אני יושבת עם עצמי בימים האחרונים ואני מרגישה כמה שיותר קרובה לחיים האמיתיים..
חודש הבא אני כבר בת 18..כל שנה נגיד הייתי בת 15...בגיל 15 וחצי כבר הייתי אומרת שאני בת 16..עכשיו זה לא ככה...אני עדיין אומרת שאני בת 17..
אני מפחדת לגדול..לצאת לחיים האמיתיים..להיות חיילת
בימים האחרונים אני חוששבת המון על הצבא..הראו לנו כל מיני סרטונים על מה שיהיה לנו ודברים כאלה..ובאיזשהו מקום אני חושבת שאני הולכת להתחרט(לא לעשות צבא הכוונה)..
כל החיים שלי חלמתייייייי להגיע לגיל הזה להתגייס לצה"ל לייצג תמדינה להתגאות בעצמי..גם אם אני יעשה תפקיד לא משו אבל עדיין העובדה שאני חיילת..להיות על מדים..
ועכשיו אני מרגישה שאני לא רוצה להגיע לזה..לא יודעת מה נהיה בי פתאום
אני מפחדת לגדול..אולי בגלל זה אני עדיין ילדותית..כבר כמה זמן שאני מרגישה מחנק כזה בגרון שאני לא יודעת מה לעשות איתו זה הורג אותי...אני מרגישה משו בלב...בגרון לא יודעת איך להסביר את זה..
איך אני אסתדר עם החבר שאני והוא בצבא..??אני ימות מגעגועים יהיה לי קשה אני לא יודעת כל כמה זמן אני אחזור הביתה לא יודעת כמה נוכל לדבר בפון לא יודעת כמה אני אוכל לראות אותו..
אני מרגישה גם שאני לא מספיק מנצלת תזמן הזה שאני עוד אזרחית בזמן הפנוי שלי אני יושבת בבית ולא עושה כלום..אפילו החברות התרחקו..אני מרגישה לבד...לא ים לא מסיבות לא פאבים לא כלום..או יושבת במחשב או סתם בבית או לומדת..בעיקר..
לא יודעת אני מרגישה שאני הולכת להתחרט בגיוס שלי וזה מפחיד אותי רצח..
אני לא יודעת מה לעשות עם כל זה..וזה קורה רק לי לפני הגיוס או לכולם..??
תציעו לי..תביעו את דעתכם..לא יודעת ..כל תגובה תתקבל=]
אממ זה לא רק אצלך,
פתאום 18 ואת חושבת על החיים האמיתיים
וצבא זה רק החששות לקראת מסגרת חדשה לכן כל מה שאת מרגישה זה בגלל שהגיוס מתקרב.
אל תדאגי זה לא רק אצלך,גם אצלי ועוד אצל הרבה אחרים.
יהיה בסדר,אל תדאגי מאמי
ואם את חושבת שאת לא מנצלת ת'זמן לנכון,תעשי דברים שאת אוהבת שיעשו לך טוב על הנשמה.
לא חייב פאבים ומועדונים ואלכוהול אלא דברים שאת מתחברת אליהם.
תודה מאמי..
ואל תדאגי אני לא שותה חחחח..
זה לגיטימי מאמי את עומדת
בפני תקופה חדשה ושונה
את עומדת לפני משהו שאת לא מכירה
אבל מלא עברו את זה
ועוד מלא יעברו את זה.
ברור שיהיו חששות ופחדים
אבל הזמן ירגיע אותם...
את תסתדרי עם החבר בעזרת השם
זה רק יחזק לכם את האהבה כל עוד היא אמיתית!
תסתכלי את כל הזוגות שמתמודדים עם זה
נכון זה לא קל אבל זה אפשרי!
תנצלי ותעשי את מה שאת רוצה לפני הגיוס
וגם במהלך הגיוס את תוכלי לעשות את הדברים שאת רוצה
אומנם תהיה קצת הגבלה אבל עדיין את תהני כל עוד
באמת תעשי את מה שעושה לך טוב
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 02/06/2008) זה לגיטימי מאמי את עומדת
בפני תקופה חדשה ושונה
את עומדת לפני משהו שאת לא מכירה
אבל מלא עברו את זה
ועוד מלא יעברו את זה.
ברור שיהיו חששות ופחדים
אבל הזמן ירגיע אותם...
את תסתדרי עם החבר בעזרת השם
זה רק יחזק לכם את האהבה כל עוד היא אמיתית!
תסתכלי את כל הזוגות שמתמודדים עם זה
נכון זה לא קל אבל זה אפשרי!
תנצלי ותעשי את מה שאת רוצה לפני הגיוס
וגם במהלך הגיוס את תוכלי לעשות את הדברים שאת רוצה
אומנם תהיה קצת הגבלה אבל עדיין את תהני כל עוד
באמת תעשי את מה שעושה לך טוב
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
...
גם אני מרגיש כמוך...
אבל נעבור את זה בע"ה
כל מי שלפני גיוס תוקף אותו מין פחד לא מוגדר כזה..
גם אצלי זה ככה..
זה מפחיד ללכת לשם.. למסגרת לא מוכרת..
שכל החיים היית בבצפר.. בבית.. ופתאום משו שונה
אבל אין מה לעשות.. זה משו שכל אחד חייב לעשות
ואם מגיל קטן את רוצה לשרת בצבא.. ועשיו פתאום תחליטי שלא את תתחרטי על זה אחר כך..
זה טבעי שאת מפחדת ומתרגשת..
אבל זה יעבור לך.. ואני בטוחה שתשלבי בצבא ויהיה בסדר!
ובקשר לבילויים..
לפעמים גם אני מריגשה ככה
אז תזמי שיחות עם חברות.. תזמיני אותם לצאת
תלכו לים תהנו תבלו.. לא חייב כל יום להיות באבים ומסיבות..
יש עוד מלא דברים שאפשר לעשות..
וגם להיות בבית קצת זה לפעמים טוב!
QUOTE (נאפי @ 02/06/2008) זה לגיטימי מאמי את עומדת
בפני תקופה חדשה ושונה
את עומדת לפני משהו שאת לא מכירה
אבל מלא עברו את זה
ועוד מלא יעברו את זה.
ברור שיהיו חששות ופחדים
אבל הזמן ירגיע אותם...
את תסתדרי עם החבר בעזרת השם
זה רק יחזק לכם את האהבה כל עוד היא אמיתית!
תסתכלי את כל הזוגות שמתמודדים עם זה
נכון זה לא קל אבל זה אפשרי!
תנצלי ותעשי את מה שאת רוצה לפני הגיוס
וגם במהלך הגיוס את תוכלי לעשות את הדברים שאת רוצה
אומנם תהיה קצת הגבלה אבל עדיין את תהני כל עוד
באמת תעשי את מה שעושה לך טוב
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
(:
וואלה אני בן 17.5
ות'אמת בנתיים לא מפחיד לי כלום
אני דווקא מת שיגיע השמונה עשרה
עושים מסיבה ענקית בטח חוגגים,אפשר לשתות בירות מתי שרוצים ועם ההורים שהולכים למסעדות חח=]אין הגבלה לסרטים כמו ללא עקבות שהיה לשמונה עשרה פלוס!(חראות)
וצבא האמת לא מפחיד אותי יענו אם אני יתקבל למה שביקשתי אז יש מצב שכן(ביקשתי כל סיירת אפשרית-הכי קרבי שאפשר).אז וואלה אני סוף יא וואלה יש לי עוד שנה וקצת לגיוס ( 27.7.09 ) אבל אני לא מפחד מהחיים האימתיים שלי,ההורים שלי פה עדיין וגם החברים ואם השנים בא הניסיון והאחריות שום דבר לא נופל בבום לומדים לחיום עם זה!
וואי חפרתייי
הייתי בדיוק כמוך לפני שהתגייסתי.
ועכשיו, אין סיכוי בעולם שאני אתחרט על זה, זה אחד הדברים הכי גדולים שעברתי.
נהנתי ברוב הזמן. ואני יודעת שאני אמשיך להנות.
את לא צריכה להשתנות, וזה שאת עדיי "ילדותית" לא אומר שאת לא מוכנה.
זה פשוט יזרום לחיים שלך, את תסתגלי למצב לאט לאט וביום הגיוס את תביני שאת
עם בנות שהן בדיוק כמוך.
זה שלא תתגיסי נגיד, לא ישהה את ההתבגרות שלך כביכול.
אני יודעת שזה מפחיד, אבל ברגע שאת שם פתאום הכל מסתדר לך.
אני מאחלת לך מלא בהצלחה, ויהיה בסדר, באמת. 😊
QUOTE (einavush @ 02/06/2008) כל מי שלפני גיוס תוקף אותו מין פחד לא מוגדר כזה..
גם אצלי זה ככה..
זה מפחיד ללכת לשם.. למסגרת לא מוכרת..
שכל החיים היית בבצפר.. בבית.. ופתאום משו שונה
אבל אין מה לעשות.. זה משו שכל אחד חייב לעשות
ואם מגיל קטן את רוצה לשרת בצבא.. ועשיו פתאום תחליטי שלא את תתחרטי על זה אחר כך..
זה טבעי שאת מפחדת ומתרגשת..
אבל זה יעבור לך.. ואני בטוחה שתשלבי בצבא ויהיה בסדר!
ובקשר לבילויים..
לפעמים גם אני מריגשה ככה
אז תזמי שיחות עם חברות.. תזמיני אותם לצאת
תלכו לים תהנו תבלו.. לא חייב כל יום להיות באבים ומסיבות..
יש עוד מלא דברים שאפשר לעשות..
וגם להיות בבית קצת זה לפעמים טוב!
😊
אני כ"כ מזדהה, רק שאצלי זה לכיוון ה20 במקום ה-18 וזה כואב 😢
להגיד לך שאם הזמן זה ילך ויהיה יותר קל זה יהיה שקר, זה רק הולך ומחמיר ואחרי שמתרגלים לצבא פתאום מגלים שאחרי הצבא אין שום דבר - כלום - נאדה, אין יותר מסגרת קבועה של שגרה, את צריכה להחליט לעצמך הכול... איפה לגור, עם מי לישון עם מי לקום, מה לעשות עם החיים..כל כך הרבה שאלות שממש ישפיעו לך על החיים...ואני לא רוצה אפעם להסתכל אחורה ולהגיד "כוסעמק, בחרתי בהחלטה לא נכונה"..אז זה מלחיץ ואני הראשון שיבין אותך 😊
אבל יהיה בסדר, לאט לאט מסתדרים עם זה... אני מקווה שיום אחד זה עובר
והצבא? הצבא זה שטויות, זו חוויה אחת מדהימה אם תבואי אליה בגישה חיובית
בהצלחה בהמשך...
NK
אוקי.. לי יש פטור מהצבא, שיחקתי אותה דתייה
אין לי מושג, לא עברתי את הקטע של הגיוס על בשרי
את הקטע של הלפני הטירונות..
לא קלטתי אותך במשפטים הראשונים בהודעה הראשונה שלך באשכול הנ"ל
למה בכלל אמרת שאת יותר מבוגרת מימה שאת באמת?
מצטערת, לא קראתי את שאר ההודעות באשכול הנ"ל
אוףףףף..אני מפחדת..לא יודעת
כל הלחץ של הבגרויות...עוד מעט 18..עוד מעט צבא..זה מפחידדד..
עדי!! לא מתאים לך!!
יהיה טוב. 😊
