פרק 9
'טררר..טררר..' צלצל השעון המעורר שלי.
הסתובבתי לצד השני וכיביתי אותו.
פתאום שמתי לב שאני בזרועות של מישהו-גבר.
הסתובבתי במהירות וניתקפתי הלם כשגיליתי מי חיבק אותי במשך כל הלילה.
--
חחחחחחחח זה לא מי שאתם חושבים שהוא XD
זה היה נתי.
-אני רק רוצה להבהיר פה משהו.. עומר היה שיכור.. הוא ונתי השתכרו כזה בקטנה.. ועומר-לא יודע לשתות.. אז הוא השתכר..מבינות?-
קמתי בזהירות נזהרת שלא להעיר אותו,וקמתי לשירותים.
ניכנסתי לשירותים,עשיתי את צרכיי ואז שטפתי את הפנים וציחצחתי את השיניים,ויצאתי.
ניכנסתי לחדר ארונות שלי ולקחתי טופ שחור,ובוקסר שחור גם כן.
התלבשתי ולקחתי ג'ינס רחב - נופל שכזה. שמראה את הבוקסר כזה.
וחולצת בצפר כתומה.
נעלתי את הנעלי אדידס שלי בצבע לבן-כתום ויצאתי לכיוון האמבטיה.
ניכנסתי לאמבטיה ונעמדתי מול הכיור.
לקחתי את המשקפיים שלי ואספתי את השיער לבונגול כזה.. [😁]
ניגשתי למיטה וכיסיתי את נתי כי הוא היה מחוץ לשמיכה שלי בלילה.
הלכתי בחזרה לאמבטיה ושמתי שחור בעיניים.
ירדתי למטה וראיתי את רחל בינתיים מכינה פנקייקים במטבח.
אני-רחלו'ש.. בוקר שוק מאמי. אמרתי לה והדבקתי לה נשיקה דביקה בלחי.
רחל-חחחח בוקר טוב חמודה שלי. אמרה וניגבה את הרוק מהנשיקה.
שבי לאכול.. אני מגישה עכשיו את הפנקייקים.
אמרה ועשיתי כדברייה.
התיישבתי ליד השולחן והיא הגישה לי 4 פנקייקים גדולים..-ומגרים שלחיים!-
שמתי לב שהיא שכחה את הרוטב מייפל והשוקולד 😛
אני-רחל... תביאי לי רוטב מייפל ושוקולד.
ביקשתי מימנה.
רחל-אוויי'שש איך שכחתי?! הרי בלי זה את לא חייה. ציחקקה לעצמה.
אני-חחחחחח נו ברוור!
רחל-קחי. אמרה והגישה לי את הרוטבים.
שמתי על הפנקייקים שלי את 2 סוגי הרוטבים והתחלתי לאכול.
לאחר 10 דקות ככה סיימתי לאכול והשארתי את הכלים על השולחן לרחל כדי שתפנה אותם,
ועליתי למעלה.
פתחתי את התיק שלי והכנסתי בתוך התא האמצעי שלו טופ שחור ותחתון שחור גם כן,חולצה צהובה קצרה וטייצ' שחור לספורט.
לקחתי את ה-mp4 שלי וירדתי למטה.
השעה הייתה כבר 10 דקות ל-8.
[אני מתחילה את הלימודים ב-8 ורבע]
לקחתי את המפתחות שלי מהמגירה שליד הדלת והכנסתי אותם לתיק,ויצאתי מהבית.
הגעתי לתחנת אוטובוס והתיישבתי בזמן שחיכיתי לאוטובוס שלי שיגיע.
עברו לידי 2 בנים והעבירו את המבט שלהם עליי ואז סיננו 'היפית מכוערת'..
והמשיכו בדרכם.
בטח שניפגעתי!!
זה מעליב.
מיד אחריהם עברו עוד חבורת פאקצות שה'מנהיגה' שלהם היא מהשכבה שלי.
היא סיננה לעברי 'ככה את באה לבצפר?! פריק שוואוו!!' אמרה וצחקה וכל חברות השפוטות שלה מאחורייה.
והמשיכו בדרכם.
הרמתי את הרגליים על המושב ותקעתי את הראש שלי ביניהם.
ואז.. עבר לידי ילד,והתיישב לידי.
היו לו עיניים כחולות צלולות ושיער בלונדיני כהה אימו כזה עם סיידליפ.
הוא לבש ג'ינס נופל שכזה גם,עם בוקסר שמציץ החוצה.-כמוני וחולצה שחורה.
...-אל תתיחסי.. את ניראת טוב. אמר וגרם לי להסמיק.
הרמתי את הראש מהברכיים שלי.
אני-תודה.. אמרתי והסמקתי קשוות!
'בואנה.. הבנאדם מהמם!!!!!!!' חשבתי לעצמי בראש.
...-אופק.. ואת?! אמר וחיכה לתשובה שלי.
אני-סתיו. נעים להכיר.
אופק-נעים להכיר סתיו. אמר ונשק לי בלחי.
החזרתי לו נשיקה וחזרנו למצב ישיבה רגיל.
אני-אז.. חח איך זה שמעולם לא ראיתי אותך נוסע פה?! אתה ניראה תיכוניסטי... והאוטובוס היחידי שמגיע לתיכון כלשהו,
הוא קו 90. אז.. מה אתה עושה פה?
אופק-חחחחח אני חדש פה.. עברתי לפני יומיים. מה.. את גם לומדת בהרצוג?!
אני-חח כן.. באיזה כיתה אתה?!
אופק- י' .. חח לוודע עדיין איזה מספר. אמר מבוייש.
ואת? המשיך.
אני-ט' 4.
ואז הגיע הקו שלי ושל אופק.
עלינו לאטובוס והנהג חורר לי בכרטיסייה.
וגם לאופק.
חיפשתי בכל האוטובוס עם העיניים שלי את בר , ומצאתי אותה,יושבת בסוף עם שי.
התקדמתי לעברם ואופק נראה אבוד.
אז חזרתי לאחור ומשכתי אותו ביד והתקדמנו ביחד לכיוון בר ושי.
אני ואופק התיישבנו במושבים שמול בר ושי.
אני-בר,שי,תכירו.. זה אופק.. הוא חדש.. הוא עבר אלינו לפני יומיים. הוא בכיתה י'.. ותתייחסו אליו יפה!
אופק,פניתי לאופק,תכיר.. זאתי בר.. החברה הכי הכי.. וזה שי.. אממ.. הוא.. אה.. טוב.. שי. אמרתי אחרי שלא ידעתי מה לענות.
שי-אני שי.. הידיד הכי טוב של סתיו. קטע אותי והציל אותי מהמצב המביך.
הסתכלתי עליו במבט שואל והוא רק חייך אליי חיוך מרגיע.
בר-אופק.. אתה מה זה חתיך! באה אליו ביציאה שאלוקים יודע מאיפה הקריצה אותה.
אופק-תודה.. גם את. אמר והסמיק קשוווות!
בר-תודה.
שי-אז מה אחי... איפה הכרתם אתה וסתיו אם הגעת לכאן רק לפני יומיים? שאל וחיכה לתשובה.
אופק-סתם.. בתחנת אוטובוס כמה ילדים הצי.... אמר ולא נתתי לו להמשיך.
אני-סתם.. בתחנת אוטובוס.. הוא התיישב לידי. אמרתי והשארתי את בר בסימן שאלה גדול.
הוא הסתכלה עליי במבט שואל ועשיתי תנועה עם הראש שנדבר על זה אחר"כ.
היא רק הנהנה בראש ולא הוציאה יותר מילה במשך כל הנסיעה.
הוצאתי מהתיק את ה-mp4 שלי ותחבתי את האוזניות לאוזניים שלי.
אופק-סתיייווו!!!!! צעק לי לאוזן אחרי שמשך לי את האוזנייה מהאוזן.
אני-אחחחח!!! חייה! מה?!
אופק-שתהיי בריאה.. כבר שעה אני קורא לך.. ואת לא שומעת! מה את חירשת?! על איזה גבוהה את שומעת!
אני-מה לעשות?! אמרתי לו והוצאתי לשון.
חח טוב.. מה רצית?המשכתי את עצמי.
אופק-בואי... הגענו,יורדים.
אני-אה.. טוב.
אמרתי ולקחתי את התיק שלי מהרצפה,הנחתי אותו על כתף אחת שלי וירדתי מהאוטובוס יחד עם בר,שי ואופק.
ניכנסנו לשער בית הספר וניגשנו לבניין שלנו.
-
טתניקים ויודניקים באותו בניין.
--
עלינו קודם לקומה שלנו כיתה הקומה של היודניקים הם קומה מעל.
התקדמנו לעבר הכיתה שלנו ואני שי ובר הנחנו את התיקים בזמן שאופק עמד וחיכה בחוץ.
יצאנו מהכיתה ויצאנו לחצר.
אופק-ייאוו.. אני צריך ללכת למזכירות.. איפה זה?! אני צריך שיגידו לי באיזו כיתה אני ושיביאו לי את המערכת החדשה שלי.
שי-אממ.. גבר זה בקומה מתחת.
תרד למטה ללובי ואז אתה תיראה דלת גדולה שעלייה כתוב 'מזכירות'.
אופק-תודה אחי. אמר ונתן לי נשיקה גדולה גדולה בלחי ממש קרוב לפה וחיבוק דוב ולבר נשיקה קטנה בלחי ולשי חיבוק של הגברים כזה..
אתם יודעים על מה אני מדברת.
והלך.
--
ישבתי בחצר של הבצפר יחד עם החברים שלי והרצנו דאחקות.
פתאום ראיתי את סתיו,שי ובר.. עם עוד ילד אחד.
לבוש באותו הסגנון כמו סתיו.
עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני ככה-אימו וסיידליפ.
ראיתי אותם מדברים,
ואז את המסתורי [אופק] נותן לסתיו נשיקה גדולה בלחי,ממש קרוב לפה וחיבוק דוב שכזה.
הדם עלה לי למוח.
'איך הוא מעז?! בנזונה מנייאק!'
חשבתי.
קמתי מהמקום בזעם והתחלתי ללכת לכיוון אופק שהלך למזכירות.
אושרי-אחי.. לאן אתה הולך?! שאל אושרי , החבר הכי טוב שלי.
אני-אני כבר חוזר גבר. אמרתי לו והמשכתי ללכת יותר מהר.
הגעתי כבר ל'מסתורי' שהיה במרחק של כמה צעדים מהמזכירות אך הדלת של המזכירות הייתה סגורה כך שלא ראו כלום.
תפסתי לו בחולצה חזק חזק ודחפתי אותו לקיר הקרוב ביותר שהיה.
'המסיתורי'-מה אתה רוצה מימני? מי אתה בכלל?
אני-אני עומר.. תשאל פה כל אחד.. כולם יודעים מי אני!
ובוא אני אגיד לך משהו..
תיזהר להתקרב לסתיו! ראיתי אותך איתה! תיזהר לך יא חתיכת בנזונה מנייאק!
אמרתי לו , עזבתי אותו והפלתי אותו על הרצפה,ואז נתתי לו בעיטות חזקות בבטן. לאחר כמה מכות חזקות עזבתי אותו והתכפפתי לעברו.
אני-תיזהר! לא כדאי לך להתעסק איתי! אמרתי לו בלחש והלכתי משמה משאיר אותו מקופל מכאבים.
חזרתי לחברים שלי שעדיין ישבו בחצר.
אושרי-אחי.. מה קרה? למה הרבצת לו?!
אני-סתם... התעסק עם אחותי הבנזונה. שיקרתי.
אושרי-רוצה נבוא עליו בסוף הלימודים נראה לו מאיפה משתין הדג? אמר ונתן כיף למשה שישב לידו.
אני-עזוב.. לא צריך... הוא לא ייתקרב אלייה יותר.. הזהרתי אותו כבר.
אבל אם כן.. אז אני סומך עלייכם חברים. אמרתי להם.
כולם-בטח אחי.. ברור.. אל תדאג! סמוך עליינו. נזרקו מכל עבר.
אני-מעולה. חייכתי חיוך מנצח.
--
שי-הוא אחלה גבר.
אני-כן אה? אמרתי בחולמניות. ואז לפתע התעוררתי כשניזכרתי בכל מה שקרה באוטובוס.
'טיילילילילי' נשמע הצלצול בבצפר.
בר-'פייי... אין לי כוח עכשיו לספורט. אווווווווווח!
אני-חחחחחחחחחחח לא נורא.. 45 דקות וסיימנו.
בר-יא מבאסת!
אני+שי-חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח! התפקענו מצחוק ואז בר הצטרפה לצחוק שלנו גם.
שי-טוב ייאלה.. בנות,אני עפתי,לפני שמוטי יהרוג אותי.
-למי שלא זוכרת , מוטי-המורה לספורט של הבנים.-
אני-כן.. ייאלה. בר בואי. אמרתי לה ואני ובר נתנו נשיקות בלחי לשי ורצנו לאולם ספורט.
כשהגענו פתחנו את הלדלת,וראינו את כל הבנות עומדות במעגל.
אז התקרבנו אליהם ושאלנו אחת מהבנות שהייתה יחסית בחוץ מה קרה.
היא-תיראו בעצמכם. אמרה וזזה ככה שנתנה לנו מקום לראו.
פתאום,נהיה לי חושך בעיניים.
אהאהאהאהאה!!!!
איזה מתתחח!!!
אפילו אני בעצמי מתוחה 😁
מאוהבת בכן 3>




