פרק 1.
"אני אומר לך שאת טועה תפסיקי כבר להתווכח.."
"אני לא טועה" אוריאן צועקת לי באוזן. אני שונא לריב איתה.. שונא פשוט שונא.
"תפסיקי כבר את כלכך עקשנית בסדר את לא טועה כרגיל אני אשם.."
"תודה, עכשיו אפשר נשיקה"
שוב מתנשקים וזה מתגלגל לאותו מקום ואז אנחנו שוכבים ומסתכלים על התקרה ואין לאף אחד מה לומר.
"אני אוהב אותך יפה שלי" אני מסתכל עלייה, פתאום המבט ריק והיא מחייכת
"גם אני אותך יונתתתני יפה שלי"
"אז למה זה ככה?"
"איך ככה" היא מסתכלת עליי מחכה שאמשיך
"ככה סתמי כזה.. זה לא כמו בהתחלה"
"אתה סתם עכשיו!" היא קובעת וכמה מהמיטה
"לאן את הולכת?"
"למקלחת רוצה לבוא?"
אני מסתובב אל הקיר והיא הולכת כשטורקת אחרייה את הדלת בעצבנות
הכל ריק ומיותר כלום לא כמו פעם.. באלי להיות לבד אני נשבע שאני כבר לא יכול..
אני אוהב אותה אבל זה לא זה.
"אוריאן שלי.
אנחנו שנה וחצי ביחד.. הכל מבחוץ נראה מושלם.
את יודעת יודעת כמה שאני אוהב אותך.
אבל דברים לא נראים כמו שהיו נראים פעם, את עדיין היפה שלי.
אבל עכשיו מרחוק.. אני לא יכול להמשיך.
כואב לי להפרד, אבל המרחק הזה יעשה לשנינו לחשוב קצת.. להתבגר.
אנחנו צרכים להכיר את עצמנו, אני בן 18 עוד מעט חייל ואת..? את כבר בת 16 מי היה מאמין
ששנה וחצי יעברו כלכך מהר.
אני יודע שאת לא תביני מאיפה זה נחת, את שוב תגידי שהכל כלכך מושלם
אבל אין מושלם וזה רק נראה.. אבל אי אפשר יותר להסתיר
האהבה שלנו כבר לא הכי חזקה בעולם היא כבר לא תעמוד בכל המכשולים..אני לא טועה נכון?
תחשבי על זה יפה שלי, שיהיה לך לילה טוב..
נדבר על זה מחר בראש פתוח
אוהב.. יוני"
השארתי את זה על המיטה שלה, התלבשתי והלכתי.
הגעתי הביתה והסתגרתי בחדר.. הכל נראה כלכך חשוך פתאום
איך בשניה הכל מתהפך? כמה רדפתי אחרייה , התאהבתי בה בשניה הראשונה שראיתי אותה בבצפר
זה היה אז כשהיא עלתה לכיתה ט' ואני הייתי י"א.. אבל הזמן משנה דברים כנראה, התרגלתי אליה
וההרגל הזה עשה לי רע. עכשיו אני צריך לעלות על דרך חדשה..
אני חושב לעצמי, בשביל מה בכלל צריך אהבה? למה אני צריך שעכשיו בנאדם כלכך חשוב לי ילך ממני
רק בגלל שאני כבר לא אוהב אותו בצורה שאז אהבתי.
טלפון.
"הללללללו?" אני עונה בחוסר כח.
"יוני איפה את אחי זה לירון"
"וואלה באמת? שכחתי שיש ת'שם המעפן שלך על הצג של הפלאפון שלי"
"טוב סתום סתום ת'פה.. מה זורמים היום לאיזה ישיבה או משהו?"
"נראה אחי אני על הפנים, חתכתי מאוריאן"
"מהההההההההה, טוב תמיד אמרתי שהיא לא בשבל המכוערת הזאת"
"היית מת אני יודע שתמיד רצית אותה"
"לא הייתי מתנגד להביא אותה אבל חוץ מזה מי יתקרב אליה"
"טוב בקיצור אני רציני"
"לההה מה באמת?"
"כן.."
"אבל למה אחי?"
"כי אני יודע שזה לא כמו פעם.. אמרתי לך את זה כבר טחנתי לך את הראש שבועיים על זה"
"אבל בדוק שבכתם"
"כן.. להבהיר שזה לא אותו דבר"
"לא, כי היית חרמן אל תשקר לי אחי אני מכיר אותך"
"דיי לירון אתה יודע שאוריאן שינתה אותי.."
"טוב אחי תשמע רציני עכשיו אם זה מה שאתה מרגיש טוב שחתכת, איך היא לקחה את זה?"
"לא יודע חזרתי ממני לפני שעתיים והיא בדיוק נכנסה להתקלח כתבתי לה מכתב שמתי על המיטה ועפתי משם"
"והיא עוד לא התקשרה?"
"היא בטח קראה אבל היא גם לא תתקשר..אני אתקשר מחר"
"הבנתי אחי, טוב מתי אתה זורם לפה? כבר 9 בלילה.. זורם לך להפגש ב11 וחצי ככה? אני בדיוק בדרך למקלחת"
"סבבה אחי אני בא עם האוטו"
"סבבה יאללה נתראה ביי"
"ביי"
באמת שלא באלי.
אני כולי רגשות מעורבים עכשיו ואם פתאום אני יראה אותה..?
אני מפחדת לקום מחר ולקלוט איזה טעות עשיתי, היום חייב לשתות לברוח קצת מהשטויות האלה
אין לי כח כבר.. אני בן 70 בגוף של בן 18 אני נשבע.
"אמא"
"מה נשמה שלי"
"תעשי לי איזה משהו קליל לאכול ואני עף"
"אתה בכלל לא בבית אני בקושי רואה אותך לאן עכשיו?"
"סיבוב עם לירון"
"אה לירון המתוק באמת הרבה זמן הוא לא בא לבקר"
"אני אגיד לו שיבוא טוב את מכינה לי שניה? אני הולך להתקלח ובא"
השעה 11 וחצי אני אחרי ארוחה טובה ומקלחת..
כולי מרוענן..אבל בפנים? עדיין אותו לכלוך.
"או כבוד הרב"
"אה לירון כנס לאוטו לאן זורמים?"
"וואלה בא לי סודוך בא לך?"
"לא אחי אבל אם אתה רעב ניסע"
"אללה יונננננני אתה אח תאמין לי"
שמעתי מוזיקה על פול שאני לא אצטרך לשמוע את השם שלה מזמזם לי באוזן יחד עם כל רגשות האשמה..
"אין כמו סודוך תאמין לי" אומר יוני בפה מלא כשאני רואה חתיכות בשר מבצבצות מתוך פיו
"תאכל בפה סגור אני גבר ואני נגעל מזה איזה בחורה תצא איתך? להקיא עלייך נשבע.."
"יאללה מה נהיית כוסית סתום תפה.."
"חחחחחחחחחח"
"ואי ואי תראה את זאת" לירון אמר
הסתובבתי וראיתי את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים.
"מי זאת?" שאלתי את לירון
"לא יודע אחי.. לא יודע אבל היא יפה."
נשארנו שנינו בוהים בא בלי לשים לב שהיא מסתכלת עליינו בחזרה,
סובבתי את הפנים והזמזומים על אוריאן נעלמו כלא היו.
מי זאת הילדה הזאת?
המשך יבוא (:




