אני ובן זוגי נפרדנו לפני כחודשיים ובמשך החודשיים האלה נפגשנו מדי פעם והיינו ישנים יחד, כי הייתי נשבר ומתקשר והוא היה שמח שאני אגיע (אולי בגלל חרמנות) עד לפני שבוע ויום, שהחלטתי שאני לא מתקשר יותר.
אגב, אם למשל הייתי רוצה לבוא אחרי שבוע, הוא היה שמח מכך (אמנם לא מראה לי את זה), אבל אם למחרת הייתי רוצה גם, אז הוא לא היה מסכים, ורק לאחר תחנונים היה בוכה בעצמו שאני גורם לו מצפון והיה מסכים.
אנחנו נפרדנו כי הוא טען שבגלל שלא היה אכפת לי מהמינוס ולא עבדתי מספיק שעות, אז זה מה שגרם לאהבה שלו לרדת.
אגב, כשאנחנו נפגשים וגם לפני שנפרדנו, אפילו ביום האחרון הוא כל הזמן מחבק, מנשק, עושים סקס בחושניות, מעבירים שוקולד מפה לפה (חח) הוא מספר לי שהוא מתגעגע ובוכה, ופעם אחת באתי אליו וראיתי את התמונה שלי שהוא ישן איתה, ושם טפט שלי במחשב, וכל דבר מזכיר לו אותי בבית.
גרנו יחד שנה וחצי, היינו זוג שנה וחצי.
אגב, שבוע ויומיים אחרי שנפרדנו הוא התקשר לבת דודתי ובכה שהוא מתגעגע ולא יכול בלעדיי ורוצה לחזור. חזרנו והשתניתי מהבחינה של המינוס וממש חסכתי לשנינו בצורה דרסטית בהוצאות, אבל זה לא עזר ואחרי שבועיים שוב הוא רצה להיפרד בטענה שניסה לאהוב אותי ולא הצליח, שבשבוע השני זה שוב ירד. אמרתי לו "אבל השתניתי". אמר כן, אבל זה כבר מאוחר.
הכי הרבה זמן שהצלחנו להחזיק שלא ביחד זה שבוע ויומיים. היום זה כבר שבוע ויום שלא נפגשנו ומאוד קשה לי, אני כל הזמן חושב עליו. אני מספר לו שיצאתי לדייט ואפילו הצטלמתי עם מישהו מתנשק והראיתי לו. הוא מתפוצץ, אבל לא כ"כ מראה לי. היה זורק לי מדי פעם עקיצות, אבל משתדל לא להראות.
אני בטוח שהוא אוהב אותי גם היום, ואנחנו ממש באותו ראש. הוא אדם שלא כל אחד יכול לחיות איתו, כי הוא ילדותי מאוד (עד כדי כך שהוא שם מדי פעם אצבע בפה).
אני מאוד מתגעגע, אני מחכה לו (למרות שאמר לי "אל תחכה לי") הוא אומר לי "טוב לי לבד", אבל כמה זמן יכול להיות טוב לבד? לא הרבה זמן.
לדעתכם הוא יחזור?
אני חושב לעצמי, אולי הוא צריך יותר זמן עם עצמו.
הוא הבטיח לי שחודשיים לא יעשה סקס עם אף אחד, ובאמת עד לפני שבוע ויום שנפגשנו הוא באמת לא עשה (וזה בדוק). הלחצתי אותו גם בסקס, כי רציתי כמעט כל יום והוא מספיק לו פעם בשבוע וכשחזרנו לשבועיים גם בזה השתניתי, אבל זה לא עזר. ירדה לו האהבה, כך הוא טוען, שהוא לא אוהב אותי יותר.
שאלתי היא- האם ההגיון יכול לגבור על הרגש? ודיברתי איתו בפעם האחרונה, אמרתי לו אני מוכן להשתנות, לעבוד קשה יותר, לחסוך, אבל אמר שמאוחר מדי.
תודה לכולם על העזרה...
מממ, זה מסובך רצח.
תראה, אני מבינה את הרצון שלך לחכות לו אבל אתה בעצמך אמרת -
כמה זמן יכול להיות לו טוב לבד? כי אתה צריך לקחת בחשבון שזה כן יכול לקחת הרבה זמן. הרבה מאוד זמן.
תשמור על הכבוד שלך :\ אתה לא צריך להתקשר אליו ולהתחנן לכלום ובטח שלא לסקס או לישון איתו..
אני חושבת שאתה באמת צריך לתת לו להיות לבד כמו שהוא רוצה,
אולי הוא ישבר מהר מאוד משנראה לך ויבוא לחפש אותך , ואולי לא.
מניסיון, הייתי מציעה לך לא לחכות לו. אבל מניסיון נוסף, אני יודעת שאתה לא תקשיב לעצה הזאת.
וזה בסדר, ככה זה בהתחלה. אני רק מקווה שתהיה מאושר - איתו או בלעדיו (:
באמת מצב מסובך...
הבחירה היא של הלב שלך.
אם אתה אוהב ומוכן לחכות אז תחכה
אבל מצד שני אל תשכח שאתה לא יודע כמה זמן
הוא ירצה להיות לבד וכמה זמן יהיה לו טוב במצב הזה.
אולי בכלל לא שווה לחכות
וכל אחד צריך להמשיך בחיים שלו.
תראה אם זאת אהבה אמיתית אתם תחזרו
גם אם לא בעוד שבוע אז אחרי חודש...
ואם לא אז כל אחד ימשיך בחיים שלו
כי אין ברירה וכל סוף הוא התחלה חדשה.
בהצלחה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אתמול נכנסתי למסנג'ר וראיתי שהוא כתב בשורה שאפשר להוסיף, הוא כתב "עדיין אוהב אותו, את משה".
הילד מתחיל להישבר נראה לי. חח,
