אוף שונאת ת'צמי!

קודם כל את לא צריכה לשנוא את עצמך
אם תפילי על עצמך את כל זה
ולא תעזרי לעצמך לצאת מהמצב
את רק תשקעי בעצב הזה יותר.
תרימי את הראש,
תאמיני,
אל תוותרי
ותהיי חזקה!
קודם כל תעזרי לעצמך
כי רק אח"כ את תצליחי לצאת מהמצב הזה!
הזמן יעשה את שלו ואת תשכחי!
את צריכה לצאת
לבלות
להכיר
לצחוק
להנות
ולזכור שמעבר לאהבה
ומעבר לאותו אחד שאת אוהבת
יש עוד עולם שלם סביבך.
הזמן הוא הפיתרון היחיד
אם תאמיני בזמן הוא יוכיח לך את עצמו!
ואם באמת תרצי את תצליחי לשכוח!
אז תהיי חזקה
ותאמיני!!! יהיה טוב מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

^ מסכימה עם מורני..

הזמן באמת עשה את שלו... עברו שנתיים אני כמעט ולא חושבת עליו
רק כשאני רואה אותו הכל חוזר:\\\
הכרתי בנים מאז אבל הוא היחידי שנראה לי שבאמת הרגשתי אליו משהו חזק
לא יודעת אם אהבה אבל הכי קרוב לאהבה שהרגשתי עד עכשיו 😢

מאמי אם הוא אהבה אמיתית שהייתה לך
אז ברור שתמיד כשתראי אותו/תשמעי עליו או ממנו
את תרגישי משהו של אהבה
כי אהבה אמיתית בחיים לא מסתיימת
תמיד נשארים ממנה זכרונות בלב שמתעוררים בסיטואציות כאלה.
תאפשרי ללב שלך להכיר, להתאהב ולהרגיש.
יהיה טוב מאמי
את רק צריכה להאמין
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

לא קראתי ת'תגובות מעליי ..

לדעתי אסור לך לשנוא,כנראה זה האופי שלו,פוזה וכל מה שמסביב
ופשוט לפגוע בך הייתה מין מטרה כזאת.
אבל אין מה לעשות,אני מבינה שקשה לך לשכוח,מבינה שקשה לך להמשיך הלאה,
אבל הוא לא אמור לעצור לך ת'חיים,
את חייבת לקחת את עצמך בידיים,להפסיק לשנוא אותו,לתת למחשבות שלך ולעצמך חופש ממנו
ופשוט להמשיך בחיים שלך,לעשות דברים שאת אוהבת,להנות מהחיים,כי חיים רק פעם אחת.
חבל לבזבז את זמנך היקר על מישהו שפגע בך.
פשוט תמשיכי הלאה (:
תחייכי,תאמיני בעצמך
ותמצאי את הבחור שיגרום לך רק טוב על הלב.

תנסי להתראות איתו פחות,ולא להיפגש יותר מידי כי זה רק פוגע בך.
תאמיני לי תבוא אהבה הרבה יותר חזקה מזו שאהבת אותו.
רק קצת זמן.

כל דבר פה בשבילך (:

אני כ"כ מבינה אותך.
גם אחרי שעזבתי את המקום שבו הייתי רואה אותו כל יום, אני עדיין לפעמים לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
ואם אני רואה אותו (אחת לשנה) הכל חוזר, ואני שוב מתחילה לחפש אותו בין הרחובות.

זה לא תמיד עובר, והזמן לא תמיד מרפא, למרות שהוא קצת משכיח, צריך להיות פשוט חזקים.
תיהיה חזקה.
אם את יודעת שהוא לא ישתנה (למרות שעמוק בפנים את חושבת שאולי כן), אז פשוט תוותרי, כי לפעמים הלב נותן לנו לראות דברים שבכלל לא קיימים, ואחרכך אנחנו סתם ככה נפגעות =\

אני מכריחה את עצמי להיות חזקה ! אני כמעט ולא חושבת עליו כבר ביומיום.. אני וויתרתי כבר ממזמן !
אבל כשהכרנו הייתי ילדה קטנה ותמימה באופי , אולי גם טיפשה.. האמנתי לכל מה שהוא אמר והוא נורא הרשים אותי עם הביטחון והניסיון שהיה לו, עכשיו אני יודעת שאם אותו מצב היה קורה בתקופה הזאת לא הייתי מתייחסת אליו ולפוזות שלו..אבל כל פעם שאני רואה אותו אני מרגישה כאילו אני חוזרת להיות אותה ילדה קטנה :\
וכל פעם שאני פוגשת אותו אני חושבת עליו במשך תקופה ואז מעבירה את זה עד לפעם הבאה..
אני יודעת שאני צריכה פשוט להשתדל לא להיפגש איתו אבל זה בעייתי כי הוא חבר של חבר של חברה שלי אז יש הרבה יציאות משותפות...

זאת הסיבה אמרתי שאני שונאת את עצמי.. שאני מחזירה את עצמי לתקופה הזאת ומרשה לעצמי להתבאס בגללו ולהישבר ואני מרגישה שאני לא חזקה מספיק:\ אני חוזרת להיות אותה ילדה קטנה שמאמינה שיום אחד הגלגל יסתובב והוא ישתנה.

מאמי כולנו היינו קטנים טיפשים ותמימים
אבל מהדברים האלה לומדים
זה הניסיון שאת רוכשת בחיים
כולנו עברנו את זה.
אין משהו רע בלהיות ילדה קטנה
את פשוט צריכה לראות את המציאות האמיתית
ולא לברוח ממנה או להתעלם ממה שקורה.
תרימי את עצמך ותהיי חזקה
כי אם את לא תהיי חזקה
ואם את לא תלחמי ולא תעזרי לעצמך
אף אחד אחר לא יוכל לעזור לך!
לא לראות אותו זה לא הפיתרון
את צריכה להתמודד עם המצב למרות שאת רואה אותו
כי את תראי אותו במהלך החיים
ואולי תרגישי גם בעתיד דברים כי אהבה אמיתית
לעולם לא נמחקת סופית.
תמיד יש את הזיכרונות מהאהבה
את הזיכרונות מהרגשות מההנאות ומעוד אלפי דברים!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

חח אין לי משהו חכם להגיד כי גם אני סוג של באותו מצב.... \=

אבל אין לך סיבה לשנוא את עצמך....

יהיה בסדר.. הא בנות?!
הבעיתיות זה שהיום כנראה אני שוב רואה אותו..:\ מה אתן אומרות? מה צריך לעשות היום כדי שזה לא ישפיע עלי??

האמת את לא יכולה לעשות כלום כדי שזה לא ישפיע עלייך...אי אפשר לעצור רגש וככה גם הוא..בטוח שהוא אהב אותך מאוד והוא לא שכח את זה ואף פעם לא ישכח את זה
בגלל זה אני חושב שאת לא צריכה לעשות כלום ולהתנהג רגיל כמה שאת יכולה.
זה שיש לך אליו שנתיים רגשות זה ממש יפה ,אהבה חזקה..את לא הרגשת משהו לאחרים בשנתיים האלו?
מקווה שעזרתי לך
בכל זאת זו עצה של בן באהבה 😉

חח לא נראלי הבנת את המצב...
לא נראלי שאי פעם הוא אהב אותי או הרגיש אלי משהו..הכל בשבילו היה משחק של פוזה
ואמרתי.. זאת לא בדיוק אהבה זה הרגש הכי קרוב שהיה לי אהבה עד עכשיו וכן, כן הרגשתי לאחרים אבל זה לא היה אפעם אותו דבר כמו שהרגשתי אליו, הוא תמיד נשאר לי אי שם בלב.

את לא צריכה לשנוא את עצמך.!!
גם לי קורה משהו דומה כבר שנה וחצי אני רוצה מישהווו..!!!
ועכשיו אולי יקרה משהוו אחרי הרבהה זמןןן אבל אף פעםם לא ננתתיי לעצמי להרגיש ככה בגללוו..!!!
אם את אוהבת אותוו והוא שווה את זה אז תחכי לוו גם אני חיכיתי ואולי עכשיו יהיה טוב ..
אוהבתת 😍

מאמי אני כ"כ מבינה מה את עוברת וכמה זה קשה לך אני עברתי בדיוק את אותו סיפור וגמני כמוך חשבתי שזה יימשך לעולם שכל החיים כשאני אראה אותו יעלו לי זיכרונות ושינאה
אבל הסיפור שלי נגמר טוב....פעם כתבתי אותו בפורום "מועדון הלבבות השבורים" כדי לעודד את כל הבנות השבורות ולהראות שאפילו אם ניראה שהכל שחור ולא מסתדר בסוף הכל לטובה....שווה לקרוא מקווה שזה יעודד אותך גם...

אז ככה כשהייתי בכיתה ח' הכרתי ילד מושלם הוא היה כל כך יפה ומאותו היום שראינו אחד את השנייה ישר יום אחרי זה נהיינו כבר חברים זאת הייתה אהבה ממבט ראשון מבחינה הדדית, האהבה שלנו הייתה כל כך גדולה ויפה וכול הבנות תמיד קינאו בי...אהבתי אותו כמו מטורפת וגם הוא לפחות ככה הוא נתן לי להרגיש... כל יום כשהיינו ביחד הרגשתי כמו נצח וכל פעם שראיתי אותו היו לי פרפרים בבטן הכל ביננו היה כל כך אמיתי וקסום שחשבתי שהאהבה הזאת היא ניצחית...אחרי תקופה ממש ממש קצרה קרה הדבר הכי לא צפוי הוא בגד בי עם חברה שלי...לקח לי כמה ימים לעכל את זה ושעיכלתי את זה נכנסתי למשבר רציני, כל יום הייתי מסתגרת בחדר ובוכה הייתי כל כך מדוכאת וכואבת, הרגשתי אומללה הרגשתי מושפלת הרגשתי כאילו "חרב עליי עולמי" כאילו הלב שלי נשבר לרסיסים, הייתי הילדה הכי עצובה בעולם או לפחות ככה הרגשתי וכולם שמו לב לזה אפילו אמא שלי כבר התחילה לדאוג לי, אבל כולם חשבו שזה יעבור לי אחרי חודש אבל זה לא עבר...העצב הדיכאון והכאב העצום נמשך חצי שנה, זה הגיע למצב אפילו שהידרדרתי בלימודים והתחלתי להסתובב עם בנות נורא רדודות נכון אולי זה נשמע פתטי אבל לקחתי את זה מאוד מאוד קשה...עם המשפחה שלי גם ניתקתי קשר מעט ובעיקר עם חברות מאז המיקרה עברתי חצי שנה מאוד קשה בחצי שנה הזאת אני אפילו לא ניסיתי לשכוח אותו או להכיר מישהו אחר כי הייתי כל כך שקועה רק בו תמיד חשבתי רק עליו עליו עליו על מה הוא עושה ועל מי הוא חושב ועם מי הוא נימצא ופשוט מרוב שהייתי שקועה רק בו נכנסתי עוד יותר לדיכאונות וזה מה ששבר אותי.....לאחר החצי שנה הקשה הזאת החלטתי שאני מתאפסת על עצמי שוכחת אותו ומכירה מישהו אחר ונחשו מה?! נכשלתי... עם כל מי שלא הייתי פשוט לא התאהבתי בו ולא כי לא רציתי כי פשוט הלב שלי עבר מין טרוואמה כזאת שכל כך פחדתי פסיכולוגית להתאהב במישהו כדי לא להיפגע...שנה אחרי המיקרה קיבלתי את זה שבחיים לא אצליח להתאהב ושעל ליבי נחרט שמו ונשארה צלקת שתכאב לנצח, אבל אחרי השנה הקשה הזאת חזרתי לעצמי חזרתי להיות אותה ילדה שמחה וחייכנית וכולם שמו לב לזה ואמרו לי על כך אבל אף אחד לא ידע שעמוק עמוק בתוך ליבי יש לי צלקת ענקתי ושבכל פעם שרק מזכירים את שמו היא כואבת יותר ויותר ושבתוך תוכי הלב חולה...אבל כבר התרגלתי לרעיון שלא יהיה עוד אחד מלבדו...ושלוש שנים בערך אחרי המיקרה הכרתי מלא בנים והתאהבתי הרבה ונפגעתי הרבה אבל תמיד תמיד תמיד חשבתי על ההוא וכל אחד שהיה לי השוותי לאותו אחד ועדיין אפילו שעבר כל כך הרבה זמן עדיין הרגשתי את אותם דקירות בלב כשהייתי רואה אותו....
היום אני בכיתה י'ב ומאז עברו 4 שנים ובדיוק לפני שנה הכרתי את אהבת חיי ברגע הכי לא צפוי(ממש לא חיפשתי את זה) זה קרה פיתאום, הוא ירד לי כמו מלאך מהשמיים...קוראים לו לירן והוא הכל בשבילי, איתו אני הבנתי מה זה להרגיש מלכה, ובזכותו הבנתי שלא כל הבנים בעולם הם אפסים, יש לו לב מזהב ואני כל כך מאושרת ושמחה שהכרתי אותו, איתו חוויתי אהבה אמיתית אהבה ללא תנאים...אה ואם אתם שואלים מה עם הילדון הראשון?! הוא פשוט נהיה אוויר בשבילי...והצלקת?! כאילו נעלמה...וכשאני רואה אותו אין יותר דקירות בלב אין יותר כאב אין כלום פשוט כלום, שלא תחשבו שחס וחלילה אני מרגישה אליו שינאה או טינה ממש לא...אני כל כך שמחה "שהצלקת" הזאת שחשבתי שתישאר בליבי לנצח נעלמה....
אז מה שרציתי בעצם להעביר לכן כאן בנות שכאב אמיתי של אהבה אמיתית נישאר ולפעמים לאורך זמן אבל זה לא כאב תמידי זה כאב חולף שעובר עם הזמן כמו שלי הוא עבר...אם תתעסקו יותר מדיי עם הכאב שלכן הוא יגדל עוד יותר אם תתעסקו באיך להעלים אותו בעזרת מישהו אז הוא דווקא לא ייעלם...הוא ייעלם ברגע שתתעלמו מימנו ותמשיכו בחייכן הרגילים הוא ייעלם ברגע הכי לא צפוי שתופיע אהבת ליבכם האמיתית זה יכול לקחת שנה שנתיים ואפילו יותר אבל בסוף זה קורה תאמינו לי מניסיון כי לכל אחת ואחת מכן ניתנה הזכות להיות אוהבת ונאהבת...אז מה שחשוב זה שאם קרה לכן משהו תרימו את הראש ותמשיכו הלאה מבלי להתעסק באיך להעלים את הכאב כי אני לא רוצה שתגיעו למצב שאני הייתי נימצאת בו במשך הרבה זמן...ששנה מהחיים שלי אני ביזבזתי על ילדון שעכשיו אני צוחקת על זה...
אני מקווה שאולי הסיפור שלי עזר לפחות רק לחלק מכן ונתן עידוד לרובכן...אוהבת אתכן...