"ככה באו לי צרות טובות,שתיים הן ולא יודעות"

אעאעאעאאא סיפור חדשדש איזה כייפ!!

פרק מדהים!!
אהבתי (:

המשך 3>

סופה את מדהימה!!!

יצא מהממם (:

יפה.
תמשיכי.

המשךךך

סוופהההה ..
זה כזה יפה !

מחכה להמשךךךך !

וואיייי איןןןן מתחיל בצורה מדהימהה!!!!

ההמממשששששךךךך======================>>>>>>>>>>>>>

מדהים ביותתתר !!

המשך-(התגובות שלכם כל כך שימחו אותי שאני מפציצה בפרקים השבוע,אין עליכן אתן מדהימות עם התגובות האלה..קבלו פרק נוסף)

."אוו אל תתעסק,יש לה חבר כבר הרבה זמן".הזהיר אלי וחזר לעיסוקיו.'על ה*** שלי'-חשב אריאל והחליט שהערב הוא מתחיל איתה...
"אפשר סוואר?".ביקשה אישה עבת בשר מאריאל."שנייה".חייך אריאל וכשהכין את הסוואר,עיניו התרוצצו אנה ואנה,מחפשות את מעיין.
"אני צריכה פעמיים בירה".ביקשה מעיין והבהילה את אריאל שבדיוק חשב עליה."הבהלת אותי".מלמל באנחת רווחה והגיש את הסוואר."אני כזו מפחידה?".צחקקה מעיין והניחה את המגש העגול על הבר.
"תודה".הודתה מעיין כשראתה את אריאל מתקרב ובידו שתי כוסות בירה.מעיין הביטה באריאל שעמד מולה עם הכוסות בידיו,אך לא הניח אותן."לא אמרת לי את שמך".חייך אריאל ועדיין לא שחרר אחיזתו מן הכוסות."מעיין".ענתה במהירות."תתני לי להחזיר אותך לביתך כשנסיים לעבוד?".התעניין אריאל.
מחשבות רבות התרוצצו במוחה של מעיין.היא לא רצתה לעשות מעשים אסורים,ולסוע עם בחור שמתחיל איתה כל הערב-בהחלט היה מעשה אסור."נראה".היא מלמלה.אריאל הסתפק ב'נראה' ושחרר את הכוסות.
**
שחר שכבה במיטתה.רוב חייה היא הרגישה כלואה.כמו ציפור בכלוב-שאף אחד לא מוכן לשחרר,פן תברח.הוריה היו שמרנים ביותר-וזו גם הסיבה שהיא הייתה רוב חייה בחדר,לא מוכנה לצאת אל העולם האמיתי,לא מוכנה להסתכן.אבל מאז שרזתה,היה בה ניצוץ של שינוי-היא הרגישה שונה.לא עוד הילדה הקטנה של אמא ואבא,אלא בוגרת יותר.היא ציפתה ליום בו גם היא תצא עם בחורים כמו חברותיה,ביום בו גם היא תחווה את הנשיקה הראשונה,ועוד הרבה דברים ראשונים.
היא נתפסה כמוזרה בעיניי כולם.הבחורה שלא מורדת.'הבחורה שלא נהנית מהחיים'-קראו לה חברותיה.
היא השתוקקה לצאת לחופשי,גם אם זה יעלה לה בחייה.

**
אריאל כבר היה מותש.הוא לא היה רגיל לעבודה בכמות הזו.בפאב הקודם שעבד אפילו כלב לא נכנס,
ופתאום הוא עובד באחד הפאבים המצליחים ביותר בעיר.הוא היה מסוחרר מכמות האנשים,ומכמות הבחורות.
הוא לא יכל שלא להביט אל מחשופן בכל פעם שנשענו על הבר.בכל פעם שצחקו וחייכו אליו.
והוא חייך בחזרה,וצחק,והתחיל איתן-מהמבוגרות יותר קיבל טיפים כפיצוי על תהליך הזקנה שלהן,
ומהצעירות קיבל מספרי טלפון כמעט בכל פעם שביקש.
"איך תסכם את הערב?".שאל רועי מנהל הבר."ערב מעולה".חייך אריאל וטפח על כיסו שרשרש ממטבעות.
אריאל הסתובב כשנדמה היה לו ששמע את שמו,וברגע שעיניו פגשו את עיניה של מעיין מרחוק-הוא נתקל באחת הברמניות והפיל את הכוסות שבידה."אני מצטער".מלמל והתכופף כדי לעזור לה לאסוף.
"לא נורא,קורה".חייכה אליו.אריאל נעץ את עיניו במחשוף שלה וציין לעצמו שיש לה גוף טוב.
"בן כמה אתה?".היא התעניינה."אני 19".הוא מלמל בחצי מבטא."קטנצ'יק".היא חייכה ומזגה שוב אלכוהול לכוסות."למה קטנצ'יק?".רדף אחריה."היית פעם עם בחורה בכלל?".היא הקניטה אותו כשראתה אותו סוקר את גופה מכף רגל ועד ראש."עם הרבה".הוא השוויץ.'אולי יצא לי ממנה משהו'-חשב המח הגברי שלו וגרם לו להתקרב אליה.
"ואיך היית מגדיר את עצמך?".היא פלרטטה בזמן ששטפה צ'ייסרים."אני לא מגדיר את עצמי,בנות מגדירות אותי,רוצה לנסות ולהגיד לי אחר כך?".אריאל פלרטט בחזרה וניגש להכין שייקים בבלנדר.
"אני אחשוב על זה".ענתה הברמנית ומיקדה את עיניה בעיניו.אריאל שם לב לעדשות המגע הכחולות שהחליפו את צבע עיניה.הוא לא אהב דברים מלאכותיים,אבל המחשוף שלה גרם לו לשנות את דעתו.לפחות להלילה.
**
מעיין הגיעה שוב אל הבר וחיכתה שאחד מהברמנים יתפנה כדי לתת לה את מבוקשה.אריאל היה עסוק ורועי התקרב אליה בחיוך מהוסס."מה בשבילך יפהפייה?".שאל."פעמיים וודקה-רד בול".מעיין מלמלה קצרת רוח והביטה אחורנית."מה את אומרת אולי תצאי לשתות איתנו כשנסיים לעבוד?".שאל רועי.
"אתה יודע שאתה גדול ממני ב10 שנים נכון?".ענתה מעיין מבלי טיפת חמלה,לקחה את הכוסות ונפנפה אותו.
"היא חיה רעה הא?".מלמל אריאל כשצפה במתרחש."לגמרי".ענה רועי והתפנה לעיסוקיו.
**
לקראת סוף המשמרת,מעיין כבר החלה להיות תשושה.רוב הערב היא עבדה במרץ וביעילות-ועכשיו כל שרצתה היה לצנוח למיטתה ולישון.היא אספה את חפציה,החתימה את כרטיסה והתכוונה לצאת מן הפאב.
"את צריכה טרמפ?".היא שמעה קול מאחוריה,ורק נוכחה לגלות שזה הבחור המציק מן הבר.
"לא תודה".מעיין ענתה באסרטיביות."חבל שתעמדי בחוץ בקור הזה,תני לי להקפיץ אותך,את מפחדת ממני?".ענה אריאל."אני לא מפחדת מאף אחד".ענתה מעיין והתקרבה אליו עד שגופה כמעט ונגע בגופו.
אריאל חש ברעד מסוים שהתחיל בברכיו והמשיך עד למעלה לצמרמורת קלה.
"אז בואי".הוא התעשת ויצא לכיוון החניה.מעיין התיישבה ברכב הישן וחגרה את עצמה.
"מה יש מתחת למעטפת הקשוחה?".אריאל ניסה לפלרטט."אין כלום,ריקנות".חייכה מעיין ואריאל זרח.
"את תמיד כזו רעה לבחורים שמנסים להתחיל איתך?".שאל בישירות מביט קדימה אל הכביש.
"יש לי חבר".ענתה מעיין והביטה דרך החלון."נו אז מה?".צחקק אריאל והדליק סיגריה."את מעשנת?".הוסיף לשאול."לא".ענתה מעיין.
מעיין ציינה לעצמה שהוא נראה ממש טוב.הוא ללא ספק היה הטעם שלה,והיא הרגישה שהיא נמשכת אליו מעט.אריאל חשב מה לומר לה,והתפלל שיצא לו הערב משהו.אם לא עם הביצ'ית הקשוחה שלצידו-אז עם הברמנית הפלרטטנית שנשארה בפאב.
"אני רוצה לשמור איתך על קשר".הוא שמע את עצמו מציין."קח מספר".היא אמרה לרגע ברצינות.אריאל הביט בה ומעיין שחררה צחוק אימתני לאוויר,שסחף גם את אריאל.
"תני לי את המספר שלך".הוא ביקש וניגב דמעות של אושר מעיניו."נראה,אם תבטיח לי שזה רק למטרות ידידות".ענתה מעיין."כפרה,את לא מכירה אותי.אם בחורה אומרת 'לא'-אז לא אני לא אכריח אותה,רק ידידים".הסביר אריאל וקיווה שעכשיו היא תיתן לו את המספר שלה ובשלבים היותר מאוחרים היא כבר תבין שיש בינהם כימיה שלא ניתן לסווג אותה בתור ידידות.אריאל תמיד רצה יותר מזה.
"אתה עובד השבוע שוב?".התעניינה מעיין."אם את עובדת אז גם אני אעבוד".הוא פלרטט.
'הלוואי שיעבוד שוב'-התפללה מעיין בליבה וקיוותה כבר לראותו שוב.היא ידעה שהיא נכנסה לתוך מבוך שיהיה קשה לצאת ממנו.אך היא שכנעה את עצמה שכל עוד לא עברה על הקווים האדומים-היא בסדר.
"תעצור לי פה".ביקשה מעיין והסירה את החגורה."את לא רוצה לתת לי את המספר שלך?".שאל אריאל והפעם פניו הרצינו.מעיין חששה מעט אך לבסוף נכנעה-"קח,לא יזיק לי ידיד".
אריאל היה מאושר עד הגג לנוכח הכיבוש החדש,אך לא הראה שום טיפת אושר ממנו.הוא רשם את המספר שלה,חייך ובליבו כבר זמם מזימות.
"תביא נשיקה".ביקשה מעיין וידעה שאריאל יהיה מבולבל לרגע.ואכן הוא היה מבולבל שכן היא רצתה נשיקה על הלחי ודמיונו כבר סחף אותו רחוק מנשיקה על הלחי.אריאל התעשת,נשק על לחיה וניסה להראות ששומדבר מהשיחה איתה לא השפיע עליו,אך ללא הצלחה."לילה טוב תודה".הודתה מעיין ויצאה מן הרכב.
**
אריאל חזר אל הפאב,ובדק שאף אחד לא שם לב שנעדר לכמה דקות.
מרחוק אריאל ראה את הברמנית מפלרטטת עם כמה בחורים שביקשו אלכוהול.'אין מזל היום'-מלמל אריאל לעצמו וחזר אל הבר.עברו כמה ימים מאז שהיה "פעיל" עם מישהי והתחושה הנפלאה הזו הייתה חסרה לו.הוא פשוט רצה בחורה לא משנה איזו,והוא התכוון להשיג לו אחת הערב.
אז הוא פלרטט עם כל בחורה שניגשה אל הבר,השיג לא מעט מספרי טלפון-אך שיא הערב היה כשהברמנית המהוללת ניגשה אליו,מזגה לשניהם שוטים ומשכה אותו אחריה לצאת להפסקה.
"לאן?".אריאל התבלבל."לבחוץ,לעשן".היא ענתה ושלפה קופסאת סיגריות.היא משכה אחת,והציתה בשבילו."שימי לי".פלרטט אריאל,והברמנית פיסקה בעדינות את שפתיו ותקעה את הסיגריה בינהן.
"יש לך תכניות הערב?".היא שאלה והתקדמה אליו בצעדים חתוליים.אריאל הרגיש את כל גופו מתעורר ובלי להתבלבל ענה-"רק להיות איתך".נראה היה שהתלהבה כשמשכה בידו כדי שיתקרב.
הוא סקר אותה בעיניו,מחפש איזשהו רמז איך לפעול והחליט לתת לה לעשות את הצעד הראשון.
"אני לא יודעת אם שווה לי לבזבז עליך ערב,אז אולי תיתן לי דוגמית כדי שאראה אם אתה שווה?".פלרטטה והתקרבה אפילו עוד.'זה הרמז שחיכיתי לו'-חשב אריאל לעצמו ובלי לחשוב פעמיים,שלח את ידו וליטף את צווארה.היא הניעה בעדינות את ראשה לאחור והתענגה על ליטופיו.
אריאל שלף את הסיגריה מפיו,הרחיק אותה מעט והתקדם כדי לנשק את הבחורה שהעירה אותו לגמרי.
הוא לא חשב על כלום מלבד על הביצועים שהוא הולך להראות לה.הוא נשק לשפתיה,והיא נשקה לו בחזרה.אריאל ראה שאין שום התנגדות והמשיך ללטף אותה בצוואר,ומדי פעם גם בחזה דרך המחשוף.
"אתה רוצה לבוא לדירה שלי?".היא הפסיקה לפתע ושאלה...

מדהיםם

מהמם כ"כ =]

איכסססססססססססס!!!
איזה בנאדם מגעיל אריאל..אימלה..
שישלוט קצת על עיצרים שלוו... 😠

פרק יפה מאמי...
תמשיכי3>

איזה מגעיל אריאל הזה 😠

סופה זה מדהיים !
המממשך .

יפה :]
תמשיכיי

דוווווחחה האריאל הזה 😠

פרק מדההיים !
המשך ?