לא יצא כ''כ יפה אבל ננסה לשפר אותו בינתיים נסתפק בזה עד שיחזור החשק לכתוב 😕
מנסה לברוח מהמציאות הקשה
מנסה למצוא דרך אבל הכל נראה רע
מרגישה כאילו אני רצה במנהרה והדרך חשוכה
הדרך מתארכת,הגוף מתחיל להתעייף
כמה כבר אפשר לסגת
כמה אני יכולה לנסות לברוח
כבר לא נותר בי כוח
אבל אני לא מוותרת,מנסה לעמוד על שתיי רגליי
פתאום מרגישה כאילו האדמה נפתחת מתחתיי
אני נופלת,פתאום מישהו תופס את ידיי
זה היית אתה שם,
עם חיוך רחב
ופני מלאך
פתאום הכל נהיה מואר והדרך התקצרה
אז ראיתי את קצה המנהרה
עכשיו מרגישה חופשיה
הלב מתחיל לפעום,הנשמה חזרה
מרגישה כאילו נולדתי מהתחלה
הכל נראה נפלא,הרגשה מוזרה
אבל נעימה,כי פתאום לא הכל נורא
לעולם יש דרכים מוזרות,להסביר לך איפה טעית
ואני כל יום שואלת,מה עשיתי שאני צריכה לקבל דבר כזה?
לא הבנתי רק את שתי השורות האחרונות
איך זה קשור לכל מה שכתבת
אבל סך הכל יצא אופטימי וממש יפה😊
תמיד צריכים להאמין ולהלחם
אסור לוותר או לברוח מהבעיות
מטעויות וממכשולים לומדים
והזמן הוא התרופה הכי טובה
תמשיכי לכתוב המון מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חח נאפי אני בעצמי לא ממש הבנתי מה כתבתי
מה שיצא יצא...
ותודה!
