זהו..זה נגמר סופית

כל פעם מחדש הייתי סולחת לו על השקרים,על חוסר הרצינות,על הדיבור המגעיל,על הטעויות..
נפרדנו רק פעם אחת במשך השנתיים האלה שהיינו ביחד-וזה היה לפני 3 חודשים בגלל שאחרי ריב שלנו הוא התעצבן והחליט שהוא עוזב אותי.
לא עקרוני-הוא רדף אחריי שבועיים ובסוף סלחתי לו,כי האמנתי שהוא אוהב ושלא זורקים שנה וחצי לפח
בכמה ימים אחרי שחזרנו הייתה הרגשה של התחלה ופריחה,הכל היה מדהים הוא השתנה לטובה..אבל אחרי עוד כמה ימים הכל חזר לקדמותו..הוא היה יבש,משעמם וכל ויכוח היה נגמר בריב ובדיבור מגעיל והתנהגות שממש לא מתאימה..עברו עוד כמה שבועות והגיע חג שבועות..עשינו את החג ביחד אצלי..וממש לפני החג הייתה לנו שיחה נעימה,האקס שלי היה קנאי מאוד ומעולם לא רצה שיהיו לי ידידים-למרות שזה היה נראלי לא טבעי ויתרתי על הכל בשבילו,ממש לפני כל הריב שסיים את הקשר הוא פתח איתי שיחה ואמר לי שהוא מצטער על שסגר אותי ושאני יכולה להרגיש חופשיה לגבי ידידים ויציאות רק לא לבגוד בו..הרגשתי יותר פתוחה איתו ושמחה וכך עשיתי הרשתי לעצמי לדבר עם ידידים מבית הספר או מהעבודה..
ביום האחרון של חופש שבועות הוא חיטט לי בפלאפון וראה הודעה מידיד..ידיד שעוד הכרתי לאחת החברות-אבל הוא כמובן גבר שלא חושב אלא ישר תוקף הוא התעצבן התחיל לצעוק והתפתח ריב בעייתי,הוא דחף אותי למיטה הזיז אותי ממנו בחוזקה ותפס לי את הפנים-רמה חדשה של שפל שלא הגענו אליה עד אותו הרגע..הוא קרא לי זבל ואמר שהוריו המנוחים מתהפכים בקבר בגללי..התחלתי לבכות זה היה קשה מנשוא..הוא הלך הביתה ואחרי שעה שלח לי אלפי הודעות סליחה..לא סלחתי לו וביום המחרת הוא התקשר ואיים עליי בבוקר שהוא מגיע אליי הביתה ועושה לי בלאגן..הייתי לבד בבית ובחיים שלי לא פחדתי ככה ועוד מבנאדם שנתתי לו הכל ושאהב אותי וקנה לי והשקיע בי-לא האמנתי איך שהוא התהפך בשנייה..כבר התכוונתי להתלבש ולצאת מהבית עד ששתי חברות באו להיות איתי..הוא הגיע רק אחרי שעה שכבר חשבתי שלא יבוא..ביקש לדבר איתי בחוץ..הוא ישב וניסה לשכנע אותי לחזור אליו..שוב לא הסכמתי..עברו כמה ימים עד היום..הוא דיבר איתי באייסיקיו-בתחילת השיחה הוא התנהג כמו ידיד לכל דבר..אמר שאם אני צריכה משו הוא פה בשבילי וכו' וכו'..נדהמתי ושמחתי בו בזמן למרות שהיה לי קשה בלעדיו המינימום היה לא לעקור אותו ישר מהחיים שלי אחרי שנתתי לו הכל..אחרי שכבר הלכתי מהמחשב הוא התקשר אליי ושוב ניסה לשכנע אותי..אמר שיעשה הכל..שלא אזרוק לפח שנתיים..הסברתי לו יפה שזה לא הולך..שהוא אהבת חיי אהבתי הראשונה אבל שאני חייבת להיות יציבה ואיתו המצב לא טוב..יש לו בעיות שהוא חייב לפתור שלא קשורות אליי אך מעיקות עליי ועל הקשר..הייתי אמיצה וחזקה וסירבתי לו..

אני מצטערת שזה ארוך..הייתי חייבת להוציא כי נשבר לי הלב..מה עושים עכשיו?..מה עושים עם כל התמונות שלנו?,כל הדברים שהוא עשה לי?שעון קיר,כריות מעוצבות,מלא דובונים ופסלים עם חריטה,חצאי לב ושאר שטויות..שמתי הכל בקופסא בארון..חשבתי שזה ישפר את ההרגשה שלי..אבל זה רק החמיר 😢