= חיים חדשים =

מדההים .
אהבבבבתי !!!

מחכה להמששך , ימוטוב

מדהים :]
ממש אהבתי ..

מחכה להמשך 😊

תודה בנות , אני ממש עמוסה ..אז המשך יהיה מחר בערב או בצהריים ..

פרק 3 :]

אורנה – אני אומרת לך שהיא נפגשה עם החבר הזה שלה!
יורם – למה את כ"כ בטוחה? אני לא חושב.. אולי היא באמת עשתה עבודה?
אורנה – אתמול הייתי בטוחה שהוא היה שם,איתה. היא גם נעלה את הדלת..
היא נפגשת איתו אני בטוחה !
יורם – דיי אורנה.. תסמכי קצת על הבת שלך. היא לא רוצה ללכת לפנימייה אנחנו מכירים אותה..
אמר והביא שתי כוסות קפה לשולחן שבצד המטבח. אורנה ויורם ישבו שם ודיברו.. השעה הייתה כבר 10 ונוי ישנה.
אורנה – אני לא יכולה לנסות לסמוך עליה , אני חייבת להיות בטוחה ! אתה הרי יודע איזה טעות היא עושה יורם
יורם – אני יודע, וודאי. אבל .. אני איכשהוא חושב שהיא לא תפר את האיסור שלנו.
אורנה – אני חייבת לבדוק את כל העניין , לשם עליה עין יותר טוב.
יורם – דיברת עם חיה על זה?
אורנה – כן, היא אמרה שהיא תשים לב אליה.. ותנסה לראות מה היא עושה בהפסקות ובזמנים שהיא יכולה.
יורם – נו יופי, יהיה לנו את השמירה ואת הביטחון בשבילה.. אל תדאגי – היא לא תעשה שטויות.
אורנה – אני לא יודעת.. אולי אני אתקשר להורים של עדן? להגיד להם לבדוק עם לעדן לא בא איזה אחד.
יורם – לא אל תעשי את זה. היא תשמע על זה בסוף והיא תשנא אותנו עוד יותר ממה שהיא עכשיו אחרי אתמול.
אורנה – כן.. אבל היא חייבת להבין שזה רק לטובתה !
יורם – קשה לה להבין את זה... היא מהופנטת מ'האהבה' שלה אליו.. אם אפשר לקרוא לזה אהבה – הם ילדים, איך אפשר להגיד מזה אהבה בגיל כ"כ צעיר אני לא מבין.
אורנה – כן ! אני לא מאמינה איך שהיא סיפרה לנו את זה אתמול.. הייתי בשוק.
הבת שלי – היפה שלי , המקסימה שלי .. יוצאת עם איזה פריק אחד – לא, אנחנו לא ניתן לזה לקרות.
אני לפחות, אעשה הכל להפריד בינהם .. הפריק הזה לא יצא עם הבת שלי.
לאחר שעה של דיבורים הם הלכו לישון. חושבים על מה שיהיה השבוע.

-יפה שלי ניפגש היום?-
הוא שלח לה אסמס באמצע שיעור מת'.
עלה לה חיוך גדול, אבל לא היה לה נעים לשאול כבר את עדן.. כבר יום ראשון. במשך כל יום בשבוע הזה הם נפגשו אצלה, לשעה, שעתיים , שלוש ואפילו חמש. ההורים לא שמו לב לכלום.. לפעמים קצת חשדו ושאלו והטיפו והמשיכו להגיד לה להיפרד, אך היא התעלמה וטשטשה את כל העקבות כדי שלא יעלו עליה. בכל פגישה איתו היא שמחה יותר ויותר.
היא אהבה אותו – כל כך אהבה אותו. והעדיפה להמשיך ככה,בסתר וקצת מאשר בלי כלום !
עדן – מאמי, אני לא יכולה היום שתבואו אליי.. הוא כנראה בא.
נוי – מי ?
עדן – זה מהמקושרים – אלדד.. הוא בא מהצפון לעיר , לדוד שלו או משהו כזה.
נוי – איך נותנים לו מפנימייה?
עדן – יש לו מחר אירוע לבן דוד שלו.. אז הם באים היום וישנים פה.
נוי – וואלה.. אז תפגשו?
עדן – כן, דיברנו גם בטלפון וזה.. והוא מושלם!
נוי – חח כבר הספקתם? מתי?
עדן – אנחנו מדברים כבר איזה חודשיים..
נוי – באמת ? איך לא ידעתי על זה ?
עדן – היית טיפה עסוקה באלכס, לא היה לי נעים להפריע וכאלה.
אמרה במבט מהסס.
נוי – אוי , סורי \:
אמרה והשפילה את ראשה.
עדן – חח זה בסדר לא נורא.. העיקר עכשיו את יודעת.
הוא נראה מזה נסיכי – בלונדיני כזה – עיניים כחולות, משהו מושלם.
נוי – חחח יא.. ובן כמה הוא?
עדן – 17.. אבל הוא נשאר כיתה אז הוא כאילו יא. לא כזה נורא נכון?
נוי – לאהבה אין גיל עדן! תזכרי..
עדן – חח אשתדל.. אז – מצטערת שלא יצא !
נוי – בקטנה יפה שלי, את עושה בשבילי המון שכאילו זה מה זה פיצי לעומת מה שאת עושה.. וגם בתדודה שלי באה אליי.. מגם איזה שהיא פנימייה בצפון – מזה זה האופנה עכשיו? חחח ותהני הכי בעולם ! ותספרי לי ה-כ-ל.
נוי שמחה בשביל עדן, שגם לה יהיה מישהו.. ודיי הייתה מאוכזבת שלא תראה אותו היום – אבל זה לא היה כ"כ נורא.. יש לה גם את מחר להתראות איתו כי ההורים של עדן חוזרים ביום שלישי בערב.
היא החזירה לו אסמס והתחילה להקשיב בשיעור.

אורנה – קצת אורז?
נוי – לא אני לא רוצה.. תודה.
יורם – כן תודה.
אמרו בעודם ישבו על השולחן ואכלו צהריים, יורם הסתכל בעיתון וצלחתו הייתה מלאה ונוי בהתה על השולחן וצלחתה הייתה ריקה ורק עם חצי שניצל שלא סיימה.
דניאל, אחייניתה של אורנה ביקרה אצלם באותו יום אחרי בית ספרה ואכלה איתם, היא די דומה לנוי והן חברות טובות. היא בלונדינית עם עיניים ירוקות-חומות מיוחדות כמו של נוי, והיא רזה וגבוהה. כיתה י'.
אורנה – דניאלוש מה איתך?
דניאל – אוקיי תשימי לי קצת, תודה אורנה.
אמרה בחיוך ואורנה שמה לה אורז.
אורנה – אין על מה מותק, נוי מה איתך את בטוח לא רוצה?
נוי – לא אמא.. אני לא רעבה.. השניצל הזה מילא אותי.
אורנה – את אוכלת ממש קצת בשבוע הזה.
נוי – נו,אין לי תיאבון.. מה את רוצה שאני אעשה?
אורנה- שתוכלי כמו בנאדם ! את מרזה כמו משוגעת..
הרימה טיפה את קולה.
יורם – דיי אורנה. נוי את בטוחה שאת לא רוצה כלום?
יורם התערב למשמע קולה.
נוי – אמרתי שלא.
יורם – אוקיי זהו , אם תרצי – תקחי לבד בסדר?
נוי – כן.
אורנה החזירה את האורז לתנור שישמר מפני הקור של נובמבר.. וחזרה והתיישבה ליד השולחן.
אורנה – אז דניאלי, איך בפנימייה החדשה?
שאלה בהתעניינות.
דניאל – ממש נחמד שם! יש שם יופי של ילדים, והמורים.. טובים ומשקיענים.. למרות שיש כמה רעים.
אורנה – וואי, ואיך השינה שם והחדרים?
דניאל – מעולה.. הכרתי גם חברות בחדר שלי.. והמיטות אחלה.
יורם – פשש.. ומה עם הבנים ? איך הם?
דניאל – חמודים , הרוב שם סנובים כאלה ומפונקים אבל יש גם כאלה שבסדר גמור.
אורנה – אין שם במקרה פריקים מגעילים כאלה נכון?
אמרה והשתעלה בכוונה והסתכלה על נוי במבט עמוק.
נוי התעלמה מהמבט.. וקמה מהשולחן.
נוי – אני בחדר.. דניאל שתסיימי תבואי.
דניאל – אוקיי נוי אני כבר באה, ולא ממש לא. זה פנימייה על רמה כזאת, הכל שם מכובד וזה..
לפעמים טיפה משעמם – אבל מסתדרים . לומדים או משהו ..
אורנה – אוקיי.. נשמע באמת פנימייה טובה. ואיך הגעת לפה היום ?
דניאל – סתם , ידיד שלי נסע לפה לבר מצווה של בן דוד שלו, אז נסעתי לבקר אותכם! וההורים אי שם מעבר לקשת הרי עכשיו .. אז אין לי משהו אחר לעשות.
יורם – אנחנו שמחים לראות אותך מתוקה.
דניאל – גם אני אתכם! אני אלך לנוי.. איפה לשם את הצלחת?
אמרה וקמה ולקחה את הצלחת.
אורנה – זה בסדר מתוקה תשאירי פה – אני אפנה.
אמרה במתיקות.
דניאל – אוקיי תודה.
חייכה חיוך מתוק ופנתה לכיוון החדר של נוי.

נוי הייתה במחשב ברגע שהיא נכנסה.
דניאל – נוווויוווווש .
נכנסה וצעקה לה במין שירה כזו.
נוי – חחח משוגעת, כנסי ..
דניאל נכנסה והתיישבה על המיטה שלה, ונוי כיבתה את מסך המחשב והתיישבה לידה.
דניאל – נו אז מה .. למה את לא אוכלת , ומה הקטע עם ההורים שלך ?
יש לך הרבה מה לספר לי הא ?
נוי – חחחח , כן .. גם לך לא ?
דניאל – דיי .. אבל יש לנו מלא זמן , את מבריזה מחר בשבילי ?
נוי – כן ..
דניאל – הם מרשים לך ?
נוי – לא שואלת אותם , וגם אני איתך – הם בטוח יסכימו .. חולים לך על הצורה.
דניאל – חחח , טוב נקווה .. אני רוצה קצת לצאת החוצה – קניון או משהו ..
שנים לא הייתי באחד כזה .
נוי – חח סמכי עליי ! האמת שגם אני איזה שבועיים לא הייתי..
דניאל – נו אז מה חדש.. ספרי לי
נוי – טוב , זוכרת את אלכס ? חבר שלי ..
דניאל – בטח , החמוד הזה .. מה איתו ?
נוי – סיפרתי להורים שלי לפני שבוע.
דניאל – וואלה ? מה אמרו ?
נוי – רוצים שאני אפרד ממנו.
אמרה ועשתה פרצוף עקום.
דניאל – מה ?
דניאל הייתה המומה. למה הם רוצים כך ?!
נוי – ששמעת.. הם איימו שאם הם יגלו הם ישלחו אותי לפנימייה בצפון.
דניאל – אומגד. נפרדתם? לא, נכון?
נוי – ברור שלא. כל השבוע נפגשתי איתו אצל חברה.. אמרתי שהיה לנו – לי ולה – עבודה בביולוגיה לעשות.
דניאל – את לא מפחדת שהם יגלו ?
נוי – ברור, אני מנסה להסתיר כמה שאני יכולה.
דניאל – וואי , סיפור !
נוי – אהא ..
אמרה ועיקמה את פרצופה..
נוי – אבל בינתיים הכל בסדר, וגם יהיה בסדר.. נסתדר.
עודדה את עצמה וחייכה חיוך קטן.
דניאל – את הכי יפה שאת מחייכת תזכרי!
אמרה למראה החיוך החמוד של נוי.. היא מתה עליה.
נוי – חחח כפרה עלייך, נו אז מה איתך ?
דניאל – נחמד.. יש לי גם חבר..
נוי – יאא באמת? מהפנימייה?
דניאל – אהא.. חתיך בלונדיני – עם עיניים כחולות.
נוי – יא כמה זמן ?
דניאל – מממ מחרתיים חודש..
נוי – חח אהבתי את התאריך – 10.10
דניאל – כן הא.. אחלה תאריך ..
נוי – אז,בהצלחה לכם !
דניאל – תודה אחותי.

דניאל נרדמה מוקדם יחסית לנוי , ב-12.
נוי נשארה והתכתבה במחשב.. עניין אותה מה עם עדן ואלדד – אם הם נפגשו ואיך היה.
נוי – נוווו איך היה?
עדן – מושלם. הוא נסיך אמיתי אין את מתה
נוי – חחח יא, איפה נפגשתם מה עשיתם?
עדן – נפגשנו בבית קפה שלנו חחח , ואז הסתובבנו קצת בקניון..
נוי – יאא , היה כיף?
עדן – בטח! הוא גם נורא מצחיק וואי רק נקרעתי ממנו כל היום
נוי – חחח אני שמחה, יאללה הלכתי לישון ! תהני מחר בבצפר בלעדיי 😊
עדן – מה למה?
נוי – כי אני הולכת עם בת דודה שלי לקניון וכאלה .. מנצלים ת'זמן.
עדן – חחחח תהני מאמי..
נוי – תודה לילה טוב !
היא כיבתה את המחשב. החליפה בגדים לפיג'מה וצחצחה שיניים.
היא הסתכלה בתמונות בפלאפון שלה – בתמונה שהיא צילמה אותו וחייכה.
וכך היא נרדמה כשחיוך גדול מרוח על פניה .. והיא לא ידעה עד כמה הוא הולך להימחק מהר.

וואי איזה מתחח, ממש אהבתי..!!
המשך :]

מדהים .. ממש אהבתי 😊
תמשיכי .. שבת שלום 3>

תודדה רבה בנות :] גמלכן!

מדהים. את כותבת מוששלם.


הממשך..

ואאי תודדה!

יפה מאמי ( :
תמשיכיי

תוודה יהיה המשך אחה"צ 😊

סורי אין לי זמן בגרוש יהיה המשך או היום או רק מחר או מחרתיים
מצטטערת ..

ממש באלי להמשיך חח יש לי פרקקים מוככנים ,
אתן רוצות ? ..
חג שמח 😊

בטטטטטטטטח ,
תמשיכי מאמי 😊
חג שמח וכשר גם לך !!

תוודה 3>


פרק 4 (:

למחרת הן היו בקניון , בילו , נהנו וחזרו ב4 הביתה .
הוריה של נוי לא היו בבית – הם נסעו לקניות .
הן נכנסו הביתה , אכלו משהו ונכנסו לחדרה של נוי .

הפלאפון של דניאל צילצל – היא ענתה.
נוי בינתיים נשכבה על המיטה.
כעבור חמש דקות דניאל סיימה ..
דניאל – מאמי אני צריכה ללכת, חבר שלי צריך לחזור הביתה ואני נוסעת איתו.
אמרה בעצב.
נוי – אה באת איתו? לא ידעתי.. אוף חבל אבל לא נורא. היה לי נורא כיף
דניאל – גם לי יפה שלי , וכן חחח אופס.
דניאל אירגנה את התיק שלה , התחבקה עם נוי והלכה. נוי נשארה לבד בבית ..

נוי החליטה להתקשר אליו.. אולי שיבוא אליה, ההורים שלה צריכים לחזור ב-10.
אלכס- מאמי.. מה נשמע?
נוי – בסדר יפה שלי אתה יכול לבוא אליי? ההורים לא פה עד 10.. אני מתגעגעת !
אלכס – בטח כן אני כבר יוצא! אוהב אותך יפה שלי גם אני!
נוי – יא טוב אני מחכה..
אמרה וניתקה.
היא הייתה שמחה – היא התגעגעה אליו והיא רצתה להיות איתו .. וההורים שלה לא בבית – הזדמנות מושלמת .
הוא בא אליה, הם היו ביחד.. הזמן עבר מהר. שעה,שעתיים.. הם לא שמו לב שהוא עובר כבר.

אורנה- אתה חושב שדניאל כבר הלכה? אני מקווה שלא.. באנו רק בשבילה מוקדם.
אמרה כשהם יצאו מהאוטו והלכו לכיון הבית..
יורם – אני גם מקווה שלא.. שנספיק להביא לה את מה שקנינו.
אורנה – מעניין אם הן אכלו משהו בקניון הזה.. עם כל הג'אנק פוד.
הם התקדמו לעבר הבית , ופתחו את הדלת.

אלכס ונוי התחבקו ולפתע היא שמעה רעש קטן מלמטה,מהסלון.
אלכס – מה קרה מאמי?
נוי – נדמה לי ששמעתי רעש מלמטה..
אלכס – חכי אני אשמע.

יורם ואורנה שמעו גם רעש מלמעלה, חדרה של נוי.
אורנה – ששש תהיה בשקט, הן למעלה.. בוא נפתיע אותן.
יורם – אוקיי , תעלי בשקט אני כבר בא ומביא את מה שקנינו לדניאל.

אלכס לא שמע כלום אבל נוי עדיין הייתה מודאגת.
אלכס – דיי מאמי אין שם כלום למטה נו.. אני שיש לי שמיעה של זאב אומר לך!
אמר וצחק ותפס אותה לחיבוק גדול.
נוי – חחחח נו דיי מאמי
אמרה וצחקה תוך כדי החיבוק הגדול.

... – נוווווי ?!
אורנה עמדה בדלת המומה- היא ראתה אותם מתחבקים.
היא לא האמינה, אבל היא ידעה. היא ידעה שהם ממשיכים להיפגש ! היא נתקעה המומה עליהם..
נוי הסתכלה עליה וקמה.. היא הרגישה,שהכל הולך להיגמר..
שזהו היא הולכת להשלח לפנימייה, היא התחילה לבכות – היא לא רצתה שככה זה יהיה , שהם יגלו כך.
אלכס קם גם, וחש חוסר נעימות מוחלטת, אבל הוא החליט להישאר ולתמוך בנוי.
וכך חמש דקות, עד שיורם עלה, הם עמדו ככה.. המומים – מסתכלים אחד על השני.
יורם – מה קורה פה?
שאל כשראה את כולם כך, הוא הוריד את החפץ שהם קנו לדניאל ונעמד בשוק.
נוי חשבה שזהו, הלך עליה – למה היא לא שמרה.. למה לא הלכה לעדן או משהו..למה סתם לקחה את הסיכון.
אורנה – אתה, מה אתה חושב שאתה עושה פה?! צא לנו מהבית!
שאגה בכל כוחה.. שאגה שנשמעה בכל עבר הבית.
אלכס – אני לא זז מפה.. עד שתבינו שאני ונוי ביחד.. אנחנו אוהבים אחד את השני!
יורם – אתה חוצפן!!!! אתה לא זז מפה? אתה רוצה לראות איך כן? אם אתה לא זז עכשיו תוך דקה אני מזיז אותך ואני מזהיר זה לא יהיה נעים! צא לנו מהבית ועכשיו!
התעצבן עליו יורם.
נוי – אלכס לך.. אני..אני אסתדר..
לחשה לו.. בוכה כולה.
אלכס- לא מאמי אני נשאר פה איתך!
אמר בקול.. לא יכל לראות אותה בוכה.
נוי – לא באמת,אני אהיה בסדר.. אני אסתדר.. בבקשה לך – אל תכעיס אותם עוד יותר.
אלכס – את בטוחה?
אורנה- תלך כבר אתה לא מבין? תצא מהבית הזה!!!!
שאגה שוב.
נוי – כן, אני בטוחה.. אני אוהבת אותך
אלכס – אוקיי יפה שלי , נדבר.. אוהב אותך!!! כל דבר שקורה דברי איתי.
אמר ובא לתת לה נשיקה אבל היא העדיפה שלו.. שההורים לא יכעסו עוד יותר.. היא במילא כבר הולכת לפנימייה. הם לא יוותרו לה על זה..
אורנה – מה את בוכה אני לא מבינה.. אני הזהרתי אותך!
צעקה עליה.. בלי רחמים. אורנה הייתה פגועה – פגועה מכך שהבת שלה כן נפגשה איתו ולא הקשיבה לה. פגועה כי היא צריכה לשלוח אותה לפנימייה עכשיו, מה שהיא לא רוצה.. היא לא רוצה להרחיק את הבת שלה עוד יותר ממנה – אבל אין לה ברירה. אם רק כך היא תלמד להקשיב לה.. היא חייבת.
נוי לא ענתה והמשיכה לבכות, ונשכבה על המיטה.
אורנה- ידעתי שאת תיפגשי איתו, זה כ"כ ברור.. את תעשי הכל כדי לעשות עוול להורים שלך נכון נוי?
המשיכה לצעוק עליה.
אורנה – זה בסדר אבל, הפנימייה בצפון מחכה לך, למזלך יהיה לך שם את דניאל – וזו פנימייה טובה. העיקר את תשכחי אותו , את הפריק המגעיל הזה. את שומעת אותי??
נוי שוב התעלמה.. זהו – זה נגמר.. היא לא תראה אותו למשך שנה שלמה.
הוריה יצאו מהחדר.. המומים וכואבים. היא ידעה שגם הם וגם היא לא רצו שזה יגמר כך.. שהיא תשלח לפנימייה.


תהנו.. מקווה שתאהבו .. ותגיבו (: