התחשק לי לכתוב לכם ..

אשמח מאד אם תגדישו כמה זמן לכל "החפירה הקטנה" שנעשתה כאן כרגע בזכותי 😉
אז כן, הודעה מתחת להודעה, תסלחו לי, אבל הרגשתי שאני חייב לכתוב את הכל.
אחרי קשר כ"כ יפה, קשר ארוך שנמשך, עם אהבה רבה וחזקה משני הצדדים, כך גם הסתיים לו.
תמיד ניסיתי להבין מהי הסיבה האמיתית לכך, אבל לא הצלחתי. היא טענה שכרגע היא רוצה את החופש שלה, ושכך כרגע טוב לה. נלחמתי ונלחמתי, מכתבים, שיחות, פגישה עם מתנה וכל דבר אפשרי כמעט שניתן לעשות בשביל לנסות להחזיר את המצב לקדמותו. משום מה, כלום לא עזר. הילדה המשיכה בשלה.
מאז חודש הפרידה, נכנסה לקשר חדש שנמשך כמעט חודש ונפרדה ממנו. היא טענה שהיא כבר לא מרגישה אליי כלום, וטוב לה כמו עכשיו, ושהיא רוצה אותי רק בתור ידיד, ולא מעבר לזה. גם אחרי הפגישה שלי איתה (אחרי שלושה חודשים), שהיה לנו כ"כ טוב וכיף (או לפחות ככה זה היה נראה), היא טענה שהיא לא רוצה לפגוע בי, והיא רוצה שאני ישאר אך ורק בתור ידיד שלה, ולא יותר מזה!
אני?! אני עדיין בשלי, פשוט לא עובר לי .. אני כל פעם חי בסרט חדש שאני עוד איכשהו יחזור אליה, ושהכל זה כרגע סתם "חלום", ועוד יום אחד מן הימים אני יקום ממנו, ואני יחזור להיות איתה יחד.
למה אבל ?! הילדה לא רוצה, אז למה אני בשלי?! למה אני לא מצליח להתקדם ולהמשיך הלאה בחיי?!
ניסיתי, אני לא אגיד שלא, לאחרונה אני מסביב המון המון בנות, ואפחת לא מושכת אותי כמו שהיא מושכת ומשכה אותי. אפילו לקשר חדש ניסיתי שהוא בעצם גם "לא זה". אני כל הזמן חושב, שזה רק משחקי אגו מצידה, ויום אחד היא תבין שהיא עשתה טעות (שהיא תעבור כמה וכמה על בשרה), והיא תחזור.
אני לא אמור לחשוב כך, אבל זה בכל זאת קורה ...
למה החברות תמיד צריכות להשפיע, שאני חושב שגם הן חלק בעניין הזה (החברות מהבסיס).
אני בטוח שזה לא עבר לה עד הסוף, ואני תמיד מצליח לשכנע את עצמי שהיא עדיין עוד אוהבת ...
ושכמובן, זה עוד לא הסוף. היא כן שולחת לי הודעות, היא זאתי שבכל זאת אמרה לי לבוא לבקר אותה (לא אני), והיא כן זרמה איתי במהלך הפגישה. עברנו כ"כ הרבה (ושאני אומר הרבה אני מתכוון לזה).
ואני לא מדבר ארק על הטיולים, על החוויות המשפחתיות, המתנות והכיף שעשינו, אלא הרבה מעבר לזה.
אני כ"כ רוצה לחזור, והיא יודעת בעצמה שאני עדיין עוד אוהב. למה זה כ"כ כואב ?!
אלוקים, רק אלוקים יודע מה אני מרגיש כרגע בלב.כאילו מישהו הגיע עם מסור וחתך אותו לשניים.
מידי פעם אני אוכל על עצמי "כאפות" שכאלו, שזה פשוט לא להאמין, ואני הולך לשכב לי במיטה ולהביט אל השמיים. אני לא מצליח לעקל את זה עדיין .. היא אהבה אותי, ואני יודע את זה. אז איך פתאום הכל עבר ?!
איך פתאום הכל נגמר ?! האם אתם מאמינים שיש כאן עוד דרך חזרה איכשהו ?! או שהכל זה רק עניין של זמן, להרפות ממנה, מבלי ללחוץ, לתת לה .. וכמו שאמרתי, היא כבר תבין שאני האחד והיחידי, כי ניסיתי, וניסיתי כ"כ הרבה ...
אז התחשק לי לרשום לכם מכתב שרשמתי לה ישר אחרי הפרידה שהיא טענה אפילו שהוא לא הכי נכון, אבל מבחינתי ?! הוא הכי נכון ש-י-ש! חוץ מהקטע שרשמתי שהיא לא אוהבת אותי (או שלפחות ככה זה היה נראה), אבל זה "חרטא" (וסליחה על המילה)! ..
קראתי לו .. "מחשבות עמוקות בליבי" וכך הוא הולך :
שקוע אני במחשבות עמוקות, כמה זמן עוד אצטרך לחכות ?!

רוצה אותך הכי קרוב אליי, רק רוצה שתסתכלי בעייני.

רוצה רק לשמוע שאת אוהבת אותי, ושתחזרי להיות יחד איתי !

חלפו להם דקות, חלפו להם שעות חלפו ימים וגם לילות.

חולם עלייך תמיד בחלומות, ולא מבין איך כל זה יכול להיות.

ואז אחרי זה את נעלמת רחוק בעננים, כשאני מתעורר לקול הציפורים.

רוצה רק לחזור למציאות, המציאות שהייתה לי יחד איתך.

רוצה לדעת שהכל זה בעצם רק חלום, מחשבה, או אפילו סתם "שמועה".

כל הרגשות התערבבו ולא נשאר עוד דבר, פותח את העיניים ומגלה שמאוחר.

שיחקת יותר מידי זמן, ואכן, כך שגם שברת את ליבי הקטן.

פתאום מרגיש שלא איכפת לך, יושב ובוכה, מסתכל לשמיים ועדיין תוהה.

מאז שהכרנו יכלת לעשות לי רק טוב, אם היית באמת יודעת לאהוב.

לאהוב אהבה חזקה וגדולה, לא משנה אם זה בעצב, בטוב וברע.

תתחילי לראות מה שיש לך בידיים, במקום לחלום ולהסתכל לשמיים.

הגעגוע צורב וחלק גדול חסר, נהיה בו מן סדק שגדל וגדל.

השם שלך חרוט עמוק בליבי, ולשכוח אותך זה בלתי אפשרי !

אני אוהב אותך, וכנראה שאת לא אותי, והנה זו ההוכחה שלי.

המכתב הזה נכתב בשבילך ילדה, שתביני שאת בשבילי היית מתנה.

האהבה שורפת, האהבה כואבת, אהבה שלעולם לא נגמרת.

כמה שאני מנסה לשכוח, וממנה מנסה לברוח, מרגיש שאין לי יותר כוח.

עכשיו כשהכל בוער, הגעגוע שוב חוזר, והכאב שבלב פשוט לא עוזב.

בא לי שוב לבכות, אך הדמעות עוצרות ולא יורדות.

לחשוב שעוד הכל יהיה טוב, ושעוד לא הכל אבוד.

אך שוב מכה בפניי אותה המציאות.

מה עליי לעשות ילדה ?! לברוח לא יפתור את כל הבעייה.

אשמח אם עוד יום מן הימים, נשב ונדבר כמו ילדים גדולים.

נחזיק אחד לשני ביד, ונדע שהכל זה היה עוד סתם חלום אחד ...

מוגדש לאחת ויחידה, שתקרא היא תבין ותדע ...

מה שרציתי לאחל לך, זה רק בהצלחה.

אוהב ותמיד אהב,
ממני ...

אשמח לקבל גם עליו תגובות, ובכלליות מה אתם אומרים ?! "אהבת אמת" יכולה לחזור עוד ?!
ועם כל הכוח שבכוח רצון שיש לי, יש הזדמנות להחזיר את המצב לקדמותו ?! או שכבר הכל אבוד ?!
מצטער על החפירה הענקית שלי הזו, אבל באמת שהיה לי חשוב שתהיו חלק מזה.
שיהיה סופ"ש מ-ד-ה-י-ם!
ולילה טוב.
(=