כשהלכת

יפפה (:
המשך =]

יפפה

תודה רבה לכולכןןןןןןן 😊
אוהבת 3>
אני כותבת המשך !!

הזמן עבר מהר מאוד,
3 שבועות אנטנסיבים של עבודה קשה משולבת בהנאה יתרה..
כל הזמן הזה עבדנו על הדואט שלנו וגם כל אחד בנפרד עבד על סולו משלו,
כל הלהקה עבדה על שיר משותף .. בקיצור מופע מהסרטים כמו שסער נוהג לומר.

יומיים למופע -"יובל תשמעי שנייה" התייעץ איתי אוהד לגביי הסולם של סוף השיר "את חושבת שהוא צריך להיות גבוה כמו שהוא עכשיו
או לעשות אותו יותר נמוך ושקט?" שאל
"לי זה נשמע הרבה יותר טוב שאת הבית האחרון תעשה יותר גבוה ואת סוף השיר תסגור בסולם נמוך יותר- ככה המסר יעבור יותר טוב" עניתי והמשכתי להתעסק בדבריי
"אוקיי תודה יובל" אמר ונשק לי על הלחי דבר שעשה לא מעט בימים האחרונים.
כל שאר חברי הלהקה התפנו כדי לעסוק בהכנות האחרונות לסולואים חורק אני ביקשתי את עזרתו של סער.
"סער תקשיב לי שנייה" הפנתי אליי את תשומת ליבו "אני חושבת שיותר יתאים קולות רקע של בן מאשר של בת" אמרתי לו והוא לקח דקה לחשוב
"בסדר... שרית" צעק אלייה "אין צורך שתעשי קולות בשיר של יובל את משוחררת" צחק והיא הנהנה בראשה
"אוהד בוא הנה שנייה" קרא לאוהד
'ידעתי שהוא יהיה המחליף שלה, איזה כיף' חשבתי לעצמי
"אתה עושה ליובל קולות" ציווה עליו סער
"אמ.. אוקיי?" צחק
"אין מה להסביר שמעת כבר אותי ואת שרית בחזרות פשוט תעשה כמוה ומחר נעבור פעם אחרונה על השיר מהתחלה" אמרתי לאוהד וקמתי ממקומי.
הכנסתי את ציודי לתיק ויצאתי מחדר החזרות.
"יובלללל" צעק אהוד ואני הסתובבתי .. הוא הגיע אליי מתנשף "מה קרה?" שאלתי
"אני בלי האוטו יש מצב לטרמפ הביתה?" שאל
"בכיף מאמי תעלה" אמר ופתחתי את האוטו ..
כשהגענו לביתו עצרתי בחניה "בא לך לעלות?" שאל בחביבות "אין לי אף אחד בבית" הוסיף
"אבל לא להרבה זמן" אמרתי "פשוט קבעתי היום עם חברה "
"בסדר" ענה ועלינו אליו.
זאת לא הייתי הפעם הראשונה שאני אצלו, בגלל החזרות נפגשו הרבה אחד אצל השנייה אבל זאת הפעם הראשונה שעליתי אליו סתם לדבר ולא בשביל לעבוד של שיר חדש.
"בבקשה" הוציא לי נסטי ובמבה- הוא כבר יודע שזה מה שאני אוהבת.
"אוף לא ראיתי את הפרק אתמול של נמלטים" אמרתי לו
"יש לי את זה ב'יס מקס' בואי נראה" אמר והפעיל את התוכנית.
הוא התיישב קרוב אליי ליד הספה והסתכלתי עליו ...
פעם ראשונה שראיתי אותו באור אחד, בצורה אחרת. הוא נראה כל כך טוב !!!
"חח מה?" צחק כשראה שאני בוחנת אותו
"כלום, סתם אתה חתיך" צחקתי
"או תודה רבה, תודה רבה חתימות בסוף" אמר את המשפט הקבוע שלי ושנינו צחקנו.
אחרי שהפרק הסתיים אוהד הזמין סרט אימה, וכמובן שלא שכח לסגור את כל התריסים בבית ושלא יהיה אפילו טיפת אור.
"את לא פוחדת ככה?" שאל
"נראה לך? אם כבר אני דואגת שאתה לא תפחד" צחקתי
"סמכי עליי" אמר והתיישב .. אני נשכבתי על הספה מניחה את הראש שלי על הברכיים שלו .
במהלך הסרט הרגשתי שהוא משחק לי בשיער - דבר שגרם לי לטיפה פרפרים אבל גם להסתייגות ממנו - התיישבתי בחזרה על הספה.
"אמא הוא הולך להרוג אותה" צעקתי וכיסיתי את עייני
"חח לא פוחדת אה?" צחק עליי
"נו מה אתה רוצה הוא רוצח" הגנתי על עצמי והבאתי לו מכה קטנה בגב
"כן אה?" צחק עליי שוב
"אההההההההההההההההההההההה" צעקתי בקטע הכי מפחיד של הסרט
"את לא נורמלית" צחק עליי
"אולי די לצחוק עליי?!" עשיתי פרצוץ נעלב
"טוב סליחה" אמר והתאפק שלא לצחוק.
מאמצע הסרט בערך היייתי עם עיינים מכוסות.
"טוב נו די לא רוצה" עצרתי את הסרט
"נו אצל למהההההההה? בדיוק בטקע שהוא הורג אותו" ענה
"בדיוק בגלל זה אולי?!" אמרתי והוא חייך
"אני רעב" אמר "גם אני" הצטרפתי אליו "זה בגלל שאת שמנה" הקניט אותי
"אהמ אהמ סליחה מייקל לואיס תראה תראה לי את הקוביות" צחקתי עליו בחזרה
"טוב נו שנינו רזים טוב?" אמר ואני צחקתי .
אחרי מגש פיצה אחד הרגשנו כל כך מפוצצים שלא יכלנו יותר .
"תביא לי את התיק שנייה" ביקשתי ממנו והוצאתי משם סיגריה
"אפשר לעשן בבית נכון?" שאלתי "חופשי" ענה לי .
"אין כמו סיגריה אחרי אוכל" צחקתי והוא הנהנן בראשו
"אתה לא מעשן?" "הספקתי" ענה
"באמת? כל הכבוד !" עודדתי אותו .
הסתכלתי בפלאפון והשעה הייתה כבר 8 בערב
"פאקקק"צעקתי "מחכים לי" נלחצתי ונעלתי מהר את נעליי
"מה כבר את הולכת?" שאל
"אמרתי לך שמחכים לי, איזה לא נעים קבעתי ל8 וחצי" אמרתי
"את תספיקי" ענה והרים לי את התיק
"איזה להספיק אני עוד צריכה להתקלח והכל"
"תתקלחי פה" אמר בפשטות
"נראה לך? פדיחות" עניתי
"רק אני פה ובמילא יש לך בגדים בתיק"
"טוב אבל אתה לא מציץ" חייכתי ועיליתי לכיוון המקלחת
"נשבע" צעק לי בדרך למעלה.

פשטתי את בגדיי והפעלתי את ברז המים.. לקראת סוף המקלחת נזכרתי ששחכתי מגבת
'פאק' סיננתי ויצאתי מין האמבטיה עירומה רק מקווה שהוא לא בחדר-
איך שבאתי לפתוח את הדלת אוהד עמד שם ואמר
"אהמ.. שכ...חת לקחת מגבת." אמר ובחן את גופי
"תסותתבב מהר" ציוותי עליו וחטפתי מידיו את המגבת.
"הבטחת" כעסתי עליו "אני יודע אבל שכחת את המגבת לא ידעתי שבדיוק יצאת" אמר והתקרב אליי
"שקרן" עניתי והוא התקרב יותר ויותר
"את לא מאמינה?" שאל שכבר היה צמוד אליי
"לא" עניתי וראיתי איך הוא מקרב את פניו לפניי - היינו כל כך קרובים ..

ואוו מדהים (:
תמשיכי ..

המשששששששך # (:
ואייי אייזה יפפפפה ....

איזהה מהממם!!!

תמשיכיייייי

וווווווווואוו!!
מחכה להמממממשך!

.....?
(:

מדהים....
המשך מהרררר

התחלתי לקרואא אתת ההתחלה של הסיפפוור ,
והסיפוורר נייישמע ממש יפפה ( : ,
אבבלל פשוט אני חייבת לזזווזז ..
ואניי מבטיחחהה לקרואא אוותוו כשאנייי חוזרת : PP

מהמם ! (:

קרראאתיי אתת הכללל D :
מממדהההההיםםםם .
תמשיייכי

שוב תודה לכל המקסימות , זה ממש כיף לקרוא את התגובות שלכן -אוהבת 3>


פרק 4:
"די נו אוהד מה אתה עושה?!" הרחקתי אותו ממני
"חשבתי שאת גם את רוצה" אמר מבולבל
"לא אוהד, ואתה יודע בדיוק למה לא.. קשה לי.. אתה באמת מדהים והכל, באמת" אמרתי ושמתי יד על הלב "אבל אני לא רוצה לפגוע בך,
הלב שלי לא פנוי- לא עכשיו." אמרתי ותספתי בידיו "בבקשה תעשה את זה פחות קשה לשנינו"
"אין בעיה" ניסה להסתיר את האכזבה בחיוך מזוייף ויצא מהחדר
כסיימתי להתלבש ירדתי לקומה למטה
"טוב אוהד, תודה על הכל אני פשוט ממהרת ביי מאמי" נשקתי על לחיו ויצאתי מין הבית
"ביי" אמר בשקט וחזר לראות טלויזיה.
'את המלאך שלי אני אוהב אותך את הכוכב שבי' צילצול הפלא' קטע את מחשבותיי
"כן שלי, אני בדרך, כן אני יודעת אבל היה עיכוב סורי, שנייה אני שם, ביי מאמי" ניקתי את השיחה והגברתי את המהירות.
אחרי 2 דקות הייתי בפיקבר שקבענו בו
"סורי על האיחור חבר'ה" הצטערתי בפניי כולם ונשקתי לשלומם
"מי זאת אם לא הכוכבת המפורסמת שלנו?" צחק שלומי- חברי הטוב.
"תגזים" צחקתי
"למה לא? את עוד תהיי נינט הבאה" צחק
"בטח נינט עקפתי אותה כבר בסיבוב" אמרתי וכולם צחקו.
אחרי סבב המשקאות הקבוע שלנו, ראשי קצת החל להסתובב והזמנתי מים קרים.
"אז תגידי יובל מה עם אוהד?" שאלה שלי
"אמ בסדר, את יודעת איך הוא.. חמוד שכזה" חייכתי, מנסה כמה שיותר לא להזכיר את מה שקרה מקודם.
"תזמיני אותו לפה" אמרה והוציאה את הפלאפון שלי מהתיק
"את חושבת?" שאלתי בהיסוס
"בטח למה לא? הגיע הזמן שהוא יכיר את כולם"
"אם את אומרת.." אמרתי וחייגתי את מספרו
"כן יובל" ענה לי אחרי 4 צילצולים
"מה נשמע?" שאלתי בנימוס
"כרגיל.." ענה מרוגז
"תשמע אני פה ב'נייט' בא לך לבוא?" שאלתי כמתעלמת ממצב רוחו
"אני לא יודע"
"נו בבקשה" נסיתי לשכנע אותו
"טוב אני עוד רבע שעה מגיע" אמר וניתק
"הוא בא?" שאלה שלי כשראתה שניתקתי
"כן" עניתי "ומה את כל כך לחוצה עליו?" התעניינתי
"סתם הוא חתיך.. מה לא?" שאלה בחיוך
"אמ.. כן.. כאילו לא שמתי לב כל כך" נסיתי להתחמק
"תגידי, יש לו חברה?"
"אמ כן הוא בקשר עם מישהי "שיקרתי..
למה עשיתי את זה ?!
"אוי חבל.. זה רציני או מה?"
"רציני רציני דווקא מאוד" המשכתי לשקר..
אוף מה יהיה איתי בסוף ?!
אחרי כמה דקות אוהד הגיע .. הצגתי אותו בפניי החבר'ה
"תכירו כולם, זה אוהד.. כולם אוהד- אוהד כולם" אמרתי וחייכתי
כולם אמרו לו שלום בנימוס ובמיוחד שלי שקצת יותר מידי נמרחה עליו.
בשלב כלשהו ראיתי שזה לא מתאים הסיטואציה הזאת- לא לה ולא לו ואז לקחתי אותו שנייה אל מחוץ לפיקאפ בר
"קרה משהו?" שאל
"אל תמרח יותר מידי על שלי אוקי?" דיברתי אליו בטון עצבני
"אם לא שמת לב זה היא נמרחה עליי אוקיי?" חיקה את הדיבור שלי
"כן ראיתי... ראיתי גם שלא התנגדת כל כך שהיא הנכיסה לך יד מתחת לחולצה"
"כן יובל אני ביקשתי ממנה את זה" התעצבן עליי
"טוב אוהד בקיצור זה ממש לא מתאים תשתלט על עצמך" הרמתי את קולי עליו
"את קנאית את יודעת את זה?" התגרה בי
"בטח מה אתה לא רואה איך אני ירוקה מקנאה?" אמרתי בציניות
"אז למה את כל כך אנטי נגד זה?" שאל
"אוי אוהד תעשה לי טובה תעשה מה שאתה רוצה אני נכנסתי" אמרתי והסתובבתי
אוהד תפס את ידי והצמיד אותי אליו "את לא הולכת לשום מקום עד שלא תודי שזה הפריע לך" אמר בעקשנות
"קודם כל תעזוב אותי ואני לא מודה בשום דבר. שלום" שיחררתי את עצמי ממנו ונכנסתי למקום שכהוא בעקבותי
"תביא לי בבקשה כוס טקילה" אמרתי לברמן וסימנתי לו שיוסיף לחשבון
הקפצה ולגרון
"עוד אחת" ביקשתי - ושוב הקפצה ולגרון.
"את לא צריכה להשתכר בגללי" עבר לידי אוהד וזרק עקיצה
"ולמה אתה בדיוק חושב שזה בגללך?" אמרתי והשקתי את עצמי בעוד כוס
"לא יודע.. מין תחושבת בטן כזאת" הפעם הוא זה שהתשתמש בציניות
"אוהד צא לי מהווריד עזוב אותי אני ילדה מספיק גדולה" אמרתי והדלקתי סיגריה "ככה שאני יכולה להסתדר לבד לא?" סיבבתי את הראש
"אוהד בוא" שמעתי את שלי קוראת לאוהד "כן אוהד לך" אמרתי בקול ילדותי "מחכים לך"
"תתגברי" סינן והלך לשלי.
מידי פעם העפתי אליהם מבט כל כך נפגע.
'מספיק יובל' חשבתי לעצמי 'זה בעיה שלך יכול היה לקרות משהו ביניכם היום זאת את שלא רצית אז אל תאשימי אף אחד'
הדלקתי עוד סיגריה כשהראשונה נגמרה לי.
"אז מה את באה לפה הרבה?" התחיל איתי בחרו אחד
"אולי תחליף משפט לפני שאתה מדבר איתי?" עניתי והוא צחק
"אז איך קוראים ליפה הזאת?" שאל ואני רק רציתי שיתחפף
"נעמה" שיקרתי. אני בדר"כ לא אומרת את השם שלי
"שם יפה לבחורה יפה"
'כן כן מה שתגיד' חשבתי לעצמי
"את פה לבד?" והתיישב על ידי
"בערך" עניתי
"להזמין לך משהו לשתות?" שאל "לא תודה אני מסודרת" אמרתי והצבעתי על כוס הבירה שהברמן הביא לי
"אחי תביא לי בבקשה כוס ג'יימסון" ביקש מהברמן
"אז נעמה, בת כמה את?" שאל
"בת 21" עניתי ביובש והסתובבתי לכיוון אוהד ושלי, הפעם הוא זה שהסתכל עליי.
"21.. מאוד מתאים" אמר ושם יד על הכתפיים שלי.
"אתה מוזמן להוריד את היד" אמרתי לו
"למה חמודה לא מתאים?" אמר וליטף את פניי "מאוד לא מתאים" העפתי את ידיו.
"חבל את דווקא נחמדה" תפס את פניי וניסה לנשק אותי. "עוף ממני מגעיל אחד" אמר ודחפתי אותה.
"הופה, מישהי עצבנית היום?" תפס את ידיי "מישהו שיכור היום?" ניסתי להעיף אותו ממני, זה היה ממש קשה.
הוא התקרב יותר ויותר "נו די מספיק אתה לא מבין?" צעקתי עליו פתאום שמעתי 'בום'.
אוהד החיל לריב איתו מכות- וכמובן שהשיכור מצידו לא נשאר חייב והביא לאוהד מכה כהוגן.
בלאגן אחד גדול התחיל במקום עד שבאו והפרידו..
הוצאתי את אוהד מהר משם.
"תגיד לי אתה משוגע? מה אתה עושה? תראה איך אתה נראה" כעסתי עליו כשראיתי שהוא מדמם מאפו ומהשפה
"מי הוא שהוא יגע בך?" אמר ונגע באפו המדמם
"אבל תראה מה הוא עשה לך אוהד" הסתכלתי עליו במבט מרחם "אתה כולך מדמם" אמרתי נוגעת בפניו
"מה זה?" הצביע על פניו "זה שטיות" צחק "את ראית איך הוא נראה?"
"טוב לא מעניין אותי איך הוא נראה אתה נוסע הביתה"
"ומה איתך? אני לא משאיר אותך פה לבד, חוץ מזה שהמופע מחר שכחת?" אמר
"ואו נכון מחר המופע, שיט מכל הבלאגן כבר שכחתי.. טוב נו תעלה לאוטו ניסע הביתה" אמרתי ונכנסו לאוטו
כשהגענו כבר לבית של אוהד נזכרתי ששכחתי את התיק שלי ב'נייט'
"פאק אוהד התיק שלי, השארתי אותו שם" אמרתי "אני יבקש מדריה שתיקח לי אותו.. אפשר שנייה שיחה?"
"בטח" אמר והוציא את הפלאפון מהתיק
"דריה? מה קורה? כן זאת יובל.. כן עכשיו בסדר.. תשמעי התיק שלי שחכתי אותו שם את יכולה לקחת לי אותו? אוקיי מאמי תודה.. בסדר אין בעיה.. לא.. טוב..
יאללה לילה טוב.. ביי" אמרתי ונתקתי.
"אמ אוהד?" פניתי אליו .. "אני אולי.. זאת אומרת פשוט שכחתי את המפתחות עם התיק אז.. אממ" התביישתי לבקש ממנו לישון אצלו הלילה.
"כן זה בסדר שתשני אצלי, זאת אומרת אם מצידך זה בסדר ואת לא כועסת עליי."
"כבר לא כל כך"חייכתי
"ואוהד?"
"כן?" אמר והסתכל עליי
"רק רציתי להגיד לך"התקרבתי אליו קרוב קרוב "שוב תודה" אמרתי ונשקתי לשפתיו.

אומייגאאאאאאאאאאאאאאאאאאד
איזה סיפור מווווווווווווווווווושששששששששלללללללללללםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!

תאמת? במקרים אחרים הייתי אומרת לא לעשות אותו רק 6 פרקים..
אבל אני חושבת שהוא ממצא את כולו כל כך יפה רק ב-6 פרקים (( :

אז תמשיכי לפרק 5 (( :