חיחיחיחי [ :
נכוווון!
אני עכשיו כותבת ... לא בהצלחה כ"כ |:
תודה.. גם היום אין לי זמן.. רוב הסיכויים שמחר..
אוהבת גם ברוש *;;
QUOTE (חן_המלכה_ושה @ 18/05/2008) אוק' מאמי ..
מחחכה : ]
😊 🙄
חחח מתה עלייך ברוש..
את יודעת שאת יצאת מה זה יפה בתמונה!!!! 😊
פרק 10
שי-הוא אחלה גבר.
אני-כן אה? אמרתי בחולמניות. ואז לפתע התעוררתי כשניזכרתי בכל מה שקרה באוטובוס.
'טיילילילילי' נשמע הצלצול בבצפר.
בר-'פייי... אין לי כוח עכשיו לספורט. אווווווווווח!
אני-חחחחחחחחחחח לא נורא.. 45 דקות וסיימנו.
בר-יא מבאסת!
אני+שי-חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח! התפקענו מצחוק ואז בר הצטרפה לצחוק שלנו גם.
שי-טוב ייאלה.. בנות,אני עפתי,לפני שמוטי יהרוג אותי.
-למי שלא זוכרת , מוטי-המורה לספורט של הבנים.-
אני-כן.. ייאלה. בר בואי. אמרתי לה ואני ובר נתנו נשיקות בלחי לשי ורצנו לאולם ספורט.
כשהגענו פתחנו את הדלת,וראינו את כל הבנות עומדות במעגל.
אז התקרבנו אליהם ושאלנו אחת מהבנות שהייתה יחסית בחוץ מה קרה.
היא-תיראו בעצמכם. אמרה וזזה ככה שנתנה לנו מקום לראות.
פתאום,נהיה לי חושך בעיניים.
--
ראיתי את אופק כולו פצוע ומכופף על הריצפה,שטוף דם,ומלא סימנים כחולים.
ניגשתי אליו במהירות והעפתי את כל הבנות שהיו מסביבינו.
באתי לגעת לאופק בפרצוף,
אך הוא ישר תקף אותי.
אופק-זוזי מימני! אל תתקרבי אליי בחיים שלך!
אני-אופק.. מה קרה?! למה אתה מדבר ככה? שאלתי לא מודעת למצב.
אופק-תרגיעי את החבר הזה שלך.. לא צריך שום צרות!
אני-מה?! על מה אתה מדבר?! אין לי שום חבר! אמרתי מבולבלת.
אופק-ועוד איך יש לך.. עומר משהו... כבר לא זוכר מרוב המכות שהוא נתן לי.
עמדתי שם ופשוט הייתי המומה!
כאילו.. מה הקטע של הבנאדם הזה?! אין לו שום בעלות עליי! אני אפילו לא רוצה להיות איתו!!!!
אופק-אז אל תתקרבי אליי יותר. ניגב עם יד אחת שלו את השפה,קם והלך משאיר אותי במחשבות של עצמי.
הלב שלי נצבט.
מה כבר עומר עשה לו?!
--
עבר כבר חודש מאז מה שקרה עם אופק.
אני והוא לא מדברים,אין לי מצברוח בשיט.. כל הזמן אני ונתי רבים על שטויות.
גם עם אמא שלי התחלתי לריב על כלום..
אני בר ושי מרוחקים מאוד,בקושי שמדברים.
עומר כל פעם מנסה להתקרב אליי ואני דוחה אותו.
כל פעם שמישהו מנסה להתקרב אליי הוא מאיים עליו.
אני לא מבינה , מה עובר עליו?!
עד אותו היום..
--
קמתי לבצפר ועשיתי את אירגוני הבוקר הקבועים.
ניכנסתי לחדר ארונות והוצאתי מתוכו חולצת בצפר שחורה ומכנס שלושתרבע אפור והתלבשתי.
נעלתי את הנעלי אדידס השחורות שלי והלכתי לאמבטיה.
מרחתי מלא שחור בעיניים ואספתי את השיער לקוקו מרושל.
וירדתי למטבח.
רחל-בוקר טוב ילדה שלי.
אני-בוקר טוב רחל.
רחל-מה להכין לך?
אני-כלום.. אני אקח לי רק שוקו בשקית ואלך לי. וכך עשיתי.
קרעתי את הקצה של השקית עם השיניים והתחלתי לשתות.
לקחתי את המפתחות מהמגירה שליד הדלת ויצאתי.
החלטתי היום ללכת ברגל במקום לנסוע באוטובוס כי יצאתי לפני הזמן וגם כי היה יום יפה בחוץ.
עוד כשבועיים זהו היומולדת שלי.
my sweet 16...
אבל.. אין לי עם מי לחגוג..
החברים היחידים שהיו לי,כבר לא מדברים איתי.
אח שלי ואני כל הזמן רבים,ואני ואמא שלי בכלל מסוכסכות.
נשארו לי רק רחל,אבא שלי ואלירן.
אי אפשר לחגוג יומולדת רק עם 3 אנשים.
בזמן ששקעתי במחשבות שמתי לב שהגעתי כבר לבצפר.
ניכנסתי לבניין שלי ואז היישר לכיתה.
הנחתי את התיק על הכיסא והתיישבתי.
-לבד בשורה האחרונה מצד שמאל של הכיתה-
הרי.. אין לי עם מי להיות כבר.
פתאום קלטתי את בר ושי ניכנסים לכיתה צוחקים,וברגע שראו אותי השתתקו ונעמדו דום.
לאחר מספר שניות שבהם עמדו בכניסה לכיתה פשוט המשיכו ללכת למקום שלהם-ביחד- הניחו את התיקים ויצאו במהירות.
והנה שוב.. הכל חוזר אליי.
שוב פעם לבד,
בלי אף אחד.
דיי כבר!!!! אם הם לא רוצים אותי,לא צריך. אני אמצא חברה אחרת.
לא חסר אנשים בעולם הזה!
הוצאתי דף ועט מהתיק ופשוט התפרקתי.
[אני כתבתי😛]
לבד,
שוב פעם לבד,
השמיים כחולים מבחוץ,
ואפורים מבפנים,
הנשמה נאכלת לאט לאט,
והלב נצבט.
תחושה של בדידות,כאב,עצב.
הכול ביחד.
ושוב יושבת בסוף הכיתה,
לבד,
שוב פעם לבד.
בלי אף אחד.
להתמודד עם הקשיים-לבד.
להתמודד עם הפחד-לבד.
להתמודד עם הבדידות-לבד.
לבד,
לבד,
לבד,
לבד.
נמאס להיות ל-ב-ד-!
קיפלתי את הדף והכנסתי אותו בחזרה לתיק יחד עם העט.
ושוב,כמו כל בוקר,
נכנס לכיתה עומר,יחד עם בר.
ב-ר-?-! O_O
סליייחה על ההזנחה..
ואני יודעת שהפרק יחסית קצר.. אני משתדלת לרשום לכם פרקים ארוכים.. אבל אין לי זמן.
אוהבת המון 3>
ואיי,אחד הפרקים היפים..באמתת😊
המשך מאמי..מהררררר
3>
ייאאיי איזה כיף לי 😛
תודה מאמי : )
אם יהיה לי כוח אולי אני אשים המשך יותר מאוחר.
מושלממממי 😊
מחכה להמשך ..
אאיי,איי... חנצ'ה.. מה אני אעשה איתך?!
את כזאתי חמודה ( :
אתר האהבה הישראלי