חוסר אמון מוחלט !

דבר ראשון מאוד קשה לי לחשוף את רגשותי מול מחשב ומול אתר אינטרנט ולסמוך ולהסתמך על הצעות של אחרים..אמ..עברתי ככה הרבה בדפים פה וראיתי שעושה לאנשים טוב להוציא מהלב שלהם ככה מבלי לחשוש מכלום.
אז חשבתי לעצמי שאולי אני גם צריכה את זה אני לא מתכוונת לחפור לך יותר מידי רק לשתף אותכם ,
ד"א תודה מראש למי שיש סבלנות לקרוא את כל זה.

אוקי ,
יש לי חבר כבר שנה הבעיה היא שאין לי אמון בו בכלל וזה פעם ראשונה שזה קורה לי במערכת יחסים בכל מערכת יחסים שהייתי בה תמיד היה לי אמון כלפי בן זוגי ובחיים לא חקרתי אותו ובחיים לא פחדתי כ"כ שיצא לבלות..עד שנכנסתי למערכת היחסים הנוכחית..בחודש הראשון שנעשנו חברים גילתי שחבר שלי יצא למסיבה בלי להגיד לי ואף הסתיר זאת ממני כששאלתי אותו מה הוא עשה יום שישי הוא ענה לי שיצא סיבוב עם החברים שלו..אח"כ הוא יצא לעבודה לצערי נאלצתי לחטט לו בהיסטוריה באייסקיו וגילתי שהוא יצא למסיבה יום שישי בלי להודיע לי כמובן שהתעצבנתי ודיברתי איתו על זה והוא הבטיח לא לחזור על זה שנית!
מאז..הפסקתי להאמין בו היה לי נורא קשה לרכוש את האמון בו אני אחת כזאת שמספיק שתעשה טעות פעם אחת אני יסלח לך אבל לא ישכח וזה משהו שליווה אותי ככה חודשיים לפחות ואז התחלתי אמרתי לו בעצמי לך תהנה תצא תבלה .. בחצי שנה ככה שהיינו ביחד גילתי שהוא יצא עם ידידה שלו ל-ב-ד סיבוב בזמן שהוא יודע שאני שאני לא אוהבת אותה..אח"כ הוא סיפר לי וזה מה שגרם לי לסלוח לו ולהעריך אותו על כך.
ב8 חודשים שלנו הוא עוד פעם יצא ל2 מסיבות באותו יום מבלי להודיע לי בכלל..הוא סיפר לי על כך והתעצבנתי נורא כי זו פעם שנייה .. והאמון התחיל לרדת אם פעם הוא היה על 30% הוא ירד ל 1% ממש נפגעתי מהקטע הזה..היינו במריבה וממש לא היה נעים אבל סלחתי לו..כמובן שהאמון בו היה במינוס גדול..ובגלל העובדה הזאת לא נתתי לו לצאת למסיבות מבלי להודיע לי וכשהוא היה מבקש בכייף הייתי אומרת לו תלך למרות שהייתי יושבת בבית ושוברת ת'ראש מה הוא עושה כי אחרי שבנאדם יוצא פעמיים מבלי להגיד את חושדת בו ואמון לא קל לרכוש צריך לעבוד על זה חזק.
אז לפעמיים היית אומרת לו לא לצאת למסיבה הזאת והזאת כי לא רציתי לשבת בבית ולדאוג לו כל שניה ולחשוב על מה הוא עושה ועם מישהי מתחילה איתו..אז הייתי אומרת לו לא..כי איך את יכולה לא לחשוש כשבנאדם משקר לך? פעמיים ? אבל למרות הכל נתתי לו לצאת.
עד שהגיע השיא..בפעם השלישית הוא שיקר לי באוותו נושא אבל לא אמר לי..הסתכלתי לו בפלאפון וגילתי תמונות מהמסיבה ראיתי את התאריך והכל וחשפתי את זה בפניו ולא היה לו מה להגיד..הוא פשוט לא ידע מה להגיד הוא אמר לי חשבתי שאת מרשה לי לצאת לאן שבא לי ואני אמרתי לעצמי בלב לאן שבא לך אבל תודיע לי..כי עדיין האמון שיש לך אצלי נמצא על אפס!
הייתה מריבה ענקית יומיים לא דיברנו..והחלטתי לא יודעת למה לא לעשות מזה סרט..נתתי לו תנאים שמהיום עוד פעם אחת אני תופסת אותו על שקר וזה נגמר בלי תירוצים ובלי כלום.
ומאז אני פרנואידית (או איך שלא רושמים את זה) חושבת על מיני דברים כשהוא בעבודה החדשה אם הוא מתחיל עם המלצריות אם הוא יושב איתן בכוונה עד מאוחר..כל מיני דברים הזווייים כאלה..
אני מוצאת את עצמי מסתכלת על תמונות של זאתי שהוא רצה לפני וואומרת לעצמי : מה יש בה? מה יש בה?
היא מכוערת! בקיצור אני בבעיה רצינית..
אני לא סומכת על חבר שלי בגרוש, אני לא מאמינה בו..
אבל מצד שני אני יודעת שהוא אוהב אותי כי אני מרגישה..כי הוא מראה לי את זה.
אבל שקרים? זה הדבר שאני הכי שונאת ולא יודעת..אני חושבת שאחרי הפעם השלישית אולי הוא לא יחזור לשקר..אחרי שאמרתי לו שאני יפרד ממנו ..

נ.ב
חשוב לי לציין שאני מאוד אוהבת אותו והוא כ"כ מקסים בקטעים אחרים
בקשר שלנו , ויש לנו הכל אהבה,כבוד,הבנה חוץ מחוסר אמונה רק מהצד שלי
הוא בנאדם שחויתי איתו כ"כ הרבה דברים בלתי נשכחים שאני לא מתכוונת
לוותר כ"כ מהר על קשר כזה.

בקיצור תודה לכל מי שקרא ושהיה לו כוח,
לילה טוב.