היא ממשיכה עכשיו..
מירבו'ש אני פשוט אוהבת אותך,
שיהיה לך מחר יום מושלם...
ואל תשכחי שיש לך סיפור מושלם
שאת מוכשרת
ושאני חולה עליךך..
בוסה ענקית לללחחיי
לאב יו 3>
אני המשפחה שלך אני יכול להיות אבא שלך אם תרצי או אמא או מה שתרצי" אמר דרור.
"לא דרור אתה אח שלי!" אמרתי "וזה הדבר היחיד שאני רוצה שתהיה"
הוא השתתק. "תן לו צ'אנס הוא מנסה" אמרתי.
"זה חשוב לך?"
"אני לא רוצה עוד מלחמות" אמרתי ובאמת התכוונתי לזה.
"אני ידבר איתו" אמר דרור.
"תודה" אמרתי.
"אבל אני לא מבטיח כלום" אמר דרור.
"בכל זאת תודה" אמרתי.
פרק 30.
וכמו שהבטיח דרור באמת הלך לבקר את אבא.
באתי איתו וחיכיתי בחדר של אבא בזמן שהם דיברו.
הסתכלתי בחדר של חיים, כל כך הטעים לו, פעם ראשונה שלי בבית שלו, רעדתי, זה כזה מוזר נשמע, פעם ראשונה שלי בבית של אבא שלי, אבא שלא ראיתי מזה זמן רב.
שמעתי צעקות, במיוחד של דרור שהטיח באבא האשמות, את כל מה שהרגיש בכל תקופת חיו, כנראה שדרור באמת כעס על אבא.
יצאתי למסדרון, בחנתי את פניו של דרור, אף פעם לא ראיתי את דרור עצבני כל כך.
"תנסה להבין אותי! אני לא יכולתי לוותר עליה" אמר חיים.
"זה לא קשר לזה!" צעק דרור שנראה כאילו הלך לשבור שמה משהו.
הייתי משלמת הון בשביל לדעת מה מתחולל בתוכו.
!@#$%^&**&^^%$#@
"על מה אתה כועס?" שאל חיים.
"על מה?! זה לא רק אמא זה גם אתה, שניכם! שנעלתם זה היה כל כך נוח בדיוק כמו זה היה רגיל לי שלא היה לי הורים, רק שעכשיו חוסר היחס מהורים היה שווה"
"אתה מדבר שטויות דרור, אני ואמא אהבנו אותך" אמר חיים.
"אתה אהבת אותי? אתה לא אהבת אף אחד חוץ מעצמך ובגלל זה אמא מתה" אמרתי "ואחרי שהיא מתה הגדשת את כלך למעיין כי היא הייתה הזיכרון היחיד שנשאר לך ממנה" המשכתי לפני שאמר משהו ואמרתי "שאני נולדתי היחסים שלכם התפוררו, אחרי שמעיין נולדה אמא ראתה את מעיין כדרך לצאת מהדיכאון, היא אהבה אותה בכל ליבה, היא טיפחה אותה בכל ליבה, ואני הייתי מסתכל מהצד. רואה אותך חוזר מאוחר וחושב אולי יתמזל מזלי ואתה תבוא ותגיד לי אם אני רוצה לבוא לחשק איתך כדורגל" צעקתי ורציתי להרביץ למישהו והוא היה קרוב, כמו רפלקס ידי נשלחה לעבר לסתו בתנועת אגרוף, הוא טפס אותי לפני שהספקתי לעשות משהו.
"אתה באמת רוצה לעשות את זה?" שאל חיים.
"אתה כבר לא יודע כמה זמן" אמרתי.
"שקרן" אמר חיים "כל מה שרצית זה שנשים לב אלייך, אני מצטער על כל טעות שעשיתי אבל תן לי הזדמנות לפצות אתכם, בשמי ובשמה של אמא"
התעלמתי מהחלק השני של מה שאמא ושאלתי "למה שקרן?"
"אני מכיר אותך, אתה הבן שלי, עקבת אחריכם במשך המון זמן כדי לראות מה איתכם, אני אומר שאם היית רוצה היית שובר לי את הלסת" אמר חיים בביטחון.
"ברור אבל אתה עצרת אותי" אמרתי.
הוא התעלם מהערה שלי וחייך אלי. "מה אתה אומר, בן שלי,עוד הזדמנות אחת ודי?"
אולי זה שקרא לי 'בן שלי' גרם לי לחייך בפיוס ולהיתפס בחיבוק בן-אב כזה שלא היה לי הרבה זמן.
!@#$%^&**&^%#@
הספיק לי לשמוע את הסיפור של דרור על היחס-יתר-שקיבלתי-מהורי כדי לעשות אחורה פנה לקחת את התיק שלי ולצאת מהבית.
בחיים שלי לא חשבתי שקיבלתי יותר יחס, בחיים שלי לא שמתי לב שדרור עומד מהצד ומסתכל, אבל עכשיו זה היה יותר מידי הגיוני עד שלא יכולתי לראות בזה שום דבר פגום, חוץ מהמשפחה שלי עצמה.
נכנסתי לבית שלי והתיישבתי בחדר שלי, אין פלא שיצאתי כזאת מתוסבכת מכל הכיוונים, אני אומרת לכם! הכל בא מהשורשים, אין לי ברירה אני חייבת בעל ממשפחה טובה כי אם לא? חרם על משפחתי.
נאנחתי, עד לפני כמה זמן היה רק אותי ואת דרור, ואז אבא בא ומדליק אור על הקטעים שלא ראיתי.
במשך כל כך חיי עצמתי עניים והבן אדם שהיה אמור לשנוא אותי לאחר מכן טיפל בי כאילו הייתי עוצר.
בחיים לא חשבתי על זה, בל לדרור באמת מגיע תודה. על הכל.
דרור נכנס הביתה. "את משוגעת?" שאל דרור "דאגתי לך! לאן נעלמת פתאום?"
מן דחף בלתי נשלט גרם לי לקום ולחבק אותו, הוא החזיר לי חיבוק.
"אין עוד אח כמוך" לחשתי "אני מצטערת על כל מה שגרמתי לך להרגיש…"
"על מה את…" הוא בא לשאול ונעצר "שמעת את השיחה שלנו?"
"כן" אמרתי.
"את לא אשמה.."
"זה לא משנה כבר" עצרתי אותו.
הוא הסתכל עלי ואז נרגע וחייך. "אמרתי לך שיש לי את האחות הכי יפה בעיר?"
"תגיד שוב" אמרתי.
"סחטנית מחמאות" צחק וצחקתי יחד איתו.
---
"קייץץ….קיייץץץ…קיייץץ…כבר נמאס לי ממעיל ונמאס ממטריה עוד שבוע אני בחופש ממהבית ספר" זייפה הדר תוך כדי אלתור שיר על רקע השיר 'קיץ'.
"מה יש לך?"
"אני מתרגשת" אמר הדר "עוד שבוע ואנחנו בחופש!! חו-פש"
"איזה כיף" אמרתי.
"קצת יותר שמחה" אמר הדר.
"קמתי ברבע לשבע, הגעתי לבית ספר ושמעתי אותך מזייפת איך אני צריכה להגיב?" שאלתי בתמיהה.
"שאלה מכשילה?" שאלה הדר.
"רטורית" אמרתי.
"עזבי לשון והבעה" אמרה הדר "אני וטל בקרוב חודש"
"מזלל טוב" אמרתי "מתי?"
"עוד יומיים" אמרה הדר "מה כדי לעשות לו?"
"כמו שאני מכירה אותו הכי טוב שתחכי לו בלבוש תחתון שהוא חוזר הביתה והוא מאושר" אמרתי.
"אנחנו עדיין לא…" אמרה והסמיקה.
"אבל חשבתי שאת לא בתולה" אמרתי.
"אני לא" חיזקה את טענתי "אבל אני רוצה לקחת את זה יותר לאט"
"רק זה?" שאלתי.
"ברור, מה עוד יכול להיות?" שאלה וחייכה חיוך מזויף, לא לחצתי עלייה יותר משצריך, תרצה תספר לי.
!@#$%^&**&^%$#@!
היה לי קשה להסביר למעיין מה הרגשתי בכל פעם שהגענו אני וטל לקרבה כזאת.
קחו לדוגמה אתמול. הלכתי אליו ההינו על המיטה, סתם התנשקנו, זה עבר ליותר מזה כאשר הוא התחיל לנשק לי את הצוואר, ניסיתי לזרום, אני מכירה אותו אני יודעת מתי הוא מאוהב והוא אהב אותי בכל ליבו.
הוא גלש קצת למטה וזה הרגיש לי מוזר, יותר נכון לומר אסור.
"טל,טל.." עצרתי אותו והו הסתכל עלי.
"מה?" שאל טל.
"אני לא רוצה"
"אבל את אמרת ש.."
"נו לא סתם אמרתי" אמרתי "אבל זה מרגיש לי מוזר כל כך"
לא הצלחתי להשלים את המשפט.
"למה?"
"אני מכירה אותך מגיל 0 כמעט, אתה הדבר הראשון שאני זוכרת שראיתי מאז שנולדתי, אני צריכה יותר זמן"
"אני מאוהב בך הדר" אמר טל בכנות "אנחנו לא אחים או ידידים אנחנו חברים ויש בנינו אהבה! נסי לזכור את זה"
"אני מבטיחה" חייכתי אליו. אבל הוא בכל זאת לא נגע בי יותר מנשיקה וליטופים קטנים.
"מי אוהב את הסיפור שלך יותר ממני?
מ בורח אליו כשהו עצוב?..."
אם לא הבנת אין מישהו שמאוהב בסיפור הזה יותר ממני
ואני בורחת אליו תמיד חחח
אעעאעא במקום להתכונן למתכונת , אני יושבת וקוראת את סיפורך 😮 חח רואה למה את גורמת לי?
הכי יפה בעולם.
QUOTE (lidorushit @ 03/06/2008) אעעאעא במקום להתכונן למתכונת , אני יושבת וקוראת את סיפורך 😮 חח רואה למה את גורמת לי?
הכי יפה בעולם.
גמאני...
רק שאצלי זה בגרות...😢 והדבר היחיד שחשבתי עליו מאז שהגעתי לבית זה להדליק את המחשב ולראות אם יש המשך כי אחרת אני לא אצליח ללמוד...חחח
אין אין על הסיפור הזה =]
ווואי אחחד הפפרקים..
המששך דחוווף !
אוהבת 3>
פרק יפה ( :
תמשיכי מאמי .
תודה בנות...=]
קרמבה- חחחח מי אוהב אותך יותר ממני, מי מצחיק אותך שאת עצובה?" טוב מותר לקוות
נשיקות 😘
לידורי+אלונה- חחח איזה חמודות אתן תווודה נעקית 3> בהצלחה מחר
אתר האהבה הישראלי