QUOTE לא יהיה המשך
אני רואה שאתן לא כזה אהבתן...
ברוררר שאהבנו..
תמשיכי מאמי....
החלטתי להמשיך את הסיפור, אבל אם לא יהיו הרבה תגובות כמו עכשיו אני אפסיק... 😢
היום עבר לאט...הגעתי לבית...קראתי את ההודעה של 10 פעמים, כל פעם מחדש! חשבתי אם זה שווה את זה לראות אותו אחרי חודש שלא היינו בכלל בקשר ולהיזכר שוב בכל מה שהיה...
בסוף החלטתי להתקשר אליו...
"הלו..." ענה לי קול כל כך מוכר...
פרק 3
אני: "היי..." אמרתי בקול מהסס
ליאור: "ים, זאת את?"
אני: "כן..."
ליאור: "אני לא מאמין...סוף סוף אני שומע ממך..."
אני: "סורי מאמי, הייתה לי תקופה די לחוצה..."
ליאור: "טוב לא חשוב...את יכולה להפגש היום?"
אני: "אממממ, נראה לי שכן"
ליאור: "יופי, היום ב-8 אני אצלך!"
אני: "קבענו!"
אחרי השיחה הזאת מצאתי את עצמי שוכבת על המיטה ומהרהרת במשך חצי שעה לפחות...
מה קורה לי לעזאזל???
למה אני לא מפסיקה לחשוב עליו? הרי יש לי עכשיו את אדם וטוב לי איתו, למה אני חושבת על ליאור ולא על החבר שלי? הרי ליאור פגע בי כל כך ואדם כל כך מדהים...אז למה?
צלצול הפלאפון שלי קטע את מחשבותיי...
"You were love of my life
I'm supposed to be with you
my angel, my sky,
was it matter enough for you...
So many nights we spent together
different point of view was building our love,
now our feelings are so real like imitation ladder
how will I find myself if you will take my heart away"
הסתכלתי על הצג: "אהובתי מחייג/ת אלייך"
אני: "היי מאמי שלי"
עדן: "היי, מה קורה?"
אני: "טוב, דיברתי עם ליאור...התקשרתי אליו לפני איזה שעתיים..."
עדן: "מה??????"
אני: "כה, הייתי חייבת אני לא מפסיקה לחשוב עליו...אוףף..."
עדן: "מתי אתם נפגשים?"
אני: " עוד שעתיים, הוא יבוא אליי אחרי העבודה שלו..."
עדן: " טוב מאמי, מה אני אגיד לך אני לא הכי מאושרת מהרעיון הזה שאתם נפגשים...אבל תכלס זאת החלטה שלך...אם את מרגישה שזה מה שנכון לעשות, לכי על זה...אני איתך לאורך כל הדרך"
אני: "אני כל כך אוהבת אותך, זה מה שהייתי צריכה עכשיו! תודה!!!"
עדן: "אין בעד מה...חחח"
אני: "טוב, מאמי אני זזה להתקלח"
עדן: "דברי איתי אחרי הפגישה, אם הוא לא ישאר לישון אצלך..חחח"
אני: "חחח, עלק ישאר לישון אצלי... היה מת...טוב מאמי אני אדבר איתך ישר כשהוא ילך,ביי"
פשטתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת...כשיצאתי והצצתי לכיוון השעון גיליתי שהייתי במקלחת שעה בערך...איך שהזמן טס כשנהנים =] יצאתי עטופה במגבת, שמתי על עצמי טרנינג צמוד והייתי מוכנה...שיבוא כבר!!!
השעה הייתה 19:45...
נשמעה דפיקה בדלת...
סורי על הפרק הקצר, מבטיחה לפצות...הפרק הבא יהיה אחד היפים 😛 יש למה לצפות...
יההה'..
פרק מדהים מאמי..
מחכה להמשךךך(ארוךךךךך 😛 😛 )
3>
וברווררר שאת ממשיכה אותו..
בשביליייייייי 😊
חח..יאללה המשךךך..
יאא עכשיו אני במתח...😁
השלמתי 3 פרקים..
סיפור יפה...
המשך!!!
QUOTE (ייללדדדההה @ 11/05/2008) יההה'..
פרק מדהים מאמי..
מחכה להמשךךך(ארוךךךךך 😛 😛 )
3>
וברווררר שאת ממשיכה אותו..
בשביליייייייי 😊
חח..יאללה המשךךך..
תודה מאמי =]]
מואה!!!
תכלס, רק בשבילך אני אמשיך!
המשך מחר או מחרותיים...
^^
איי ואני עז???
חחחחחח G
QUOTE (karnusha_167 @ 12/05/2008) ^^
איי ואני עז???
חחחחחח G
איזו חמודההההההה! =]
חס וחלילה, חחחח...
גם בשבילך! =] כפרעלייך!
מה זה הדבר הזה? O= אין לי זמן לקרוא סיפרים אני מצפה בקוצר נשימה לראות כמה פרקים
ומגלה שפרק אחד! אחד?!?!
אחד אבל מדהים=] תמשיכי
קצרצר אבל יפהייפה (: המשך 🙄
QUOTE (סוופרמאמי @ 12/05/2008) מה זה הדבר הזה? O= אין לי זמן לקרוא סיפרים אני מצפה בקוצר נשימה לראות כמה פרקים
ומגלה שפרק אחד! אחד?!?!
אחד אבל מדהים=] תמשיכי
חחחח =] לא נורא מאמי, את תחיי עם זה 😛
עכשיו כותבת עוד פרק =]
אה, ותודה בנות, מתה עליכן! 😘
כמו שהבטחתי =] פרק מרתק במיוחד, תהנו...אוהבת אתכן!
פשטתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת...כשיצאתי והצצתי לכיוון השעון גיליתי שהייתי במקלחת שעה בערך...איך שהזמן טס כשנהנים =] יצאתי עטופה במגבת, שמתי על עצמי טרנינג צמוד והייתי מוכנה...שיבוא כבר!!!
השעה הייתה 19:45...
נשמעה דפיקה בדלת...
פרק 4:
פתחתי את הדלת וראיתי אותו מולי...פשוט עמדתי והסתכלתי עליו במשך כמה שניות...הוא היה כל כך יפה, כמו תמיד...פתאום כל הרגשות הציפו אותי מחדש...האם זה ייתכן שאחרי חודש שלא ראיתי אותו וניסיתי לשכוח אותו, אחרי כל המאמצים שלי שום דבר לא עזר ותוך שנייה הכל חוזר אליי שוב בבום?
ליאור:"ים?הכל בסדר?"
אני:"אה, כן..."
ליאור:"אני יכול להכנס או שאת מתכוונת להשאיר אותי בחוץ?"
אני:"אה, סליחה...בוא תכנס, אתה רוצה לשתות משו, לאכול? אתה בטח עייף ורעב אחרי העבודה..."
ליאור:"לא תודה מאמי, זה בסדר...אכלתי לא מזמן"
אני:"טוב...אז בוא לחדר"
הלכנו לחדר, הלכתי מלפניו ופשוט הרגשתי את המבט שלו עליי...
ליאור:"אני רואה שלא השתנית בכלל...אולי אפילו נהיית עוד יותר כוסית ממה שהיית..."
אני:"באמת תודה על המחמאה אבל, אולי תפסיק להסתכל לי על התחת?!"
ליאור:"אני? מה פתאום..."
אני:"טוב, מה שתגיד..."
לפתע הייתה שתיקה...
ליאור: "אה, כמעט שכחתי...קחי..." הוא הושיט לי בחיוך שקית מסופר פארם
הוצאתי מהשקית את המתנה העטופה, פתחתי אותה וראיתי בפנים בושם...
אני: "אוהו, ליאור ממש השקעת...נראה לי שאפילו יותר מדי"
ליאור: "שטויות, אני יודע שג'אדור זה הבושם האהוב עלייך...וחוץ מזה שנה שעברה לא קניתי לך כלום...אז קבלי את זה כפיצוי..."
אני: "תודה מאמי!" ונתתי לו נשיקה בלחי
ליאור: "אבל אל תגידי לחבר שלך שקניתי לך בושם"
אני: "למה לא?"
ליאור: "עזבי...אני פשוט לא חושב שכדאי, הוא סתם יקנא...תכלס אני לא יודע מה הייתי עושה אם עוד היית חברה שלי ואקס שלך היה נותן לך ליומולדת מתנה ועוד כזאת...נראה לי הייתי הורג אותו,חחח"
אני: "אז מה ליאור?אתה מפחד שאדם יהרוג אותך?
ליאור: "בטח...אני משקשק מפחד..." אמר בציניות
הייתה שוב שתיקה...
אני: "אל תגיד לי שבאת לפה רק כדי להביא לי את המתנה..."
ליאור: "התגעגעתי אלייך ים..." הוא אמר והתקרב אליי, הוא היה כל כך קרוב אליי ועוד שנייה היה מנשק אותי אבל אז קלטתי מה קורה פה...הזזתי את הראש וישר קפצתי מהמיטה...
אני: "ליאור!!! תגיד לי אתה בכלל בסדר? יש לי חבר ואתה יודע את זה!!!" צרחתי עליו
ליאור: " אני יודע...אבל אני לא מסוגל ים! אני יודע שטעיתי ואני יודע שפגעתי בך הרבה פעמים...אבל אני לא מפסיק לחשוב עלייך"
אני: "כן, משום מה כל זה כבר זכור לי מאיפשהו...לך לא? משו כמו לפני חצי שנה...באת אליי והתחננת שאני אחזור אלייך, אמרת שאתה אוהב ואפילו ירדת על הברכיים...ואני כמו מפגרת סלחתי, כן אני לא אגיד כלום..במשך חודש שלם, כן בשבילך זה בטח השיא של השיאים התייחסת אליי כמו למלכה...אבל מה קרה אחרי החודש הזה? אה ליאור...באת ואמרת לי שאתה דלוק על מישהי אחרת, מזכיר לך משו? באת ואמרת לי את זה חודש, ליאור ח-ו-ד-ש אחרי שהתחננת על ארבע שאני אחזור אלייך!!! אז איך בדיוק אהבת אותי,איך?"
ליאור: "ים, אני מבין שאת עכשיו כועסת, אני באמת מצטער..."
אני: "לא ליאור אתה לא מבין ולא מצטער...איך לעזאזל אתה מרשה לעצמך לבוא אליי ככה אחרי חצי שנה? איך? ואתה הרי עוד יודע שאני כבר כמה חודשים עם מישהו אחר...אז למה להרוס לי ת'חיים?אה? אתה פשוט חתיכת אגואיסט!!!" צעקתי
ליאור: "פשוט הייתי חייב להגיד לך מה אני מרגיש, זה הכל..."
אני: "מה אתה מרגיש? ומה איתי? מה עם הרגשות שלי?אתה חושב רק על עצמך"
ליאור: "אני באמת לא יודע מה להגיד לך..."
אני: "אתה יודע מה? תעוף מפה..."
ליאור: "ים..."
אני: "ליאור, אמרתי שתעוף לי מהעיניים..אני לא רוצה לראות אותך!!!"
הוא הסתכל עליי לרגע ממש לתוך העיניים ואחרי זה קם והלך...
ברגע שהוא יצא מהחדר התחלתי לבכות כמו משוגעת...כבר לא ידעתי מה אני רוצה, מה אני מרגישה, מה אני צריכה לעשות ומה אני לא צריכה לעשות..כבר לא ידעתי כלום!
המשכתי לבכות ולבכות עד שנרדמתי...
התעוררתי רק יום למחורת, לא רציתי לדבר עם אפחד...לא הלכתי לביצפר...
פתחתי את הפלאפון וראיתי כמה שיחות והודעה...רוב השיחות כמובן היו מעדן, וההודעה הייתה מאדם...היה כבר יום חמישי וסוף-סוף הביאו להם את הפלאפון...
"יפה שלי,אני סוגר השבוע...:/ אני אדבר איתך היום בערב...אוהב אותך"
נראה לי שזאת הייתה הפעם הראשונה ששמחתי שהוא סוגר...כי ככה יהיה לי קצת זמן לעצמי...קצת לחשוב על מה שקרה ומה אני הולכת לעשות...אחרת איך אני אסביר לו למה אני עם פרצוף תשעה באב!
כל היום ביליתי במיטה, לא היה לי כח לכלום, גם לא כל כך אכלתי...אמא שלי כבר התחילה לדאוג...עדן לא הפסיקה להתקשר...אבל כיביתי כבר את הפלאפון!
בערב היא באה אליי, והתפרצה לחדר כמו משוגעת...
עדן: "תגידי, את נורמלית???אני דואגת לך..."
סיפרתי לה את כל הסיפור...והיא אמרה לי שהיא לא מאמינה לשום מילה שיוצאת מהפה של ליאור...ושאני אזכור איך הוא התייחס אליי ושהיא בטוחה שהוא לא השתנה...אני חושבת שהיא צדקה...אבל הלב שלי רצה כנראה עדיין רצה אליו...
בערב היא סחבה אותי לצאת...למרות שהתנגדתי...היא טענה שאני חייבת להתאוורר...
הלכתי להתקלח, שמתי על עצמי את הסטרפלס החדש שלי, מכנס סכיני שחור ונעל עקב גבוהה, התאפרתי, שמתי קשת בשיער...הסתכלתי במראה...והייתי מרוצה =]
נסענו לעיר והלכנו לשבת בפאב האהוב עליי "סול"...ואז שולחן לידי שמעתי את טלי (חברה של חברה שלי-לימור) עם חברה שלה מדברות על...לא אחר מאשר ליאור...
טלי: "הוא כזה חתיך...וואי כבר מזמן חיכיתי לזה...והיום הוא סוף-סוף הזמין אותי לצאת איתו..."
ואאי, מדהים מאמי...
המשךךךךך
