מדהייםם =)
עומר כזה מתווקק ...!
חמוווווווד עומר הזה 😊
יפפה 😊
חאמ חאמ מישהי הבטיחה לי המשך...
אוהבת אותך!!
^ חחחחחחחחח מתה עלייך!
אני יראה אולי מחר או משהו...לא יודעת מה יש לי אולי בגלל מה שקורה בזמן האחרון אין לי כוח
תודה בנות 3>
^^את ממש חצופה!(וחוצפנית😉 )
באתי לנזוף בך שאין המשך וראיתי שרשמת אז אמרתי "איזה נחמד היא לא תחטוף ממני כפכף"
ואני רואה שעוד יום ולא המשכת😢
לא רוצה😢
סורי על נטישה אני רושמת עכשיו הוא יהיה קצר התפרקה לי המקלדת :S
שחזרנו לעדי היא הכריחה אותי לשחק איתה ברביות. הסתכלתי על אייל הבובה והתחלתי לבכות. עדי נבהלה והתחילה גם לבכות ושנינו ישבנו בחדר שלה ובכינו. עומר נכנס בבהלה לחדר והרים את עדי בידיים שלו. חשבתי על זה כמה נפלא היה אם הוא היה מרים גם אותי.
ולרגע גם כמעט קינאתי בה על כך.
שהיא נרדמה בסלון הוא חזר אלי והסתכל עלי.
"מה?!" שאלתי אחרי שגם אני נרגעתי.
"את יודעת למה אייל לא לקח אותך באמת ברצינות? למה לא יכולתם לומר שאתם חברים?" שאל עומר "כי את בעצמך לא לוקחת את עצמך ברצינות, כי את מראה כאילו לא אכפת לך מכלום, צאי מזה"
ששלומית חזרה הביתה היא ראתה את קופסת הגלידה ריקה על השולחן. "עדי אכלה את כל זה?" שאלה.
"הייתי רעב" אמר עומר. ומן רפלקס כזה הכריח אותי לחבק אותו. כי זה כיף שיש מי שיציל אותך לפעמים.
פרק 11
נטשתי את חיפושיי אחר האמת, וכעת אני מחפש פנטזיה טובה.
[אשלי בריליאנט]
"את מאושרת מידי בשביל מישהי שלפני יומיים נשבר לה הלב" אמר עידן.
"ואתה מפרגן מידי בשביל מישהו שאין לו קשר אלי" אמרתי מכה בו את הלשון הצינית שלי "אתה מכיר אותי, כמה זמן אני יכולה להיות עצובה בגלל איזה אידיוט" הוספתי "ויותר מזה, אני אראה לך שאני בוגרת ואני יגיד לך שאני מאחלת לשניהם רק אושר"
"שקרנית" אמר עידן "את מאחלת לשניהם להיקבר, ושהם ישנאו אחד את השני ושהיא תבגוד בו"
חייכתי חיוך זדוני, לא מסתירה כמה המחשבה על כך קוסמת לי.
הוא צחק. וגם אני.
"נו אז מי מרך שוקולד על החיוך חצי פיתה שלך שאת כל כך מאושרת?" שאל עידן.
"אני סתם שמחה לראות אותך" אמרתי.
"את לא תצאי מזה" אמר עידן "את תספרי לי בסוף"
לא רציתי להגיד לו על עמור. לא הייתי מוכנה להודות שיש בחור שיכול לגרום להרגיש ככה, סתם באמצע החיים.
אבל היה בו משהו מיוחד.
אני חושבת שזה נבע מעצם העובדה שהוא לא רוצה אותי.
בשיעור מתמטיקה ישבתי ליד קארין. עוד אחת שלפעמים יוצאת איתנו. מסטולה רצח. כשהיא לא מעשנת היא מעשנת נרגילה. היא נוחה לימים משעממים במיוחד שכל מה שרוצים זה להסתלבט או להשיג סיגריות בחינם על חשבונה.
ולמרות כל ההתנהגות המוזרה שלה אף אחד לא מבין איך היא מוציאה ציונים כל כך גבוהים בלימודים.
"שקרנית" לחשתי לה באמצע השיעור.
היא היבטה בי במבט שואל.
"את מנסה לגרום לי להאמין שאת מקשיבה בשיעור" אמרתי "אבל עלי לא תעבדי ילדה!"
"לא כולם כמוך" אמרה קארין.
"שקרנית, אני שמעתי על התוכנית שלך להמציא מכונה עם כל מיני דברים של מדענים שאני לא מבינה בזה כדי להציל את העולם מהתחממות הגלובלית, ולזכות בפרס נובל" אמרתי "ואני מכירה את הראש שלך!! ואני יודעת שזה מה שאת עושה עכשיו בשביל לא לחשוב על כמה בא לך איזה סיגריה טובה"
"אני לא יודעת על מה את מדברת" אמר קארין.
"קארין את מסטולה מתה" אמרתי "אבל אני לא יסגיר את סודותייך עם שיעור הבא תבריזי איתי לחשישניקים ותביא לי סיגריה"
"כאילו שלא הייתי מביאה לך ומבריזה איתך בלי האיומים שלך" צחקה קארין.
"אני יודעת" אמרתי "אבל פעם ראשונה שאני מרגישה מתוחכמת" אמרתי.
אני חושבת ששמעתי אותה אומרת דפוקה.
אז באמת הברזנו וברחנו לפינה של החשישניקים. שהייתה כרגע נקייה מאנשים, ומלוכלכת כמו תמיד בסיגריות שהיו פזורות על הרצפה.
היא נתנה לי סיגריה ולקח לעצמה. הוצאתי מצית חושבת כמה זה מגניב לנצל אנשים.
את הסיגריות הראשונות שלי לקחתי מאייל או מחברים. ועכשיו אני מנצלת את קארין. אפילו אז שלקחתי חשיש זה היה של אורטל.
אפרופו אורטל. היא התקדמה לעברנו עיניה נראו כמו זוג מחבטי טניס בלי ידיות. היא הסתכלה עלי וחשבה על לחזור על עקבותיה.
אבל אני וקארין היה לנו משעמם אז סימנו לה לבוא אלינו.
בחוסר בררה היא באה אלינו והתיישבה ליד קארין.
"מה נשמע?" שאלתי.
היא התעלמה ממני.
"נו די להיות ילדה קטנה" אמרתי.
היא משכה בכתפייה כנכנעת. "בסדר מה איתך?" שאלה מוציאה את הסיגריה, שאני זוכרת איזה טעם מתוק היה לה. לרגע חשבתי על לבקש ממנה. אבל כבוד מנע ממני לבקש.
"ברוך ה'" אמרתי.
"ה'?" שאלה קארין "טיפשה לך אין אלוהים"
חייכתי כמסמיקה. והן צחקו עלי. ידעתי שאורטל לא תוכל לשמור על הפרצוף הכאילו נעלב שלה. היא פשוט מסטולה מידי בשביל לכעוס.
"רוצות?" שאלה אורטל.
"למה לא?" שאלתי מלאת הקלה על זה שהיא הציעה.
רק אחת? אל תגידו לי זה מתחיל באחת ונגמר בארואין. אני צעירה מידי בשביל לדאוג.
חזרנו אני וקארין לשיעור אנגלית. שנינו באי שלם משלנו. לא הפסקנו לצחוק עד שהמורה לאנגלית בלי ברירה העיפה את שנינו ישבנו בחוץ והתחלנו לצחוק. עד שהשעה נגמרה.
"מה את צוחקת?" שאל עידן. השפעה של החומר כבר התחילה להיגמר. קארין בכתה, מתחילה עם רגשות האשמה המטומטמות שלה.
"סתם" אמרתי.
"שקרנית" אמר עידן "מה לקחת?"
"טיפקס" אמרתי וצחקתי.
אבל עדי ן המשיך להיות רציני.
"מה את מסתובבת עם אורטל הזאת בכלל?"
"מאיפה לך?" שאלתי.
"כי אמרו לי" אמר עידן.
"אתה לא אחראי עלי" אמרתי עצבנית והמשכתי ללכת. הוא הלך לידי ועצר אותי ובאתי לתת לו אגרוף.
"איך אתה הורס לי תמיד את כל הכיף" אמרתי עצבנית.
"י'דפוקה! מי היה מאמין שאת מכולם תהיי הכי מושפעת" אמר עידן "ועוד ממי? מאורטל הדפוקה הזאת?"
"עידן אין לי כוח אלייך" אמרתי עצבנית.
"אני אומר את זה בשבילך" אמר עידן "לא מגיע לך"
הסתכלתי עליו. "אתה נעלם לך לתקופה טובה ומצפה שתחזור הכל יהיה אותו דבר, אז אולי השתנתי"
"תפסיקי להגיד את זה כאילו זה היה בכוונה" אמר עידן "לא הייתה לי ברירה."
אוף, עם הדמעות הבוגדניות האלה שיורדות בלי קשר לכלום,חשבתי שמצאתי את עצמי שמה ראש על חזהו ומתחילה לבכות.
"אוף עידן, למה אני בוכה עכשיו? ממתי אני בוכה?" שאלתי.
"ממתי שאת מנסה לעבור בכוח למגרש של הגדולים" אמר עידן "את כולה בת 16 תני לעצמך ליהנות מזה"
ואני חשבתי שזה מה שאני עושה כל הזמן.
"אני לא מבינה את שלומית" אמרתי לעומר "מכל הבנות בעולם לי היא נותנת לשמור על הילדה שלה?"
"גם אני לא מבין אותה" אמר עומר.
"י'זבל תשאל למה" אמרתי.
"כי את לא אחראית, את מעשנת ואפילו לא יודעת לבשל" אמר עומר.
"וואוו, כל כך הרבה הצלחת לקלוט עלי בכל כך מעט זמן?" שאלתי.
עדי נראתה מהופנטת למסך הטלוויזיה ככה שיכולנו לומר מה שבא לנו והיא לא שמה לב.
"יש לי קליטה מהירה"
"ואת מעשנת חשיש"
הסתכלתי עליו מופתעת.
"העישונים שלך מורחבים, קשה לפספס את זה" אמר עומר.
"זאת הייתה פעם אחת" אמרתי.
"כל עוד זאת פעם אחת זה בסדר" אמר עומר.
"אתה לא מאמין לי?" שאלתי.
"למה את עושה את זה?" שאל עומר.
"משעמום"
"לי נראה כאילו את רוצה יחס" אמר עומר.
"מה פתאום, אם הייתי רוצה הייתי משיגה" אמרתי " ואתה לא כזה שם לב אלי"
" לא דיברתי עלי" אמר עומר.
"אז אתה אידיוט" אמרתי.
ובזה פסקתי את השיחה.
"נפרדתי מחברה שלי"
"מזל טוב"
"מזל טוב?" צחק.
"מה אתה רוצה שאני יגיד לך?" שאלתי.
"אני מצטערת או משהו" חייך עומר.
"אני לא מצטערת על כלום" אמרתי "אני דווקא די שמחה"
"את בחורה מוזרה" אמר עומר.
חייכתי והסתכלתי על עדי.
"אז אם תצא איתי מחר לסרט, אני מבטיחה לך לא לעשן יותר בחיים" אמרתי.
"את לא צריכה לעשות את זה בשבילי"
"נו תפסיק להיות קטנוני" אמרתי.
"טוב" חייך עומר.
"אה?"
"טוב נצא לסרט מחר" אמר עומר.
הסתכלתי עליו בחיוך. "ישש!! ניצחתי" אמרתי והוצאתי לו לשון.
"אל הכל זה מנצחים ומפסידים, לוטם" הוא חייך אלי.
אבל אני עדיין הייתי מאושרת מהניצחון. אני חושבת שבאותו הרגע גם לא רציתי לעשן, בכלל.
מפרק לפרק אני פחות מצליחה להבין אותה!
זה ממש מקסים😊
פשוט מושלם ואין מילים נוספות !!
השלמתי פרקים =P
וואי איזה מצחיק היה אתמול .. אין לנו עתיד במונית הכסף
חחחחחחעחעחעחע
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 21/11/2008) מפרק לפרק אני פחות מצליחה להבין אותה!
זה ממש מקסים😊
וואי הייתי זורקת עליה ספר רק בשביל להוציא אותה מהבועה שהיא חיה בה!
מעצבנת:@
עמר ועידן חמודים=]
חחחחחחח פרק יפה=]
אתר האהבה הישראלי