מה קורה חבר'ה ?!
אז הנה זה שוב פעם קרה .. כמו בכל אהבה כמעט. נפרדנו אחרי משך תקופה ארוכה ויפה.
לא רציתי שזה יסתיים, אבל זה מה שהיא רצתה. בהתחלה זה נגמר מגעיל, לא דיברנו במשך כמה ימים .. והרגשתי הכי מגעיל שאפשר. נסעתי אליה, ישבנו, דיברנו .. והבנתי כנראה שאין עוד דרך חזרה.
היא כבר החליטה שטוב לה .. שהיא חושבת שאינינו מתאימים אחרי התקופה הארוכה הזו פתאום .. שהיא רוצה להיות לבד. אבל למה ?! למה לא לנסות עם עוד הזדמנות, שהיא אומרת שהיא בעצמה עדיין אוהבת אותי ושקשה לה .. איך אפשר לנסות להחזיר את זה אחורה ?! איך יש את האפשרות לתקן את זה שוב פעם ?!
קשה לי. אני עדיין אוהב ומתגעגע .. קשה לי בימים וגם בלילות. אני בטוח שחלקחכם פה יודעים על מה שאני מדבר .. כאילו מישהו צובט לך בלב, כאילו הוא לאט לאט הולך ומפסיק לעבוד מרוב כאב. לא רציתי שזה יסתיים בכלל .. ואמרתי את זה !!! אבל אני לא יכול לשכנע, להתחנף או ללחוץ ...
האם כדאי לרשום מכתב ולשלוח ?! האם רצוי לנסות להתקשר שוב פעם ולדבר איתה על הכל, אחרי שהיא אמרה לי שעדיף שלא נדבר באיי סי או במסנג'ר, כי זה סתם כואב כרגע לשנינו עד שזה יעבור .. ?!
אני כבר מרגיש שאיני יודע מה לעשות. אשמח לקבל מכם עיצות לגבי זה. זה מאד יעזור לי אני חושב אם אתם יודעים מה לעשות בכאלו מצבים.
אני לא רוצה להרגיש נואש מידי או מסכן, כי זה לא כך. פשוט היא הייתה מאד מאד חשובה לי, ואני לא רוצה לאבד אותה כ"כ מהר ועוד במיוחד כזה קשר.
לפחות לא לי אישית ...
תודה, ושתיהיה שבת שלום.
כתבתי לך והכל נמחק😢
לא נורא אני אכתוב שוב...
אם זאת אהבה הדדית ושניכם אוהבים אחד את השנייה
אז אל תוותר מאמי ותלך בעקבות הלב שלך.
אהבה אמיתית תמיד מנצחת!
תנסה לכתוב לה מכתב שיכיל בתוכו את כל מה שאתה חושב,
מרגיש ורוצה... תשתף אותה בכל מה שעובר עלייך.
מאמי תזכור שהכל קורה לטובה
וגם אם זה לא ילך אחרי שתנסה שוב תדע לפחות שניסית
ושלא וויתרת מההתחלה.
אין לך מה להפסיד.
אחרי שהיא תגיב על המכתב תדע איך להמשיך ומה לעשות.
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואיי זה בידיוק מה שעשיתי .. והמכתב הזה כ"כ מרגש.
פשוט העמקתי בו את כל מה שאני מרגיש ושפכתי לה את כל הלב שלי לתוכו.
אבל אין, היא המשיכה בהחלטה שלה. היא רוצה להיות לבד, והיא אומרת לי שאם אני באמת אוהב אותה אני צריך לקבל את ההחלטה שלה, אז קיבלתי.
אבל כ"כ קשה לי עם זה עכשיו ?! היא כ"כ חסרה לי. אני לא מבין איך היא כ"כ ממהרת לסיים איתו .. כאילו זה לא קשה לה, למרות שאני יודע שכן.
מה עושים, מה אני אמור לעות יותר נכון ?! לשבת, לבכות ולסבול ?! לא רוצה !
ומצד שני, אני גם לא רוצה להמשיך הלאה, כאילו משהו עוצר אותי. אחח אם רק היה אפשר להחזיר את הזמן אחורה ..
לפעמים אני חושב שאני סתם חי באיזה סרט וזה לא אמיתי. אבל עכשיו אחרי שהכל קרה, ואחרי הכל נאמר, מתסבר שלא. )=
אוףףף בא לי למותת ! הרגש הזה, העצבים, הכאב .. הכל יחד !
למהה .. למה דווקא לי ?!
😢
