"לשירותים" אמרתי לה והיא חייכה, את אחד החיוכים הציניים שלה .. "מה את אומרת .. ולא חשבת לבקש רשות?" שאלה והחיוך המעצבן לא נמחק מפניה .
"לא . . את רושמת על הלוח , לא רציתי להפריע לך ." אמרתי בחיוך קטן וחמוד והחיוך שלה הפך למבט כועס.
"מה את אומרת . .כמה מתחשב מצידך.." אמרה בטון ציני ואני חייכתי חיוך גדול "נכון?!" אמרתי ויצאתי מהכיתה .
"לירז!! תחזרי לכיתה!" שמעתי אותה צועקת בשמי .. חזרתי לאחור ונכנסתי לכיתה בחזרה.
"מה ?" שאלתי בתמימות .
"מה אני אמרתי לך ?" שאלה בכעס ואני הבטתי בה במבט לא מבין .
"אממ. . לבקש רשות ..?" אמרתי והיא הנהנה . "נו .. אז ביקשתי." אמרתי וכל הכיתה צחקה .
"ככה מבקשים רשות ? את פשוט קמת והלכת . ..מבלי להגיד מילה .. " אמרה ואני התייאשתי , לא היה לי כוח לחפירות שלה . . אור מחכה לי .
"טוב אני יכולה בבקשה ללכת לשירותים ?" שאלתי והיא הנהנה בחיוך .
"כן , ותחזרי מהר. " אמרה ואני יצאתי מהכיתה , סופסוף .
"כמה זמן לוקח לך ?" אור הביט בעיניי.
"נו מה אני יעשה המורה שלי .." באתי להמשיך אבל הוא קטע אותי .. " לא חשוב , העיקר הגעת ." אמר ואני התקרבתי ונשקתי לשפתייו.
"נו . .מה היה כלכך דחוף?" שאלתי אותו והוא לקח את ידי והלכנו לשבת מאחורי בצפר , במחששה.
הוא לא ענה על השאלה .. רק הוציא סיגריה ומצית והדליק אותה .
"תביא גם אחת " אמרתי והוא הכניס את המצית והסיגריות בחזרה..מתעלם מבקשתי .
"נווו" אמרתי והוא הביט בי .. "לא .. אני לא רוצה שתעשני" אמר ואני גלגלתי עיניים ...שונאת שהוא ככה.
"מה נו ?" הביט בי במבט לא מבין ואני נאנחתי .
"אתה מוכן להסביר לי מה יש לך בימים האחרונים ?" שאלתי בייאוש והוא השפיל את מבטו ..
"אין לי כלום . ." שיקר .
"טוב אז על מה רצית לדבר איתי?!" שאלתי בכעס. .
" סתם " אמר ואני הבטתי בעינייו.
"אתה בטוח שהכל בסדר?" שאלתי והוא הנהן .. "למה שלא יהיה ?" שאל . .
"כי אתה מוזר .. אתה מרוחק , אני בקושי רואה אותך . .אנחנו בקושי מדברים ."
"אני יודע.." אמר בטון אדיש וזה הרתיח אותי .
"מה אתה כלכך רגוע ? איזה אדיש אתה יואו ." אמרתי בכעס וקמתי.
"לאן את הולכת ?" שאל וקם גם .
"יש לי שיעור .. ביי " אמרתי והתקדמתי לכיתה. . .
הוא לא בא אחרי, וידעתי שהוא גם לא יבוא .
נכנסתי לכיתה , יפעת הביטה בי .
"זאת הפעם האחרונה שאת יוצאת לשירותים בשיעור שלי ." אמרה ואני התיישבתי במקום שלי ליד עומר.
לא עניתי לה .. לא היה לי כוח .
היא המשיכה לדבר וככל שדיברה ככה הראש שלי יותר כאב.
שמתי את הידיים על השולחן ואת הראש עליהן .. עצמתי את עיני .. לא ידעתי מה קורה עם אור .
כבר שבועיים שהוא מרוחק .
"מה קרה ליזי ?" לירון שאלה אותי והתיישבנו בקפיטריה .
"כלום , נמאס לי ממנו כבר.." אמרתי בייאוש והיא הביטה בי לא מבינה .
"ממי נמאס לך מאמי ?" שאלה והדמעות מילאו את עיניי .
"מאור! יואו הוא כזה אדיש , כזה מרוחק . ." אמרתי והוא נכנס בדיוק עם 2 חברים . . רועי ויוני.
ליאור , ידיד שלי בדיוק התקרב..לשולחן שלי ושל לירון .. אור לא אוהב אותו. .הוא אומר שליאור רוצה אותי ..
"היי בנות .. " ליאור אמר והתיישב לידנו .
"היי.." אמרתי ולירון שלחה אלי חיוך קטן ומעודד..עיינייה כאילו אמרו לי את המשפט הידוע "יהיה בסדר" .. כן , יהיה .. השאלה מתי .
"קרה משו?" ליאור שאל והוציא מהתיק 10 שקל ..
"לא .. הכל בסדר" ניסיתי לחייך אבל בדיוק קלטתי את אור מסתכל , במבט לא מרוצה .. כנראה בגלל ליאור .
"אני הולך שנייה לקנות ברד..מישהי רוצה ?" שאל ואני ולירון השבנו בשלילה.
הוא הלך לקנות.
"וואי ליזי הוא כל הזמן מסתכל לפה .. " לירון אמרה ושמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ..הוצאתי אותו מהכיס. .
זאת הייתה ירדן .. עוד חברה טובה שלנו. .
"איפה אתן ?" שאלה כשעניתי לה .
"בקפיטריה. . איפה את ?" שאלתי גמני
"ממ עם כל הבנות ..אנחנו תכף באות . ." אמרה ובזה הסתיימה השיחה .
"הן באות?" לירון שאלה ואני הנהנתי .
ליאור חזר. .לא התחשק לי להיות כאן . .רציתי לשבת בכיתה, בשקט.
"מאמוש אני עולה לכיתה..... נראה אותך בשיעור" אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי ולליאור חיבוק .
"ביי מאמי .." חייך אלי ואני יצאתי מהקפיטריה , לצערי היציאה היא גם הכניסה .. איפה שאור היה .
התקדמתי, מקווה שלא יבחין בי..לא היה לי כוח לריב איתו .
"לירז.." שמעתי את קולו .. הבטתי בעינייו. .
"כן ?" שאלתי מנסה להישאר אדישה, להיות כמוהו . .לא אכפתית.
"את בסדר?" שאל ואני לא הבנתי מה הוא רוצה .
"כן אני בסדר מה אתה רוצה?" שאלתי והזזתי אותו בשביל לצאת .. יצאתי מהקפטריה ועליתי לכיתה שלי.
"וואו לירז..מה קרה לך היום?" חנה המורה לאזרחות שאלה כשהגיע לשם שלי.
"מה קרה לי היום?" לא הבנתי מה היא רוצה ..גם כשאני שקטה היא מדברת איתי.
"הגעת בדיוק בזמן! . . ואת אפילו לא מדברת .. כל הכבוד ." אמרה ואני גלגלתי עיניים ומלמלתי לעצמי 'טוב אחי'.
עומר שישב לידי צחק .
"עומר תספר לי שגם אני אצחק ..!!" צעקה והוא השתתק.
"טוב אז בשיעור הקודם למדנו על....." התחילה לדבר ואני הנחתי את הראש על השולחן ועצמתי את העיניים .
ב-15:20 סיימתי סופסוף .. שונאת ללמוד עד מאוחר .
אור מסיים גם בשעה שלי .
אני כיתה יב'6 הוא יב'8 .. הוא 1.82 אני 1.65. .יש לו עיניים ירוקות יפות כלכך ושיער שחור קוצים ..
לי לעומת זאת יש עיניים חומות ושיער חום . .רגילה ..
אני ולירון יצאנו מהכיתה..מהחבורה שלנו אני והיא היחידות בכיתה .. כל השאר מחולקות בכיתות האחרות .. אבל בהפסקות ובערבים אנחנו תמיד ביחד .
"לירזז.." שמעתי קול מאחוריי. . הסתובבתי וראיתי את אור .
"מה ?" שאלתי באדישות .
" יש מצב שאני נוסע איתך ?" שאל ואני הנהנתי . הייתם בהלם שהוא חושב שהכל בסדר בנינו אבל לא היה לי חשק לריב איתו ולפתוח את זה עכשיו .
"אין לי איך לנסוע..חבר שלי נשאר פה עוד שעה והאוטו בבית.." אמר ונכנסנו לאוטו .
הוא ישב לידי ולירון מאחור. .
הורדתי את לירון בבית שלה .
"ביי מאמי שלי דברי איתי." היא אמרה ושלחה לי נשיקה באוויר.
"ביי " חייכתי אליה. .
היא סגרה את הדלת ואני ואור נשארנו לבד . . הלב שלי פעם במהירות . .
הגברתי את המוזיקה. . שנינו שתקנו כל הדרך .
"ביי" אמרתי מבלי להסתכל עליו .
הוא לא יצא מהאוטו ורק כיבה את המוזיקה .
"לירז...אני מצטער" אמר ואני הבטתי בו .לא אמרתי כלום , לא היה לי מה להגיד .
"אני יודע שהתרחקנו בזמן האחרון ושזה בגללי .. ואני לא אשקר ויגיד לך שזה בגלל הלימודים ובגלל הכדורגל כי זה לא נכון.." אמר וקצב דפיקות הלב שלי רק התחזקו .
"אז בגלל מה זה?" שאלתי בפחד . . הדברים הכי כואבים עלו בראשי.
"זה לא מתאים ככה..ז..זה לא נושא שאפשר לדבר עליו סתם ככה.." אמר והצליח להלחיץ אותי יותר .
"יש לך מישהי אחרת ?!" שאלתי מביטה ישירות לתוך עינייו...
"זה לא מתאים לדבר על זה ככה..ניפגש בערב." אמר ויצא מהאוטו .
"יואו אני שונאת כשאתה עושה לי את זה!!!" אמרתי ויצאתי גם אני .
הוא הביט בעיניי ..
"איך אתה יכול להגיד לי שזה כלכך חשוב , להתחיל לדבר ואז פשוט לקום ולהגיד שתמשיך את זה אח"כ?! מהה אתה חושב שאני יוכל לשכוח מזה עד הערב?!@! אני לא יכולה!!" אמרתי בכעס . . שונאת את האדישות הזאת .
הוא התקרב אלי . ."אני רק יכול להגיד לך שאין לי אף אחת .. יש לי רק אותך ...תוציאי את השטויות האלה מהראש שלך ." אמר מלטף את פניי.
הרגשתי שעוד שנייה אני בוכה..נמאס לי מהמצב הזה.
הוא חיבק אותי , בעדינות ..חיבוק כלכך נעים , חיבוק שהייתי צריכה, חיבוק שהרבה זמן לא קיבלתי ממנו.
"אתה מחרפן אותי אור .. " אמרתי בכאב.. הוא נישק את שפתי, נשיקה קטנה ..
"אני אוהב אותך .. את יודעת את זה." אמר והתקדם לביתו .
נשארתי עומדת , הראש מפוצץ במיליון סימני שאלה.
בסביבות 6 הוא התקשר אלי , אמר לי להתארגן ושהוא יבוא לאסוף אותי ב-7..ניסע לשבת באיזשהי מסעדה..שהוא מזמין .
התחלתי להתארגן מיד כשסיימנו את השיחה .
לבשתי סקיני ג'ינס גופיה חומה ומעל עליונית לבנה ונעלי בובה חומות .
לקחתי את הפלאפון שלי , מפתחות , שטר של מאה שהרווחתי בעבודה בקניון ויצאתי לסלון .
"לאן את הולכת מותק?" אמא שאלה ואני סיפרתי לה על אור .
"בהצלחה מתוקה שלי" חייכה וחיבקה אותי .
"תודה." אמרתי חוששת .. למרות שכשהוא אמר שהוא אוהב אותי ,זה הרגיע אותי קצת ..
ב-19:01 הפלאפון שלי צלצל ..זה היה אור , שהודיע שהוא בחוץ .
נפרדתי מאמא ויצאתי .. אבא בעבודה ואח שלי הקטן עם חברים או משהו כזה.
ירדתי במעלית למטה. . כשיצאתי מהבניין ראיתי את אור , נשען על האוטו .
הוא נראה עצוב ,כמו בשאר הימים האחרונים .
"היי .." אמרתי בשקט, לא יודעת אם לחייך או להיות אדישה .. אם לבכות או לשמוח .
"היי.." חיבק אותי .. עמדנו מחובקים אולי 5 דק' ואולי יותר .
אבל זה הרגיש לי כלכך נעים . .הרגשתי כאילו שהוא צריך אותי , צריך חיבוק , כאילו עובר עליו משו ..רק מה?!
הוא הפסיק את החיבוק ותפס את פני..תוך שנייה הרגשתי את שפתיו על שלי .
הוא נישק אותי , בלהט .. זאת הייתה נשיקה מתוקה וטובה . .התגעעגתי אליו כלכך .
כשהנשיקה נפסקה, הוא הביט בעיניי . .במבט כזה מצטער. . במבט אוהב.
חייכתי אליו חיוך קטן , הרגשתי בטוחה פתאום .
"אני אוהבת אותך מאמי שלי .." אמרתי לו והוא חיבק אותי שוב .
"בואי ניסע?" שאל ואני הנהנתי .
נכנסנו לאוטו . הוא שם שירים שקטים .. שירים באנגלית.
כל הדרך עברה בשתיקה, מידי פעם החלפנו מבטים .
לבסוף הגענו למסעדה, פעם ראשונה שאני בה..מהמסעדות האלה שהאווירה בהן שקטה .
נכנסנו לבפנים , המלצרית הושיבה אותנו בשולחן ל-2 וחילקה לנו תפריטים .
החלטנו לקחת שנינו אותה מנה..ספגטי אלפרדו .
עד שהמנה הגיעה התחלנו לדבר .
"אני מקשיבה.." אמרתי מניחה את ידי בעדינות על שלו . . נותנת לו תמיכה ואולי גם קצת ביטחון .
"א..אני לא יודע איך לספר לך את זה..אני בעצמי עוד לא מעכל את זה." אמר והשפיל את ראשו .
"מאמי .. למה זה קשור?" שאלתי אותו והוא הביט בי , עצוב כלכך .
"סרטן .." אמר ואני הרגשתי דקירה בבטן . ובלב .
סרטן ?
"לא לי. .." אמר כאילו קרא את מחשבותיי.
"יואו אתה דפוק ..הבהלת אותי...יואו די .." הדמעות מילאו את עייני .. והכל היה מתוך הלחץ .. נבהלתי כלכך .
"אז למי ?" שאלתי וראיתי שקשה לו .
"לאמא שלי .. היא חולה בסרטן .. ו..היא במצב שהטיפולים לא עוזרים .. הסרטן מתפתח מהר אצלה ו..יש לה אולי חודשיים ל..חי..ות ." אמר והדמעות מילאו את עיניו .. הוא נשם עמוק וניסה לא לבכות .
נכנסתי להלם , לא ידעתי מה להגיד לו . .איך לעזור לו .
ראיתי אותו סובל והרגשתי את הכאב שלו .
"ואיי מאמי .. א..אנ..י.. אי אפשר לעשות שומדבר?" שאלתי מלטפת את פניו בעדינות ..
דמעה אחת חמקה לה מהעין שלו . .הוא ניגב אותה במהירות . .כאב לי עליו .. מסכן שלי =[
"אי אפשר..טיפולים לא יעזרו לה . .שום דבר לא יעזור . ." אמר והדמעות זלגו מעיניי גם ..לא יכולה לראות אותו ככה.
ואמא שלו, אשה מדהימה . .מלאה בשמחת חיים .. והיא אישה יפה.
"בובי שלי .. אל תבכה.." אמרתי והתקרבתי אליו עם הכיסא שלי .
"אני לא יודע מהלעשות .. לא ידעתי איך לספר לך . . כי בעצמי לא עיכלתי .. זה ..זה כמו סיוט לפני שבועיים וחצי סיפרו לי .." אמר ואני הבטתי בעינייו , שוקעת בהן .. נסחפת ביחד איתו..העצב הזה שבעינייו , איך לא שמתי לב לזה ?
"אני כלכך אגואיסטית.." אמרתי בשקט והוא הביט בי במבט לא מבין .
"רק בימים האחרונים שמתי לב שאתה עצוב . .אבל...לא..לא שמתי לב במשך כל השבועיים . היית צריך לספר לי . .היינו עוברים את זה ביחד .. מאמי שלי ."
אמרתי וחיבקתי אותו חזק חזק .
רק עכשיו הבנתי עד כמה החיבוק שהתחבקנו ליד הבית שלי היה חשוב .. זה היה חיבוק מחזק, חיבוק שהוא היה צריך .
המנה שלנו הוגשה לנו .. לא היה לי תאבון . .וידעתי שגם לו לא .
"אני בטוחה שיהיה בסדר..אנחנו ביחד נכון ? היא תעבור את זה ." אמרתי מלטפת את פניו בעדינות .
"כן .. עוד חודשיים היא כבר לא תרגיש את זה." אמר והרגשתי דקירה בלב .
"אל תדבר ככה.." אמרתי וחיבקתי אותו שוב .
"אתה רעב?" שאלתי "לא .. ממש לא .." אמר ושנינו הבטנו בארוחה בגועל .
החלטנו להזמין קינוח . .במקום מנה .. לא היה לנו תאבון .
החליפו לנו את המנות לקינוח – עוגת שוקולד חמה עם 2 כדורי גלידה..אחד שוקולד אחד וניל .
אכלנו את זה ביחד .
"שיהיה לך קצת מתוק .." אמרתי והוא חייך אלי חיוך קטן .
"אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך . .אני כלכך שמח שאת פה ." אמר מנשק את שפתיי..שוב ושוב .
"אני מקווה שפעם הבאה תספר לי דברים בזמן כן ? ישר כשאתה יודע ,אני תמיד פה בשבילך מאמי ..תמיד .. והלחצת אותי כלכך .. חשבתי שקרה משו בנינו . .אבל...משו עוד יותר גרוע קרה."
אמרתי והוא השפיל את ראשו .
"לירזי. .אני לא יודע מה לעשות עם עצמי .. אני חוזר הבייתה רואה אותה שוכבת במיטה ישנה כל היום, בלי כוח .. ומתחיל לנשור לה השיער .. היא..היא כלכך חלשה.." אמר וכל מילה שלו הכאיבה לי .. ידעתי שכואב לו , ולו, כשלו כואב ,לי כואב באותה צורה בדיוק .
כשסיימנו לאכול את הקינוח החלטנו ללכת לסיבוב , בחוף . להתאוורר, להיות ביחד קצת . .
רציתי גם קצת זמן בשביל לעודד אותו , להיות איתו .
"אני מפחד .." אמר בשקט ואני הבטתי בעינייו .
"ממה נסיך שלי ?" שאלתי מלטפת את פניו.
"להיות בלעדיה. .א..אני אוהב אותה .....היא אמא שלי." אמר והדמעות זלגו מעינייו .
הוא ניסה לעצור את הדמעות . .
"מאמי תבכה, זה משחרר..תבכה, תוציא הכל החוצה ..זאת אני , אתה יכול להיות חופשי איתי." אמרתי מלטפת את פניו.
חיבקתי אותו חזק חזק .. הוא התפרק, בכה כלכך הרבה.
אני בטוחה שרק עכשיו, הוא עיכל באמת .. רק עכשיו הוא בכה בפעם הראשונה מאז ששמע ..
רק עכשיו הוא הבין , שבקרוב לא תהיה לו עוד אמא
חודש וחצי הייתי איתו , ועם אמא שלו . .תמיד ביחד , עודדתי אותו , בכל דבר היינו ביחד .
לא נתתי לו ליפול . .לא נתתי לו להישבר .
אמא שלו הכינה אותו .
אתמול היא נפטרה, היינו בהלוויה עד לפני שעה , הוא בכה כלכך הרבה.
וגם אני , איתו .
נקשרתי אליה עוד יותר .. ואליו , כל זה עברנו ביחד , זה השפיע עלי .
בעיקר כשראיתי אותו במצב כזה .
אחרי המוות שלה , לא נתתי לו ליפול ..הייתי איתו כל הזמן , לאט לאט הוא התעודד והתקופה השחורה התחלפה בטובה יותר .
ברור שהוא לא ישכח את אמא שלו . .אבל לפחות יש ממנה זכרונות טובים .
הוא מחייך יותר . .ואנחנו עדיין ביחד .
אני אוהבת אותו .. מעריכה אותו. .ויודעת שביחד , נצליח להתגבר על זה .
ססתם היה חשק לכתוב ..(:
פוווורים ששמחח ! 😊
