הקטע הראשון שכתבתי פה באתר ובכלל בכללי לפני בערך שלוש שנים משו כזה אני חושבת
ורציתי לשתף.. שמרתם קטעים שלכם ישנים ממש ממש שתפו גם...
"תום... אתה חושב שנעבור את החורף?" שאלה שני בעודה מחבקת את ביטנה...
"את תראי שנעבור אותו איכשהו... אנחנו חייבים..!!!" הוא אמר ועטף אותה אליו, מחבק אותה בחום...
"אבל..." היא ניסתה לדבר אך הוא לא נתן לה...
"אם לא בשבילך לפחות בשביל התינוק!" הוא אמר ונגע בבטנה עם ידו הקרה..
היא הביטה לו בעיניו התכולות ומחקה את הדמעה שזלגה לה מעיניה...
"אבל למה אנחנו צריכים לחיות ככה? למה...???" היא שאלה מנסה להבין אך לא מצליחה...
"את זה רק ה' יודע... הלוואי וההורים שלנו לא היו נוטשים אותנו.. ולא היינו צריכים להגיע לפנימיה הנוראית הזאת..." הוא אמר וחשב לעצמו...
"אבל הם נטשו אותנו!!! למה ברחנו משם בכלל?? לפחות שם הייתה לנו קורת גג חמה ואוכל..." שני ניסתה לשכנע אותו לחזור...
"את רוצה שיקחו לנו את התינוק שתרם נולד?? אנחנו לא יכולים... לא!" תום אמר מנסה להסתיר את הדמעות.
"אנחנו רק בני 16! ה' ישמור אותנו..." שני אמרה והחלה להתהלך הלוך וחזור לאורך הסימטה החשוכה.
"שני!! אני אוהב אותך... את יודעת שנעבור את זה!" הוא אמר לה ונשק לה על השפתיים קלות, אך היא? היא לא השיבה... היא בכתה וערערה לה בקול...
"אני רק נערה!!! כל החיים עוד לפני... אנחנו נקפא כאן... קור כלבים בחוץ... המעיל שלי קרוע... ולכל הרוחות אני בהריון!!! לא היינו צריכים לעשות את זה, לא!!"
תום לא השיב לה... רק חיטט בפחים כדי למצוא להם משהו לאכול, למצוא לשני לפחות, כדי שתהיה חזקה.
הוא רצה שהיא תלד, היא הייתה רק בתחילת ההריון, אך הוא חיכה בקוצר רוח לתינוק... כדי לחפר על החטאים של הוריו ושל הוריה של שני...
מדי פעם היו יושבים ברחובות ומקבצים נדבות... היו אנשים טובים, הם הביאו להם מטבע או שניים...
אך זה לא עזר להם כלל וכלל הרעב היה קשה... והקור? הוא היה עוד יותר גרוע...
הימים החלו קרים יותר ויותר... ושני, היא חלתה... הייתה חלשה.
"תום בוא נחזור! אני לא יעבור את החורף..." שני אמרה לתום "תרחם עלי בבקשה.." היא בכתה אליו.
אבל תום לא היה מוכן. הוא לא רצה לאבד את התינוק שלהם.
הוא אהב את שני, אהב מאוד... יותר מאשר את עצמו...
אבל משהו לא איפשר לו לחזור אל המקום הנוראי הזה, בו גדלו מאז נולדו... אנשים רעים היו שמה, עד מאוד... ' אנחנו נעבור את החורף... אנחנו כבר קרבים לסיומו...' חשב לעצמו.
"לא!!" הוא אמר לה והתרומם... "לא, לא, לא!!!" חזר שוב ושוב...
שני ניסתה להתרומם אך לא הצליחה, מצבה היה קשה מדי.
תום לא ידע זאת, הוא היה חזק... והיה לו כוח רצון...
אבל הוא לא ידע ששני חלשה וכוח הרצון שלה כבר אבד ממזמן...
"הלכתי לחפש לנו כמה שקלים כדי לקנות אוכל..." הוא אמר לה ועזב את הסימטה הצרה בה הם ישנו...
שני לא הגיבה... גם קול לא יכלה להוציא מפיה... ובליבה רק שלושה מילים הדהדו "אני אוהבת אותך"
אך תום לא שמע, לא יכל לשמוע...
עיניה נעצמו עט עט, ולא נפכחו מעולם שוב...
"שנייייי" חזר תום אל הסימטה לאחר רבע שעה עם פרוסת לחם בידו.. והחל לבכות כשראה את גופה הקר מונח על הריצפה.
היא לא הגיבה, לא שמעה ולא הרגישה דבר...
הוא שכב לידה, בוכה ומחבק אותה... "שני, אני מצטער!" הוא אמר...
אך כבר כלום לא יכל לעזור...
-זוהר-
עריכה: מה לא שמרתם את הקטע/שיר שכתבתם פעם ראשונה?? מעפנים!!
אמא 😢
איזה עצובבבבב ..
את כותבת מדהיים !
^^ מצטרפת .
כותבת כ"כ יפה .
תודה על התגובות... אבל תשתפוגם =]
חחח איזה , מאיפה עכשיו אני זוכרת מה היה הקטע הראשון שלי\:
חח חוץ מזה שהכתיבה בו לא הייתה מי יודע מה חחח !
כתיבה יפה אהבתי מאוד..
אני יזרום איתך למרות שהכתיבה שלי בקטע הזה ממש נוראית 😁
כשמתת, רגשות האהבה שלי מתו איתך
כשקברו אותך, נקבר גם ליבי בתוך החשכה
כול פעם שאני רואה את קברך הצנוע
אני רוצה לחפור עמוק באדמה
להוציא אותך כדי לראות שהכול בסדר
ואז פשוט לבכות, לקרוע מעלי
את רגשות האשמה.
ואז פשוט להחזיר אותך בחזרה
ולהיקבר יחד איתך עמוק עמוק באדמה.
יאללה אנשים תזרמו [;
אהבתי את הרעיון,
שבת שלום 3>
אהבה . . לפעמים היא כ"כ כייפית . .
כל אחת בטוח מכירה את הקטע..
שכל הלילה היא מנסה לא להירדם .. רק כדי לראות מתי הוא יתחבר \ ישלח הודעה
או בכלל לכוון ת'שעון המעורר ל - 4 בלילה רק כדי לראות אם יש לך הודעות ממנו !
ואז שאת רואה שכן הלב שלך פשוט נמס..גם אם הוא רק רשם לך
' מה קורה מאמי ? '
ואז שנה את מתכננת מה לענות לו
אפילו שזאת השאלה הכי פ ש ו ט ה שיש ,, חח
את יכולה להיות הכי עייפה שיש !!
אבל תעשי הכל רק כדי לדבר איתו עוד קצת
ומכל מילה קטנה שלו פשוט להתעלף מאהבה 33>
ואם אי פעם הוא יגיד מילה קטנה לא במקום , - את מרגישה כאילו נשבר לך הלבב...
אבל אחרי שנייה ?
אפילו לא תזכרי מה הוא אמר
ככה זה
אבל יש גם את האהבה השורפת הזאת
זאת שפשוט קורעת ת'צורה של הלבב...
הוא אומר לך ' אני אוהב אותך '
וכ"כ קשה ללך להאמין לזה...למה ?
למה כ"כ קשה להאמין ל 3 מילים האלה ?
את לא יודעת ... ,
אבל את כ"כ בטוחה באהבה שלך אליו
את יודעת שהוא בלב שלך
שהוא החיים שלך פשוט
שהוא זה ה כ ל
ובלעדיו ?
את לא תוכלי לחיות....
וכל פעם שתריבו ?
את זאת שתבקשי סליחה ,,
כי את מרגישה אשמה
או שבגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא טעה ,
אבל תעשי הכל כדי לדבר איתו !!
זה כ"כ לא נכון
אבל האהבה עושה אותך עיוורת
את חושבת שהכל טוב ויפה . . .
אבל אם תשחזרי את כל מה שקורה בינכם בראש ותנסי לראות את זה מהצד
אולי תביני..כמה את טועה , כמה את מפגרת [ סליחה ]
שאת פשוט עושה כל מה שבא לו
שאת נכנעת לווו !!
ונכון אם מישהי עכשיו במצב כזה
אולי היא תקרא את זה ותגיד לעצמהה..
וואלה זה קורה לי עכשיו...אני כזאת מפגרת
אבל לא ,
אחרי זה...הוא יגיד לה מילה אחת והיא תשכח מהכל !!!!!
את מודעת לזה - שזה לא בסדר בכלל
אבל את פוחדת לא להיות איתו
לא לדבר איתו
את חושבת שבלעדיו את כלום - 0 -
שאם הוא יותר לא יגיד לך
' אני אוהב אותך ' את פשוט יכולה למות \:
זה לא נכון אני יודעעעעעת !
הרי לא הייתי כותבת את זה סתם
וחופרת לכן ,
אני מכירה את זה כ"כ מקרוב
ואז שבלילות ...את נזכרת כמה הוא פוגע בך
וכמה את אוהבת אותו ?
הדמעות לא מפסיקות לרדת
אבל לא ... את ממשיכה בשלך
את לא מצליחה להוציא אותו מהלב
..
את הולכת למחשב ופותחת תמונה שלו ומסתכלת עליו
כמה הוא יפה ... ממש מלאך
הוא יכול להיות הדבר הכי מזוויע שתראי בחיים שלך !
אבל בשבילך ?
הוא מלך היופי...השפתיים שלו , העיניים , פנים מתוקות כאלהה..אחח..
את יכולה להסתכל על התמונה במשך שעה אם לא יותר רק כדי לבחון אותו שוב ושוב !
ואת כל הדמעות ממקודם ?
פשוט לשכוח ~ כאילו הן לא היו בכלל ,
וככה , פשוט תמישיכי כל יום ... זה יהיה סדר היום ..
לדבר איתו , להיפגע , לשכוח הכל , ואז בלילה ? , שוב להיזכר בהכל .. ובתוך שנייה ? לשכוח
רק כי זה הוא
ובנות ? וכל מי שקורא את זה..
אני לא סתם ממציאה או אומרת
כל זה עובר עליי..מדי יום מן שיגרה כזאת
בנים . . אם תקראו את זה מתישהו !
אולי סוווווף סוף תבינו כמה אתם מכיאיבים ,
ב ל ב 3 \ >
הייתי בשם משתמש אחר ^^וזה היה לפפני כמה חודשים ,
ואמממ....כן אני יודעת שזה לא קטע , שיר או סיפור
אבל זה היה משהו שההייתי חייבת לרשום באותו רגע ! |:
