^^ מאוד...
נשמע סיפור מעניין, תמשיכי [:
המשך המשך המשך!!!
בבקשה!!!
אני במתחחחחחחחחחחחח
אויי נוו את לא יכולה לעשות לי את זה ! חח זה לא בסדר ....
תמשיכי מהררר !!!!
3>
פרק שביעי
היא שפשפה את גופה היטב, ניסתה לנקות את כל מה שהוא השאיר.
הרגישה כל כך מלוכלכת.
היא התיישבה באמבטיה, מקשיבה לזרם המים, מרגישה את הטיפות יורדות על גופה.
חשבה על הדברים שהוא אמר, איך הא יודע את שמה?
ניסתה לחשוב מיהו, אך ללא הצלחה.
הדמעות שזרמו, הוציאו את כל הרגשות החוצה. הרגיעו אותה מבפנים.
היא הרגישה מוגנת בתוך ביתה, הרחק ממנו. אך לא תרגיש מספיק מוגנת אם בעלה לא לצידה.
בעלה.. איך תוכל לספר לו את האמת, איך הוא יגיב? היא בעצמה לא ידעה איך..
היא הלכה לחדר השינה שלהם, ניסתה להירדם, ולא הצליחה.
גופה החל להתפתל, ראשה הסתובב מצד לצד, השמיכה נמשכה כבר מספר פעמים. כלום לא עזר לה.
כעבור שעה חזר בעלה הביתה, היא עשתה את עצמה ישנה.
כנראה כדי שלא ישאל שאלות. טל פחדה לספר לו.
הוא נישק אותה על לחייה. קרא בשמה והיא לא ענתה.
ניסה לנשק אותה על שפתייה, ראה שהיא לא מגיבה, אז הניח לה לישון.
היא ליטפה את ביטנה כל אותו הלילה ונרדמה עם ידה על בטנה.
כבר למחרת היא קבעה תור לרופא.
היא סיפרה לו את הסיפור. הוא אמר לה שבעלה חייב לדעת מזה, והוא בטוח שהוא יהיה לצידה.
והרופא שלח אותה לעשות בדיקות בביה"ח.
התוצאות לא היו כל כך מזהירות.
היא ידעה כבר שיש משהו בתוכה. ועכשיו זה בדוק, היא בהריון.
אוי איזה עצוב זה .. =/
את חייבת להמשיך !
QUOTE (לירוןמלול @ 14/11/2008) אוי איזה עצוב זה .. =/
את חייבת להמשיך !
!!
ווווואוו ממדההים !
אאת חייבת ללהמשיך
פרק שמיני
היא לא ידעה איך להגיב. בהתחלה הייתה המומה, אחרי זה חששה.
החלום שלה היה לזכות לילד מבעלה, אבל כשהוא ממישהו אחר.. זה לא הרגיש כמו שצריך.
הוא ניפץ לה את החלום שהיא הכי רצתה להגשים, שהילד הראשון שלה יהיה מבעלה. ביחד איתו היא תוכל להקים משפחה מאושרת, ולחיות "באושר ועושר", ממש כמו באגדות.
למחרת היא החליטה לדבר עם בעלה, היא לא יכלה להסתיר זאת ממנו יותר.
הוא החל לכעוס עליה, כאילו היא אשמה בעניין.
"איך יכולת לתת לזה לקרות? למה עשית לי את זה? אבל אני אוהב אותך. תגידי שזה לא קרה.."
אחרי זה הוא חיבק אותה, הרגיש את דפיקות ליבה המהירות ואת דמעותיה שהחלו לרדת.
הוא אמר שהוא מצטער, שזאת לא אשמתה, שלא תדאג, הוא תמיד יהיה פה בשבילה, והם יעברו את הכל ביחד.
הדמעות לא הפסיקו לרדת, והפעם לא רק מעינייה, אלא גם מעייני בעלה.
הוא הרגיש כעס על אותו אחד, אבל בו זמנית פגוע, שזה קרה דווקא לאישתו.
הוא לא ידע איך להגיב, הרגשות התערבבו יחד עם מחשבותיו, והשנאה בליבו לאותו בן אדם החלה לרקום גידים.
הם החליטו להשאיר את התינוק.
"אי אפשר להרוג מישהו עוד לפני שהוא נולד, ובטח לא אני" היא אמרה בליבה.
והוא מצידו אמר שהוא לא ייתן לה להרוג אותו. הוא עוד לא חיי, עוד לא התחיל את חייו.
ככה עברו להם החודשים.
בחודש השביעי להריונה...
אתר האהבה הישראלי