שמעי אהבתי את הפרק והכתיבה שלך , אבל לדרוש 15-20 תגובות על הפרק הראשון זה קצת מוגזם
בכל זאת, יש לך יחסית הרבה תגובות ביחס לפרק ראשון
אבל איך שבא לך ...
QUOTE (סופרמגניבה @ 06/09/2008) המשך !!
😉
"אין כמו סודוך תאמין לי" אומר יוני בפה מלא כשאני רואה חתיכות בשר מבצבצות מתוך פיו
"תאכל בפה סגור אני גבר ואני נגעל מזה איזה בחורה תצא איתך? להקיא עלייך נשבע.."
"יאללה מה נהיית כוסית סתום תפה.."
"חחחחחחחחחח"
"ואי ואי תראה את זאת" לירון אמר
הסתובבתי וראיתי את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים.
"מי זאת?" שאלתי את לירון
"לא יודע אחי.. לא יודע אבל היא יפה."
נשארנו שנינו בוהים בא בלי לשים לב שהיא מסתכלת עליינו בחזרה,
סובבתי את הפנים והזמזומים על אוריאן נעלמו כלא היו.
מי זאת הילדה הזאת?
פרק 2.
היא מסתכלת עליי ואני עליה.
מכירים את זה שבסרטים יש מן שקט כזה והכל דומם ורק 2 אנשים מסתכלים אחד על השני וכאילו חוץ מזה כלום לא חשוב? בערך ככה זה יהיה.
"ליאור בואי כבר יו מה נתקעת" ואז זה נגמר, החברה המכוערת של ליאור (כנראה זה שמה) משכה אותה ביד כי כנראה היא לא מסוגלת לראות שמישהו מסתכל על חברה שלה.
"בסדר בסדר אני באה" היא ענתה ברוך ונעלמה מזוית הראיה שלי.
"יו אחי איזה כוסית" אמרתי ללירון
"לגמריי.." הוא אמר כשנתן את הביס האחרון במנה שלו.
"מעניין אם יש לה מישהו"
"אה אה יוני לאן אתה רץ הרגע נפרדת מאוריאן"
"תשמע אסור לבזבז זמן אחי.. ואם אני אמות מחר"
"אז אני אודה לאל"
"אתה חתיכת בנ.."
"סליחה יש לכם אולי במקרה אש?" אותו הקול הנעים של מקודם קטע את שיחתנו, סובבתי את המבט וראיתי אותה, את ליאור.
"אהה.. כן בטח קחי.." אמרתי בהיסוס
"תודה אני תיכף מחזירה" אמרה וחשפה שיניים יפיפיות ולבנות וחיוך נוצץ.
"בונא אחי מקרוב היא פי אלף יותר יפה.." אמר לירון
"ואי.. לגמריי" לפני שהספקתי לגמור את המשפט ראיתי את דמותה מתקרב לעבר שולחנינו בשנית,והפעם כששערה הבהיר מפוזר ומתנשא לכל עבר..
"אמרו לך שאת פשוט מדהימה" אזרתי אומץ ואמרתי לה.
"תודה רבה,וגם על האש.." היא חייכה הסמיקה והתחילה ללכת.
"אני תיכף בא" אמרתי ללירון שהסתכל עליי בפליאה, קמתי והתחלתי ללכת אחרייה
"חכי שניה" אמרתי לה, היא הסתובבה ולא הבינה מה אני רוצה.
"מה קרה?" היא שאלה ברכות.
"את מדהימה אני לא יכול להפסיק להסתכל עלייך כבר חצי שעה שאני פה ו30 דקות מתוך החצי שעה הזאת אני רק מסתכלת עלייך..
"חחח אוי תודה" היא צחקה בפשטות
"איך קוראים לך?" שאלתי כאילו אני לא יודע
"ליאור" אמרה "ולך?"
"יונתן.. יוני"
"אני מעדיפה יונתן"
"כן גם האק..לא חשוב.."
"מה?" היא שאלה, מבולבלת.
(התכוונתי לומר לה שגם האקסית שלי העדיפה לקרוא לי יונתן.. אבל שכחתי לרגע עם מי אני מדבר!)
"לא לא כלום חח התבלבלו לי המילים מלהסתכל עלייך.." ניסיתי לצאת מהתסובכת הזאת.
"אוי תפסיק כבר אתה ממש מגזים"
"ואי, הלוואי שהייתי מגזים.. אני לא רוצה להפריע לך אני רואה שחברות שלך לא כלכך מאושרות מזה
שגנבתי אותך מהן.." היא הורידה את מבטה ממני והסתובבה לאחור וקלטה שחברות שלה באמת נועצות לה מבט של 'יואו מה הקטע שלך בואי כבר'
"כן הא.." ענתה בחיוך
"אבל אפשר אולי את הפלאפון שלך? או את האייסי?"
"כן למה לא.." ענתה בחיוך. פיייייייי יפה לי!
היא רשמה לי את האייסי ומספר הפלאפון שלה ואפילו בדקה שזה באמת המספר הנכון
"אז אני צריכה לזוז אממ.. נדבר?"
"בטח שנדבר.. ביי תהני"
"תודה גם אתה.. ביי"
היא הסתובבה והלכה
כל הדרך חזרה הביתה חשבתי עלייה.. אני נשבע שבחיים לא התעניינתי כלכך במישהי,
אפילו כשהכרתי את אוריאן זה לא היה ככה..
נכנסתי הביתה,נשכבתי על המיטה,הסתכלתי על התקרה,וראיתי אותה.. כלכך יפה..
לא יכולתי עברו רק שלוש שעות אבל הרגשתי שאני חייב להתקשר
הרמתי את הטלפון ו.....
"אוריאני הנסיכה שלי מחייג\ת אלייך"
מה? איך זה קשור עכשיו? נשבע שכלכך לא רציתי לענות לה... אבל לא הייתי מסוגל לסנן אותה.. פשוט לא יכולתי.
"הלו"
"קראתי.." היא אמרה בלחש.
"אני מצטער"
"אתה לא באמת מצטער,אבל בסדר.." היא אמרה יותר בלחש.
"מה?" לא הייתי בטוח ששמעתי נכון.
"עזוב יוני זה בכל מקרה לא משנה עכשיו.."
"אוריאן את יודעת שאני אוהב אותך.. "
"אז למה?"
"כי אני לא אוהב אותך ככה.. זה כבר לא כמו פעם תביני אותי"
"תבין אתה אותי, יום אחד אתה קם ומחליט שפשוט לא טוב לך יותר.. בסדר.. אבל תודה תודה שאחרי שנה וחצי אתה נפרד ממני במכתב!"
"אני מצטער.... גם לי קשה בדיוק כמו לך אני מבטיח.."
"טוב.. אין לי יותר מה להגיד.. אז ביי"
"ביי.. אני.." לא הספקתי להגיד לה שוב שאני מצטער.. היא נתקה.
שוב ההרגשה הרעה הזאת מילאה אותי, אני לא יכול להוציא את התמונה שלה בטח עכשיו בוכה.. מהראש שלי.
זה לא פייר, למה אהבות נגמרות.? אני כלכך מפחד שאני אתחרט, אבל לא יכולתי למשוך את זה יותר. זה פשוט לא היה פייר.
שוב הסתכלתי על התקרה.. הרגעתי את עצמי. ואז החלטתי שאני מתקשר.
"הלו...?"
"היי ליאור? זה יוני מהמסעדה.. זוכרת?"
"הא כן חח בטח פשוט לא חשבתי שתתקשר כלכך מהר"
"ראית מה זה.. "
"יפה לך"
"אז מה ליאור.. מאיפה את בכלל?"
"מישראל.. חח סתם"
"ועכשיו באמת?"
"מפתח תקווה"
"אז מה את עושה בתל אביב?"
"משפחה.. חברות.אתה יודע פה ושם"
"הבנתי אותך נחמד.. בת כמה את?"
"בת 17 ואתה?"
"אני בן 18.. בדיוק עכשיו סיימתי י"ב אני מתגייס עוד שלושה חודשים"
"נחמד, לאן?"
"עוד לא סגור אבל כנראה לחובלים"
"חובלים? ואו יפה שמעתי שזה משהו טוב.."
"כן.. זה נחמד, מה איתך עולה לי"ב חופש אחרון הא?"
"כן כן.. איך י"ב?"
"כיף חיים את תהני.."
"חחח.. יופי"
"אז תגידי יש מצב שנראה אותך?"
"מתי..?"
"היום אפילו יותר מאוחר.."
"אבל אני כבר בפתח תקווה"
"הא אז מחר?"
"אממ אני אומרת שנדבר מחר על מחר,מה אתה אומר?"
"אני אומר מה שאת אומרת.. אז שיהיה לך לילה טוב ליאור.."
"תודה יונתן.. גם לך ביי ביי"
"ביי ביי"
ניתקתי והרגשתי פשוט שם.. למעלה.. בעננים.. הילדה הזאת, יש בה משהו באמת מיוחד, זה פתאום מרגיש שאיתה זה זה. ששנה וחצי עם אוריאן לא הגיעו למה שאני מרגיש בשניה אחת
של לדבר איתה בטלפון...
פתאום דפיקה בדלת..
"מי זה?"
מדהים !
תמשיכי , אבל ללללא כ"כ לאט .
יאאא איזה יפה !!
תמשיכי מהר !! חח אל תהרגי אותי =P
קראתי עכשיו את שני הפרקים נחמד... נראה לאן זה יתפתח
QUOTE (BROKEN-HEART @ 01/10/2008) יפהה (:
תמשיכיי
[:
QUOTE (אאללממווגגX @ 03/10/2008) יאי מתי את ממשיכה?! (:
😉
מממש יפה
אהבתי..3>
מחכה להמשך..=]
ואני ארשום לך מה שכתבתי גם בסיפור של -LIOOSH.
אפילו ה' לא ידע כזה ייבוש!
אתר האהבה הישראלי