זה מתמשך..

אני שונאת שאחי משתלט לי על החים אוווווווף..

רק הוא היה חסר לי עכשיו..
אתמול זה היה באמת השיא איזה ריב היה לנו..

והיום בבוקר אבא שלי עושה לי יסוי מצפון שאני לא בסדר מה ?!!!!!!
ועוד המילים שלו כל כך כואבות לי..

אני אומרת שהוא חוצפן שהוא אומר לי מה לעשות ובאמת יאללה אני רוצה להיות
אחראית ובוגרת לעצמי והם לא משתחררים ממני..
ואבא שלי לא מתערב אומר שהוא נתן לו א הסמכות ל"היות אחראי" עליי כאילו אני לא יודעת מה..
ואז הוא בא לי ביציאה עם אני ימות מי ישמור עליך?!

אוף מאותו רגע צעקתי עליו שלא יגיד את זה לעולם זה צבט לי ואני לא מפסיקה לבכות.
אתמול הוא קם מהשבעה.. והוא ממש מתוסכל.. הוא חושב על דברים מזעזעים אני מפחדת עליו
הוא חזר מהבית של דוד שלי (ז"ל) ממש חולה.. בבקשה ה' שלא יקרה לו כלום..

נמאס לי מהתקופות המסריחות האלה
ובמיוחד לאחרונה שהכל בא בצרורות ולא נגמר..




עפתי לבריכה עם דודים והחתיך שלי..
אולי נשנה קצת אווירה נחנקתי מהשבוע הזה😢

אוהבת אתכם והתגדעגעתי 😊