנכתבו שם על הדף .
ועכשיו כשאתה יודע , זה לא נראה לך בסדר . אתה מתנגד ואין בך טיפת הבנה והקשבה בשבילי .
זה מציק לך , מפריע לך , ואתה רק רוצה שאסיים עם זה . אתה מבקש ממני לנתק את הקשר . חושב שזה כל כך קל בשבילי .
כאילו הייתה זאת איזו בובה ישנה שאיתי מהילדות ועבר זמנה . זה לא ככה , תבין !
גם אם תיתן לי את הזמן שלי , שלאט לאט אתנתק ממנה - כמו שאמרת , זה לא מה שיעזור . הזמן הזה לא יעזור לי ...
חשוב לי שתבין , אני באמת רוצה שיהיה לך טוב ושתהיה רגוע . אבל אני לא מוכנה לוותר על עצמי , בשביל זה .
כי הדבר היחיד שיצא מזה זה שלך יהיה טוב בזמן שאני בעצם מאבדת את עצמי - בגללך , בשבילך .
אני יודעת אבא , שלא זה מה שאתה רוצה . אתה כן רוצה שיהיה לי טוב . אני יודעת ...
אז בבקשה ממך , תפקח לרגע את העיניים ואל תפחד להסתכל על זה כמו שזה . אתה רק תראה שזה לא כזה נורא כמו שאתה מדמיין לעצמך .
זה האושר שלי , זה מה שעושה לי טוב , אז תן לי להיות מאושרת .
זה לא דבר רע כמו שאתה חושב , באמת שלא . ואף אחד לא הכניס לי דברים לראש ובטח שלא היא .
תפסיק לחשוב שהשתנתי בגללה , שלא הייתי ככה עד לפני שהכרתי אותה . כי זה לא נכון אבא .
תמיד הייתי ככה ... היא רק עזרה לי ללכת אחרי הלב שלי ולהיות איפה שטוב לי . ולא להסתיר את עצמי , בטח לא מהאנשים שהכי יקרים לי .
אני יכולתי להמשיך כמו אז , וכל כמה זמן למצוא לי איזה חבר חדש . אבל זה לא היה עוזר .... זה פשוט לא זה .
אני לא יודעת איך להסביר לך כל כך , אבל זה משהו שאתה מרגיש בתוכך . אתה יכול ללכת נגד עצמך , נגד ליבך , ולהיות איפה שהאחרים רוצים שתהיה .
ואתה יכול וצריך , ללכת עם ליבך , ולהיות איפה שהאושר שלך נמצא . - וזה מה שאני עשיתי , אבא .
אז תגיד לי , מה לא בסדר עם זה שהלכתי אחרי ליבי ? מה רע בזה שהלכתי למקום שהאושר שלי היה טמון בו בזמן שאני חיפשתי אותו במקום אחר ?
אז מצאתי אותו , אחרי שחיפשתי כל כך הרבה . ועכשיו כשמצאתי אוותר עליו ? זה לא נראה לי הגיוני !
אני לא יכולה להרשות לעצמי לפגוע בלבי ולהרוס את כל האושר שמצאתי . כי אם אאבד אותו , כבר לא אמצא אותו שוב ....
אני לא רוצה שזה יהיה ככה - או שאסיים את הקשר הזה שגורם לי לאושר - ולך יהיה טוב . או שאמשיך עם הלב שלי - ולך יהיה רע ותמשיך להתנהג כמו עכשיו .
למה זה חייב להיות רק ככה אבא ? תגיד לי , למה ???
למה אתה לא יכול לבוא לקראתי ולהבין את ליבי ? אני רוצה שתבין שזה בסדר , כי זה באמת בסדר . אני רוצה שתיתן לי להמשיך להיות מאושרת .
אני רוצה שתהיה עד כמה שאפשר שלם עם זה . ושגם לי וגם לך , יהיה טוב . זה אפשרי , אז למה אתה לא מוכן לנסות ?
אתה הורג אותי כשאתה אומר לי שאני לא יודעת מה אני עושה , שאני עוד ילדה , וכל המשפטים המוכרים האלה .
אני רוצה להבהיר לך כמה דברים שאני וגם אחרים שמו לב אליהם - אני עשיתי צעד שלאנשים שגדולים ממני בהרבה ועם הרבה יותר נסיון חיים - לא היה את האומץ לעשות .
הצעד הזה זה ללכת אחרי הלב שלי , ללמוד לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני . כי אם אני ככה זה אומר כנראה שזה מה שאלוקים רצה לא ?
אני למדתי , ולא ממך או מאמא , למדתי מעצמי ומאחרים - שהכי חשוב זה ללכת אחרי הלב שלנו , לעשות מה שהוא אומר ולא לוותר על האושר שלנו , לא לוותר על עצמינו .
וזה מה שעשיתי ... מצאתי את האושר שלי והחזקתי אותו חזק , הלכתי לצידו והייתי איתו ולא עזבתי . ואני לא מתכוונת להרפות ממנו דווקא עכשיו .
אחרי שעברתי כל כך הרבה ביני לבין עצמי , עד שלמדתי כל כך הרבה דברים . שאחד מהם היה לקבל את עצמי ולאהוב את מי שאני !
זה לא היה קל בשבילי .... בכלל לא . אבל עברתי את זה ועברתי עוד המון דברים בדרך ... ועכשיו סוף סוף - טוב לי ! טוב לי אבא , טוב לי !
אז למה בעצם אתה רוצה להרוס לי את כל זה ? את כל הדרך שעברתי , את המכשולים והמשברים שבסופם אני זו שניצחתי . זאת אומרת - הלב שלי .
תבין , היא כלל לא משפיעה עלי לרעה כמו שאתה חושב , ואם השתנתי זה רק לטובה . אתה אולי לא שם לב לזה אבל אני כן .
לפנייה הייתי מרוסקת , רציתי להעלם כל הזמן , הרגשתי שאין לי בשביל מה לקום בבוקר . ועכשיו , הגוף שלי , הנשמה שלי , פרחו - בזכותה .
היא גורמת לי לאושר עצום ועוזרת לי המון וכל מכשול וכל בעיה שיש לנו אנחנו עוברות יחד אחת עם השנייה . הקשר שלנו חזק וטוב יותר מהרבה קשרים רגילים אחרים .
ורק אתה לא מוכן לראות את זה , לראות את האמת . אולי אתה מפחד להבין שזה בעצם לא כל כך נורא כמו שחשבת ? שזה בסדר להיות עצמך , להיות מאושר ?
יש בי המון כאב על כך שאתה - אבא שלי , לא מוכן להבין אותי ולא אכפת לך מהכאב שאני מרגישה כשאתה נותן לי את היחס המזלזל הזה שלך .
כאילו אני לא יודעת מה אני עושה . תתפלא אבל אני יודעת טוב מאוד . הלב שלי יודע . אני ויתרתי המון פעמים על דברים ואנשים שהיו חשובים לי ועכשיו אני כבר לא מוכנה לוותר בשביל אף אחד אבא!
אף - אחד !!! אני רוצה להיות מאושרת ואני לא אמנע מעצמי את האושר הזה . ואם אתה זה שרוצה למנוע .... אתה רק יכול לנסות כמו שאתה עושה עכשיו , אבל אני מודיעה לך , אתה לא תצליח .
לא משנה לי ההשלכות של כל זה , ועם כמה שזה כואב , אני מוכנה להכל , לגרוע מכל . העיקר שאמשיך ללכת אחרי ליבי .... יחד איתה .
ואני רק אחכה , אולי יגיע הרגע שגם אתה תבין , שזה מה שחשוב באמת . . .
שכל החיים אנחנו מחפשים אחרי האושר שלנו וכשמוצאים אותו אסור לנו לשחרר אותו ! אנחנו חייבם לשמור עליו .... כמו שאני שומרת על שלי .
אני אוהבת אותך , אבא . ואני מקווה שיום יבוא , ותשים את הגאווה הזו שלך בצד ותילך איתי , במקום נגדי . . .