מכתב לידיד

אין לי אומץ לדבר איתו וגם אין לי אומץ לתת לו את המכתב הזה אבל אולי אם אני יכתוב את זה פה זה יעזור לי להירגע קצת...
אני חייבת לציין שהוא היה ידיד טוב מאוד שלי וההורים שלנו חברים מאוד טובים.

ל...
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל או מה להגיד קודם אז אני פשוט יתחיל מההתחלה, את ההתחלה שאני מקווה שאתה עדין זוכר. אתה זוכר שכשהיינו קטנים הינו המון ביחד? הינו משחקים ביחד, צוחקים, מטילים ומציקים לאחיות הקטנות שלי וגם לאחותך? אתה זוכר שהינו נהנים ביחד, מתעצבנים ביחד ומתחרים למי יש את המורה כי רשע? זוכר שנהנינו להיות ביחד? זוכר?
אתה זוכר למה הפסקנו לדבר כשעברו בכיתה ז' לאותו בית ספר? אז זהו שאני לא. אף פעם לא ידעתי למה ועד היום אני לא יודעת. מה שאני כן יודעת זה שאני התביישתי להגיד לך אפילו שלום בבוקר ולמה? אין לי מושג...
אולי בגלל שאנחנו נמצאים בשתי חבורות שונות לגמרי... אולי בגלל שאת לא סובל את הילדים שאיתם אני מסתובבת ואני לא סובלת את הילדים שאתה מסתובב איתם... יכול להיות שזה זה. אני די בטוחה שאתה לא התביישת להגיד לי שלום בבוקר כי אתה פשוט לא טיפוס בישן.
אתה ממש השתנת ב-3 שנים האחרונות אתה יודע? (או שאולי תמיד היית כזה אבל רק ליד ההורים שלך היית נחמד?)
לפי מה שהכרתי אותך (והכרתי אותך הרבה זמן- מגיל 0 אם להגיד את האמת) היית ילד טוב לב שאוהב לעזור ונחמד. היום הפכת לילד שדורס ילדים אחרים כדי להיות מקובל, אחד שמשקר להורים שלו וכל הזמן אומר שאתה לא היית חלק ממשהו לא בסדר. אתה אף פעם לא מודע בטעות ואתה כל הזמן מסתכל על אנשים עם האף באוויר.
אבל מה שעשית לפני שבועיים היה מה שהוכיח לי סופית שאתה לא אותו הבן אדם שהכרתי.
אבל יכול להיות שאתה לא ראית את הסיפור מנקודת המבט שלי... אז אני יספר לך אותו.
אחרי המסיבה ב... ישבתי עם ההורים שלי וסיפרתי להם על המסיבה. סיפרתי להם שמי שהיה במסיבה שתה, וסיפרתי להם שכמה אנשים השתינו במכנסים והתחילו לבכות שאף אחד לא אוהב אותם. את זה אתה בטח יודע.
אתה בטח שואל את עצמך למה סיפרתי להם את זה? טוב זה פשוט... אני פשוט מדברת עם ההורים שלי על דברים שקורים בשכבה ועל דברים שקורים לי (אני בטוחה שאתה הפסקת לעשות את זה מזמן). זה שההורים שלי מכירים את ההורים שלך לא אומר שאני לא צריכה לדבר איתם על דברים שקורים. וכשאני מדברת איתם על משהו אני לא צריכה לחשב על זה ש'ההורים שלי מכירים את ההורים שלך אז אסור לי לדבר איתם על הנושא הזה' נכון? אני בטוחה שאתה לא חושב על כל מה שאתה אומר להורים שלך רק בגלל שהן מכירים את ההורים שלי נכון? חוץ מזה שכשהבנתי שהם מתכוונים לדבר עם ההורים שלך ביקשתי שלא יעשו את זה כי מה שאתה עושה ועם מי שאתה מסתובב בזמנך הפנוי זה עניינך בלבד וזה ממש לא ענייני.
אבל כנראה שהם לא הקשיבו לי... ומה הייתה התוצאה של זה? שאתה (במקום להיות גבר ולבוא ולדבר איתי על זה) שלחת את החברים שלך לבוא והתנפל עלי ולקלל אותי. יש לך מושג כמה זה פגע בי? אם זה לא היית אתה אז לא הייתי מרגשת מזה כל כך, אבל זה כן אתה!!! זה אתה! זה מה שנהייה ממכה!!
אני מאוכזבת ממך מאוד!! מאוד! אני מאוכזבת שלא באת אתה ודיברת איתי, אני מאוכזבת ששלחת את החברים שלך להתנפל עלי אוני מאוכזבת שאין לך אומץ להסתכל לי בעיניים.
אני גם מתגעגעת ל(שם שלו) הישן, לילד שהיה משחק איתו, צוחק איתי ובעיקר נהנה להיות איתי.
יכול להיות שגם אני השתנתי, ושאתה לא אוהב את השינוי שלי בדיוק כמו שאני לא אוהבת את שלך, אבל אני יודעת שאני לא הייתי פגעת בך בכוונה גם אם עכשיו אני פחות מחבבת אותך...
הייתי רוצה שהמשפחות שלנו לא היו טסות ביחד בסוכות אבל זה לא בשליטתי או בשליטתך (אני בטוחה שאתה לא היית טס איתי..)
אני מקווה שלא נהרוס אחד לשני את ההנאה מהטיול
מ(השם שלי)
----

אני בת עוד חודש בת 14 והוא בן 14 וחצי, אנחנו בתחילת כיתה ט' אבל כל העניין של השתייה התחיל כבר בכיתה ח' -לצערי הרב- (המסיבה המדוברת הייתה לפני שבועים)