"להתחיל הכול מחדש"\ פרק ראשון:
[וואו עכשיו שאני מעלה את הפרקים הראשונים אני שמה לב כמה שהשתפרתי בכתיבה של הפרקים היותר מתקדמים 😊
יש 33 פרקים.
-
"מה ?" עניתי באי חשק.
"תפסיקי זה לא כזה נורא" היא ענתה לי ונאנחה.
"לא כזה נורא? איך את יכולה להגיד לי את זה ? זה הדבר הכי נורא שאמרת לי מיזה 16 שנה."
"טוב בר, דיברנו על זה כבר, וזה לא יעזור לך עכשיו, ההחלטה הינה סופית ! "
אז כמו שכבר הבנתם, קוראים לי בר,אני בת 16 מת"א.
ליפני כשעה אימי הודיעה לי שאנחנו עוברים לארה"ב -לתקופה של שנה.
בהתחלה, ממש לא רציתי, אמנם לא הייתי מקובלת בבית ספר שלי, בכלל.
אבל יש כמה חברות טובות שיהיה לי קשה לעזוב.
אחרי שחשבתי על זה קצת... הבנתי שלעבור לאה"ב זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי.
חחים חדשים, מקום חדש, בנים חדשים, להתחיל הכול מחדש , אף אחד לא יודע מה היה עברך.
זה נישמע די נחמד.
ובכן, בתור אחד שהיא עדיין בתולת שפתיים, רזה כמו מקל אבל מלאה במקומות הנכונים, זה די נחמד לעבור למקום חדש.
אני לא יודעת למה לא הייתי כזו מקובלת עד עכשיו, אולי אנשים לא התחברו לאופי שלי.
בכללי , לא הייתי הולכת כול היום צמוד, אני הולכת רק עם מכנסים כמו של הבנים, וחולצות גדולות.
כי זה נוח לי.
-
עליתי לחדרי בעצבנות וטרקתי את הדלת.
הפעלתי שירים על העוצמה הגבוהה ביותר. ידעתי שזה מחרפן את אמא שלי.
"בר, תמניכי את המוזיקה..." היא צעקה לי מלמטה.
ובתור תגובה רק הגברתי עוד ועוד.
כשאני עצבנית, אני מחליפה לבגדים זרוקים, ומתחילה לרקוד, זה כ"כ משחרר.
כאשר סיימתי מ"ס ריקודים, כיביתי את המוזיקה , ניזרקתי על המיטה ונירדמתי.
-
"בר ? בר... ? קומי." היא הזיזה אותי במיקצת
"מה את רוצה? תני לי לישון, עיזבי אותי בשקט."
בר! קומי יש לך בית ספר . " הרימה את טום הדיבור שלה.
"לא אמא, אני לא הולכת. אין לי כוח ! " הודעתי לה רישמית !
"טוב בר, אני מאחרת לעבודה, כדאי מאוד שתתעוררי ותלכי לבית ספר." ויצאה מחדרי.
"ביי ! " צעקתי קמתי, וטרקתי את הדלת.
נכנסתי למיקלחת. וכשיצאתי ראיתי שהשעה הייתה 8:10 ' טוב כניראה ללשיעור הראשון אני לא אגיע.'
צחצחתי שיניים, התלבשתי, בקיצור התארגנות כמו כול בת עשרה לבית ספר.
אני לא מתאפרת בכלל, רק אם לפעמים יש לי איזה חצ'קון שצומח לו, אז אני שמה קצת מייק-אפ .
-
פתחתי את הדלת של הכיתה,
" כן בר, נזכרת להגיע ? " המורה שאלה אותי, בציניות כמובן.
"אמ.. כן.. " חייכתי אליה חיוך מאולץ.
"נחמד, ואפשר לדעת למה את מגיעה בשעה הזו ?" שאלה אותי עוד שאלה.
"אמ... כי ככה יצא.." עניתי , וזו האמת.
"אה... 'ככה יצא' "חיקתה אותי " צאי מהכיתה, את לא נכנסת לשיעור שלי!"
"מה ? אבל ישלנו איתך כול היום ! שבוע הבא מתכונת."
"אז כניראה שלא תהיי כול היום...." וחייכה שוב.
"מה? המורה את צוחקת עליי ?"
"להתראות בר."
"ייאללה לכי כוסעמק."
מה יש למורה הזאתי ? יופי, אז איחרתי לה, אפשר לחשוב.
אוף..
~סמס משיר~




