הבסיס של הקשר הזוגי - את גילעד יפרח

הבסיס של הקשר הזוגי

לא פעם העסיקה אותי השאלה – מאיזה מקום נכנסים לקשר זוגי?
אחרי שניתחתי לפי ראות עיני את התנהלות הקשר ברמה הבסיסית, ואחרי שהתמקדתי במיוחד על אחד המרכיבים העיקריים לדעתי בקשר שהוא אפקט ההקשבה בקשר, העסיקה אותי השאלה – מאיזו נקודה פנימית מתחילים את הקשר? מה מקבלים על עצמינו לפני שמתחילים להתחבר? ובעיקר – למה לצפות בקשר שאנחנו מצפים לו?
הנושא לא כ"כ פשוט והוא גובל בכ"כ הרבה תחומים, לכן רק את המעט שאני יכול לחשוב עליו אני מביא על הכתב..

בירור עצמי נוקב.
הרבה מאוד קשרים נבנים על בסיס לא נכון, ומסיבה זו גם התוכן שלהם לוקה בחסר (וזה מתקשר לחלק מהדברים שכתבתי בקטעים הקודמים). קשר שנבנה על צורך בסיפוק רגשי יוביל בסופו של דבר לנפילה כשאחד מהצדדים לא יקבל את מה שהוא רוצה/צריך. קשר מסוג זה נקרא "אהבה התלויה בדבר" ברגע שחסרה לי מישהי לדבר איתה לפני השינה, ברגע שאת מרגישה חוסר כשאין איתך את הגבר שיאמר לך כמה את מקסימה וחשובה – צריך לבדוק טוב את עצמינו.. ובטח לפני שנכנסים שוב לקשר.
הרבה אנשים מוקפים כל הזמן בחברים או בחברות – שמספקים להם את הצרכים האישים שלהם. בנים שיהוו בילוי הולם בערב קריר או בנות שיספקו מזון לאגו הרחב וללב הרעב לאהבה, ובמצב הזה כשמגיעים לשלב של לפני הקשר - אי אפשר להרגיש שהקשר נבנה על בסיס צורך מהסיבה שמעולם עוד לא היינו לבד! עוד לא למדנו להתמודד עם עצמנו, ורק עם עצמנו!
האם אוכל להיות בלי חברת בנות? האם תוכלי להיות עם עצמך יום שלם בלי הסחות דעת? רק את ועצמך?
חשוב להבין שקשר זוגי לא יכול להיבנות כשאחד הצדדים לא שלם עם עצמו. או לא אוהב באמת את עצמו. כל אחד צריך להיות שלם עם עצמו ברמה הכי אמיתית ומדויקת שאפשר – ורק אז אפשר ליצור יחד עולם מושלם!

הכרת המגבלות שלנו
לכולנו יש מגבלות, והרבה. אבל אין מה לעשות ועם חלקן נצטרך גם להתמודד כל חיינו. הקלף המנצח במשחק הזה הוא להכיר את המגבלות שלנו, את הקשיים שלנו, גם שלנו עם עצמינו וגם שלנו עם הסביבה, ולקבל אותן.
ז"א שאם אני יודע שאני אדם שכועס מהר, העובדה שאני מודע לזה יכולה לעזור לי לטפל בזה מצד אחד, ומהצד השני לידע אנשים אחרים שיתחשבו בזה – בדיוק מה שנחוץ בקשר זוגי.
האנשים החזקים ביותר מודעים למקומות בהם הם חלשים. והחזקים בניהם – לא מסתירים את החולשות שלהם. כך הם מנטרלים מעצמם את הדרך לאבד שליטה.
ברגע שאדם יודע את החולשות שלך, הוא לא ישתמש בזה נגדך – אלא ינסה להימנע מלהכשיל אותך (בהתחשב בזה שהוא אוהב אותך)
לכן השלב הראשון הוא חלק מהבירור העצמי הנוקב – לבדוק באמת איפה אנחנו חלשים, איפה ראינו שאנחנו מאבדים שליטה, איפה אנחנו נפגעים יותר מהר.. וברגע שאנחנו מודעים לזה, ואנחנו מספרים את זה לבת הזוג – אנחנו מקבלים יותר כוח. פחות איבוד עשתונות, פחות מריבות ותסכולים.
לכן השיתוף צריך להתחיל מכאן, כוח הדיבור וההקשבה מתחיל בהתמקדות בנושאים העיקריים האלו בכנות אמיתית. איפה הנקודות הכי כואבות? איפה אני חלש? מה הדברים שאסור להגיד ומה מומלץ לעשות בתדירות גבוהה? הידיעות האלו מקנות לנו כוח מנצח בתחילת בנית הקשר..

קבלת השונה
כן, גם אני, גם את, ובכלל כולנו – לא מושלמים!
אי אפשר לספר את המקבלות שלנו, לצפות להתחשבות מהצד השני ובעצם לא לעשות את אותו מאמץ מצידנו.
גם לה יש חולשות, גם היא צריכה התחשבות מסוימת. מעבר לחולשות שקיימות בכל אישה, ובכל גבר – יש גם חולשות פרטניות שנמצאות בכל אחד לחוד. ואם היא אומרת שהיא לא אוהבת להיות עם החברים האלה שלך, כי הם גורמים לה להרגיש רע – זה משהו שבהחלט רצוי להתחשב בו. ואם את יודעת שכשאת מתנהגת בצורה המסוימת הזו בחברת האנשים המסוימים - זה פוגע בו, אז מאמץ מהצד שלך בנושא הזה יכול לפתור הרבה בעיות!
בכלל אולי כדאי לחפש כל אחד עם עצמו, את הדרכים בהם הוא יוכל להשתפר ע"מ לשפר את רוחם של בני הזוג שלנו, אפילו באותו עניין! ז"א שאם אותה התנהגות שלה מפריעה לי, היא מצידה תנסה להשתפר, ואני מצידי אשתדל להיות מאופק יותר. זו עבודת צוות, זו שותפות.. זה קשר.
בקיצור, צריך שניים לטנגו. ואם את רקדנית מעולה והוא קצת צולע – חכי עד שילמד, לכי בקצב שלו. ואם אתה רקדן סוחף, אבל היא מעט ביישנית, לא יעזור לך להשתמש בקסמים שלך, כרגע אתה איתה. ואם אתה רוצה להישאר איתה עד הסוף – תלמד גם לוותר מעצמיך!

הצבת מטרות משותפות ברורות
לאחר שעשינו בירור נוקב בנוגע לעצמינו. זה הזמן לעשות סדר ולהגדיר – מה אני רוצה מהקשר הזה? לאן אני לוקח אותו?
בהתחשב בזה שלא מדובר בקשר של ילדים בני 14 והמטרות אכן רציניות וכך גם מתנהל הקשר – הצורך לקבוע ולהגדיר מטרות ברורות למהלך הקשר חשוב בהחלט.
בתחילה אנו צריכים לקבוע לעצמינו יחד את המטרות שלנו לגבי הקשר.
קשר שבנוי על בסיס של חוסר ודאות קבוע, סופו להירקב. לכן לפני שמחליטים להתחיל את הקשר, לאחר שכל אחד באמת עבר את הבירור שלו עם עצמו, רצוי לשבת להבין את המשמעות של תחילת קשר רציני ולהגדיר לאן מובילים אותו.
אין צורך להרחיב בנושא זה משום שהוא ברור מאליו. אם לא ברור לצד אחד שהמטרה היא מסוימת וברורה – משהו עלול להיות מהוסס ולא בטוח בקשר והמשהו הזה יכול בהחלט להוריד אותו למטה.
אם המטרות לא זהות בין שני הצדדים – התוצאה היא כמו לחתור בסירה עם משוט אחד..

מי שלא עולה – יורד.
דמיינו לעצמיכם הר, עליו נמצא רוכב אופנים שמדווש את דרכו במעלה ההר. אם יפסיק לדווש, ייפול למטה. והדרך היחידה להגיע למעלה – היא להמשיך לדווש.
כמובן שהמשל הזה לא מדויק בנושא שלנו אבל הוא מעביר את הנקודה. קשר לא יכול להיות סטטי. הוא חייב לזוז, להתקדם, הוא מוכרח להיות מלא בעבודה יום יומית. אחרת הוא נשחק, דועך, ונעלם.
העבודה יכולה להיות כל דבר! והיא מתחילה בעבודה אישית של כל אחד ואחת פנימה ומשם ממשיך החוצה אל ההתנהלות היום יומית של הקשר - אם לרגש מידי פעם, אם לצאת יותר, כשגם לספר כמה אתה אוהב יכול לעשות את העבודה.. אבל מה שחשוב הוא – לא לראות את הקשר כמובן מאליו! כי ברגע שקשר הוא מובן מאליו, הוא בכיוון הישיר של – לא להיות קשר..

לסיכום,
לפני שאנחנו מתחילים לפתח קשר עם בני המין השני, כדאי מאוד שנבדוק את הקשר שלנו עם עצמינו. לפני שאנחנו מצהירים שאנחנו אוהבים, כדאי שנבדוק כמה אנחנו אוהבים את עצמינו, אם בכלל.
הביקורת צריכה להתחיל ממני והלאה, וכך גם הקבלה. ברגע שנדע מה הם מגבלותינו ונקבל אותם, ברגע שנאהב את עצמינו באמת – נהיה מסוגלים לקבל אחרים, נהיה מסוגלים לאהוב אחרים..
המטרות צריכות להיות ברורות, והשיתוף צריך להיות כן ביותר – אחרת נוצרת תחושה של חוסר ודאות ובעקבותיה חששות ומעשים לא ברורים. ולכן העבודה היא פרט חשוב כ"כ! העבודה של כל אחד עם עצמו, והעבודה של כל אחד עם האדם העומד מולו..
ניסיתי להעביר כמה נקודות בסיסיות שהעליתי על דעתי במהלך תקופה, כך אני רואה את הדברים ואני מקווה שאכן הדברים נוגעים גם באנשים אחרים מלבדי.

בהצלחה!
גילעד.