חייבת להוציא את זה

עוברת עליי תקופה ממש קשה ואני מרגישה שאני יכולה להוציא את הכל כאן
הרבה זמן לא ביקרתי את האתר ועשו אותו יפה מאוד
חבר טוב שלי נהרג מתאונת אופנוע זה זיעזע אותי זה זיעזע את כולם.
הוא השאיר אותנו בהלם אותנו ואת הקרובים אליו ביותר אדם כלכך דומיננטי אדם מושך צומת לב אדם נדיר
רק לפני כמה זמן חיבקתי אותך וצחקנו ביחד רק לפני כמה זמן נסענו ביחד באופנוע כשחזרנו אז מהמסיבה אני חושבת שזאת הייתה הפרידה שלי מימך איך לא אראה את החיוך שלך יותר? איך לא תופיע פתאום שכל החברים יושבים ביחד? שתעבור עם האופנוע וניצעק לך "דיי יפוזאיסטטט" מי יצחק עליי עכשיו כל הזמן וירגיש חופשי לרדת עליי חח הרי זה רק אתה ואיך שהייתי מתעצבנת עלייך ואז היית אומר לי "הכלל מאהבהה" ואיך שתמיד במסיבות היית תופס אותי והיינו רוקדים בצד ומתבודדים חח שהיית מתעצבן שאני שותה הרבה או מעשנת...
איזה רעש יהיה לנו עכשיו בכיתה? יהיה שקט לא רק שם רק בביתצפר כולו גם כשנצא כולם וגם בבית שלך אתה כלכך חסר איזה שקט יש שם בלעדייך אני אוהבת אותך ואני תמיד יאהב ואני בטוחה שזה לא הסוף ואני עוד אראה אותך אני אוהבת אותך.

ועוד משו שהתאכזבתי ממישו שהייתי איתו בקשר
לדעתי עברתי ממש השפלה וזה היה ממש כואב אבל לא שהייתי מאובת בו או משו זה פשוט עיצבן אותי שאיך הוא מעז לעשות לי דבר כזה?
ולא מעניין אותי שהוא היה מסטול ולא מעניין אותי כלום לתת לחברה החדשה שלו לדבר איתי? ולהגיד לי שהוא לא רוצה לדבר איתי ולא מעוניין? מה זה היה אמור להיות?! הרי יום לפני דיברנו ושאלתי או אם יש לו מישהי והוא אמר לי בביטחון מלא שלא! איך איך הוא עשה את זה? איך הוא לא מתביש כלכך לא מתאים לו אבל מסתבר שכולם כאלה... אין ממה לצפות והבטחתי לעצמי שעכשיו אני רוצה להיות לבד למרות שהרבה זמן לא חוויתי את הרגש הזה אהבה... אני רוצה מישו שיאהב אותי באמת ואני אותו מישו שיתאהב בי וירצה אותי ושיהיה לי עניין בו כי זה כלכך חסר לי המקום הריק הזה למרות שאני ממלא אותו ומעסיקה את עצמי בדברים אחרים אבל זה סתם בטח בגלל התקופה האחרונה הזאת ורק עכשיו אני מבינה כמה זה לא שווה לוותר על דברים ואנשים בשביל מישו כמוהו!
כשהכרתי אותו היה ממש כייף וישר ידעתי שהוא בנאדם טוב ורואים עליו ואני יודעת שהוא הרשה לעצמו יותר מידי בטח בגלל דברים שאני עשיתי או אמרתי אבל למה זה הגיע לי?! למה זאתי שאיתו עכשיו ניקראת חברה ואני לא ? מימה אנחנו שונות? אני ממש לא מכוערת ולא סתומה ואני בסדר גמור אבל כניראה לא מגיע לי מישו כזה אבל הייתי מעדיפה שזה יהיה בליטוף מאשר בכאפה שקיבלתי כי הייתי כלכך סתומה הוא יכל לעשות את זה בדרך אחרת והייתי כועסת ברור אבל עדיין מבינה אבל לעשות את זה ככה? שעוד הוא דיבר איתי יום לפני ואז התקשר אליי מה הבעיות שלו?!
כזה דפוק... ואני עוד יותר מסרתי את עצמי ואני אפילו לא מאמינה עדיין שהייתי מסוגלת לעשות את זה כי זה כלכך לא מתאים לי וזה כלכך לא אני כניראה שסמכתי עליו יותר מידי.
אני מקווה שאותו אחד שראוי לי מחכה לי ואני לו אני רוצה בנאדם טוב בנאדם רגיש שיכבד אותי ויאהב אותי ויפנק אותי ויהיה בדיוק מי שאני צריכה ורוצה.
למרות שהיה לי חבר שנה וחצי והייתי מאוהבת בו בטירוף אני עדיין לא חושבת שחוויתי את האהבה שבאמת ראויה לי שבאמת מגיעה לי כמו שאני רוצה
וזה יבוא אני יודעת שזה יבוא בעיתוי הנכון וזה יהיה הדבר הכי טוב שיכול להיות כי אני מאמינה בזה ואני לא שונה מאף אחת אחרת שיש לה את זה.
וברור לי כלכך ברור לי שאני לא צריכה להיכנס מימנו לדיכאון או משו כי זה יהיה ממש דפוק או שאני יבכה בגלל ממש לא! כי לא אחת שבוכה (פשוט אני בנאדם שקשה לו לבכות)
ואפילו כשהחבר הטוב שלי ניפטר לא בכיתי אז דבר כזה שולי יגרום לי לבכות?! ממש לא.
מקווה שיהיה טוב

נטלי