~אהבה במצוקה~

איזה מעצבנניייייייייייייים !!
פרק יפפה 😊
תמשיכי

הממשך

היה שווה לחכות להמשךך
😊

אני אוהבתתתתתתת את קובייייייייי

מקסייים תמשיכייי

שמחה שאתן אוהבות 3> המשך מחר=]

חחחח איזה חמודים :]
פרק מדהים !!

דיי עד שהם היו ביחד הם לא ביחד?
מדהים!
מחכה להמשך =]

מחחחכככה 😎

מדהים

ההוווווורסססס

מהמם
מחכה להמשך 😁

תמשיכיייי 😊

קצת מהפרק הקודם:
הוא פיסק את שפתייה וניסה לדחוף את לשונו לפיה ,
"טולולולולו "
זה היה הפלאפון שלה שהפריע ברגע הזה.
הם התרחקו אחד מהשני מייד, מתעשתים, היא הוציאה את הפלאפון מהכיס תוך כדי ששניהם ממשיכים להביט אחד בשני , לא מורידים את עיניהם לרגע.
"הלו" היא ענתה, ולפתע היא ראתה אותו, הוא החל לנגב את פיו עם ידיו , כנגעל מהנשיקה של לפני רגע , מנסה לנגב את הרוק מהפה שלו , הרוק שלה .
היא הייתה בשוק שהוא עשה את זה , הלב שלי כל כך קיווה לרגע הזה , כל כך ייחל והשתוקק לרגע הזה ,ופתאום זה מה שהוא עושה אחרי הנשיקה שלנו ? מנקה את שאריות הרוק שלי , מהפה שלו ?! היא חשבה לעצמה, מאוכזבת.
היא החלה גם היא לנגב את פיה והמשיכה בשיחה . "אה? כן שני" ענתה לה ושניהם ממשיכים לנגב את שפתותיהם, אחד מול השני, שניהם מראים אחד לשני שזה היה סתם כלום מה שקרה זה עתה, שניהם כל אחד עם האגו הענק שלהם, הנפוח ביותר...אף אחד לא מוכן להוריד מהכבוד שלו, ולהודות, לעזאזל אחת ולתמיד, להתוודות, ב-א-ה-ב-ת-ם.
"את מי? קובי?" שאלה אל הצד השני בפלאפון.



=פרק 15=
מאיה העבירה לקובי את הפלאפון, "שני.." היא אמרה לו, תוך כדי ששניהם מנגבים את שפתותיהם.
"אותי היא רוצה?" שאל מופתע , מאיה הינהנה.

קובי דיבר איתה מספר שניות, וניתק.
"היא אמרה לי להחזיר אותך הביתה..." הוא חייך אליה.
"אהה. אז בוא נעלה." היא ענתה לו ושניהם עלו חזרה אל ביתה, בשקט, לא פוצים את פיהם. שניהם מבולבלים.

בבית כולם המשיכו במסיבה.
שני לקחה את מאיה הצידה.

"מה קרה?לאן נעלמת איתו?" שאלה שני כולה מסוקרנת.
"אחח שני, את לא מבינה" אמרה מאיה ע.צ.ו.ב.ה, מיואשת.
"אחרי המסיבה ספרי לי מאמי! עכשיו זה היום שלך! את צריכה לשמוח!" עודדה אותה שני מבלי לדעת בכלל במה מדובר.
מאיה אימצה את שני לליבה.
"אני אוהבת אותך!!" אמרה לה, והן חייכו האחת אל השנייה.

המסיבה נגמרה, כל החבר'ה כבר הלכו, גם קובי, נפרד ממנה בנשיקת לחי יבשה, כאילו אין ביניהם כלום.
היא הרגישה מנוצלת במקצת, אבל בעיקר היא לא הבינה היכן היא עומדת, מה יש ביניהם?! מה אין ביניהם?! מה?! מה?!
היא לא הבינה דבר.

כולם אירגנו וניקו את ביתה והחזירו את הסלון למקומו. כולם הלכו הביתה ורק שני נותרה,
היא נשארה אצל מאיה, לישון.

שתיהן ישבו במיטה בפיג'מה, ומאיה סיפרה לשני הכול, מהכול, בהכול.
בפרטי פרטים.
לראשונה היא התוודתה שהיא אוהבת את קובי. היא!? אוהבת !! -את קובי.
היא לא האמינה שזה קורה לה, עם קובי עוד.
שני עודדה אותה, אך המשפט שהיא הדגישה מכל הוא 'איך ידעתי שאתם אוהבים אחד את השני, אוף זה היה כל כך שקוף' ,
ומאיה רק הסמיקה קלות,
"אבל לא נראלי שזה הדדי, לא נראלי שהוא אוהב אותי" נעצבה מאיה.
"אני בטוחה במיליון אחוזים! שהוא אוהב אותך!! על בדוק!!!" שני אמרה למאיה. אך מאיה התקשתה להאמין.\:

3 ימים כבר חלפו כהרף עיין, מאיה וקובי המשיכו להלחם אחד בשני , מאוהבים אחד בשני,
וזה היה נראה כאילו הם שבו למלחמת העולם ביניהם, כאילו כלום לא קרה ביניהם.
שניהם נלחמים ברגשות של עצמם, שניהם מתוסכלים.


הגיע יום רביעי בערב, כל החבר'ה החליטו לצאת לזולה אחרי הרבה זמן שהם לא היו שם, הם קבעו למשחק של בית"ר עם הפועל, למרות שמאיה שנאה את איך שכולם היו מרותקים במשחקים למסך היא באה, בייחוד כי קובי יהיה שם.

אחרי המשחק כולם ישבו במעגל מדברים אחד עם השני ומבואסים מההפסד,
"יאללה אתם באים משחק לשפר ת'אווירה?" הציע לירון
"יאללה, מה נשחק?" זרמה ישר רווית.
"באמא שלכם, אמת או חובה" הציע לירון.
"חחחח מה אמת או חובה מה!? מה חזרנו לגנון?!" צחק קובי.
"נו אז מה, זרמו" התלהבה רווית.
"יאלה אני בפנים" אמרו יותם ושני שישבו מחובקים
"גם אני", אמר אלירן, שללא ספק אהב את הדברים האלו.
"ואני(:" הצטרפתי גם מאיה,

הם הביאו בקבוק והחלו לסובב,
יצא על רווית ואלירן.
אלירן את רווית, "אמת או חובה?" שאל.
"חובה" ענתה.
"חובה עלייך לנשק אותי צרפתית" אמר לה
"חרמןןןן" כולם אמרו לו,
והם התנשקו, אחח איזו נשיקאה לוהטת.. אלירן בלע אותה כמעט, הוא ללא ספק היה הנשקן המוצלח ביותר שהכירה. (אחרי קובי...למרות שהייתה בינהם חצי נשיקה חיחי)
"אוקיי... אפשר להמשיך במשחק?"אמרה מאיה ועצרה את נשיקתם. כולם צחקו.
סובבו את הבקבוק, לירון על רווית,
"פשש רווית את מככבת היום!" אמרה שני לרווית.
"אבל הפעם אני שואלת!" אמרה רווית בחיוך מנצח. "אמת או חובה?" שאלה את לירון.
"חובה!" אמר לירון באומץ.
"לירון לירון לירון... חובה עליך להוריד את המכנס להשאר עם בוקסר." ציוותה עליו.
"הופה, העיינינים מתחממים," יותם שרק.
לירון הוריד את המכנס, והבנות שרקו, כולל מאיה וכולם צחקו..

הם סובבו את הבקבוק, יצא יותם על קובי,
יותם ושני התלחששו.
"אמת או חובה?" יותם שאל את קובי.
"חובה חובה..." אמר קובי
"פשש כולם אמיצים היום" אמרה מאיה.
"לא כמוך" אמר קובי.
"מה הקשר!?" שאלה מאיה .
"וואי סתמו..." אמרה רווית.
"טוב טוב שש.. קובי, חובה עליך... לצרפת... את... מאיה...!" אמר יותם לאט לאט ובמסתוריות.
כולם הופתעו, ומאיה בכלל, היא קיבלה הלם. לא הבינה מה קורה שם! קובי - לנשק - אותה ? מה!?
קובי ישר השתפן. "אותה? בחיים לא!" אמר מביט בה בשקט.
"לא שהייתי נותנת לך!" יצאה מאיה להגנת עצמה.
"לא שהייתי רוצה!" הטיח קובי.
" חובה זאת חובה ! מה לעשות !" אמר יותם ,
"מעניין לי את התחת , תביא חובה נורמלית אני אמלא אותה , אבל לנשק את מאיה ? למה נראה לך !? " קובי דיבר במהירות וללא היסוס . כיורק את המילים מפיו,
מאיה לא האמינה למשמע אוזניה , הלב שלה פעם בעוצמות אדירות , איך הוא מסוגל לדבר ככה ? למה ? אחרי מה שהיה ביניהם ? ועם כל אהבתה אליו ,
היא כל כך נפגעה , לא יודעת מה לעשות פשוט , היא תפסה את הרגליים שלה , את המועקה בגרון החניקה ואת הדמעות בלעה , ויצאה החוצה ,
ובחוץ היא התפרצה למשך כמה שניות בשקט, ישבה בספסל בכניסה לזולה , פגועה , ושבורה ממילותיו .

לפתע היא שמעה מישהו יוצא אחריה ,
היא הסתובבה , וראתה את אלירן ,
הוא פשוט בא והתיישב על ידה , לא אמר דבר, אבל זה היה הרבה עבורה ,
הם ישבו בשתיקה , מספר דקות ... פשוט ישבו .
אחרי מספר דקות ארוכות , מאיה החליטה שלא תתן לקובי את מבוקשו ולכן היא החליטה לא לבכות ובכלל לא להצטער עליו שוב , לעווווולם.
פשוט לשכוח ממנו, ודי.

"וואה וואה יש לי דה ז'ה וו" אמרה מאיה.
"כה.. זוכרת שישבנו פה שנינו פעם שעברה?" אמר אלירן מחייך אליה בתחושת זיכרון.
"חחחח כה..." אמרה מאיה שותפה לזכרונו.
"וזוכרת מה עוד עשינו?" ספק רמז ספק אמר אלירן.
מאיה החלה לצחוק.
"אני אשמח לעשות זאת שוב" אמר בישירות אלירן.
"חחחח לא לא בא לי, אז היה בא לי בטוב... עכשיו פחות" אמרה מאיה, כשנזכרה בנשיקתם, וכמה שאלירן מנשק טו-או-ב!!
"למה מה קרה כפרה?" שאל מדליק סיגריה,
"סתם .. לא תקופה משו" ענתה לו חצי תשובה.
"מה ז"א? שדרי אליי כפרה" אמר.
"עזוב, לא חשוב..." החליטה לשמור את זה אצלה,
"קובי, אה?" שאל.
"איך אתה יודע?!" הופתעה.
"כולם יודעים, יאללה חאלס תפסיקו לריב אתם מתים אחד על השני, והוא בכלל תינוק שחייב להתבגר כבר"
ומאיה שתקה.

"זה לא תלוי בי, מצידי? אני מתה להיות איתו! אבל הוא כל כך קשה, וכל כך אגו נפוח, שאני לא יודעת מה לעשות איתו." נאנחה ופרקה מול אלירן.
"תקשיבי, את יודעת אני וקובי חברים טובים, ואני אגיד לך תאכלס " פתח אלירן פתאום .
"מה ? " שאלה אכולת ספקות . והוא החל לדבר
"הוא בחיים לא הרגיש ככה משהו לבחורה,
את הפעם הראשונה שזה באמת חזק אצלו, והוא לא מבין מה קורה לו איתך, הוא מפחד" אלירן סיפר לה ומאיה הקשיבה למילותיו בשקיקה.
"מפחד!? ממה הוא מפחד!? להיות איתי?! אתה אומר שהוא אוהב אותי!? אז מה!? הוא מפחד לאהוב?!!? לאהוב!?" ענתה לו מאיה כעוסה מעט, כולה פורקת את שעל ליבה.
"כן, כן, כן, כן," היא שמעה קול מאחוריה.
"מפחד, מפחד שתגידי לי לא, מפחד לאהוב, מפחד ממה שקורה לי איתך!!" היא הסתובבה,
והייתה המומה למראה עיניה, ולמשמע אוזניה.

היא הביטה בו והוא היה נראה מיואש כבר, כאדם כשהתייאש מעצמו, ממצבו,

היא הביטה בו, ב...ק=ו=ב=י,
לא מאמינה שזה הוא, מנסה לעכל את שכעת שמעה, ושוב ל-א מאמינה.

















נסיכותיי, מקווה שאהבתן את ההפרק:] אני נורא אהבתי!
אוהבת אתכן, מוריאל3>

ואוו ואוו ואוו !!

סוףףף סוףףףףף!!!1
אחדדדד הנדיריםםםםםםםםם 😊