שמואל חברי היקר!

לכבוד שמואל אייצו חברי היקר!

שמואל חברי היקר שלום לפני בדיוק 3 שעות הגעתי הבייתה אחרי ההלוויה שכולנו עשינו לך...
ההורים שלך נמצאו בהלוויה הזאת והאחים שלך וכמובן חברים שלך משפחה דודים כולם.. היום שם אפילו אנשים מהבצפר שלך אני רוצה להגיד לך שאפילו קצין ההנדסה הראשי הגיע זה שאחראי על כל חיל ההנדסה הקרבית החיל שבו לחמת והיית לוחם.. המג"ד היה שם אנשים מהפלוגה המבצעית והמחזור שלנו מחזור אוגוסט 07 אבל בעיקר מי שהיה זה אנחנו מחלקה 3 של הטירונות (למרות שעכשיו אנחנו מחלקה 1 במבצעית)... כולם הגיעו התחבקו ניסו להעביר את הכאב בצחוק וכן זה הצליח אמרנו שלום לכולם וכן אפילו איתי בלושטיין אתה זוכר אותו המפקד מהטירונות ודאעל היה שם זוכר את ינון החובש ואת דור הסרס"פ גם הם הגיעו וכל זה פשוט בשבילך.... התחלנו להתחבק ובאמת לצחוק לנסות לשכוח אבל אז התחילה ההלוויה שלך אנחנו חבריך מהמחלקה הרמנו את הארון שלך שהיה עטוף כולו בדגל היפה של מדינת ישראל דגל חדש שרק עכשיו יצא מהניילונים דגל שכיסה אותך, אנחנו שהרמנו את הארון שלך הרגשנו אותך בפנים פשוט שוכב שם בלי רוח חיים בלי שאצבועתייך זזות או רגליך נעות בלי שהחיוך שלך יחייך וינוע בלי שישמע קולך פשוט שוכב במקום ולא זז כי לא הייתה בך את רוח הנפש...
הגענו אל הקבר והורדנו את הארון לבפנים אני לא ישכח את צעקת אמך ואת צעקת המשפחה והחבריפ לעד היא תהיה חרוטה בליבי הצעקה הצורמת הזאת של הכאב שהלב מנסה להביע אך אף אחד בחיים לא יצליח להבין את הכאב של אם שאיבדה את בנה..
כידוע לך בייהדות קיימת מצווה לכסות את קבר המת ואנחנו התחלנו לכסות אותך שמואל שאתה למטה אנחנו חופרים ומעיפים את החול אל ארונך לאט לאט דגל ישראל והמגן דויד שעליו נעלמו ולאט לאט נעלם גם הארון זהו שמואל קברנו אותך בבית העלמין הצבאי בכפר סבא המקום שגרת בזמן שהרב אמר את דבריו ואנחנו קברנו אותך ירדה דמעה לחברי המחלקה ולי הרגשנו את הכאב שאתה כבר לא איתנו אחינו הטוב...
ראש העיר של כפר סבא הגיע לנחם ואפילו נאם נאום פרידה ממך זה היה מרגש כי בנאום הוא אמר עד כמה אתה שמואל אייצו הייתה בן אדם מדהים הוא סיפר שנולדת באתיופיה וחונכת פה בישראל מגיל שנתיים שגדלת בבית הספר היסודי גורדון ובחטיבה ותיכון בעמל שבכפר סבא .. אחריו בא לנאום קצין ההנדסה הראשי גם הוא סיפר את דרכך הקצר בצבא ועל היותך חייל למופת שבא לשרת את מדינתו.. אחריו הגיעו בתי הספר ונאמו המחנכת שלך זוכר אותה? אז היא נאמה וסיפרה את האופי המדהים שהיה לך את החיוך שלך את זה שהיית ילד טוב אחד שאוהב לעזור אוהב להתבודד אבל לעשות את שלו בשקט אף פעם אלימות לא הייתה אצלו בראש.. ואז הגיע הרגע ששבר את כולנו אמה צורקוב המפקדת מחלקה שלך שלי ושל כל מחלקה 3 נאמה נאום עליך שמואל על הדרך שלך בצבא ועל הדרך שעברת איתנו והדרך שאתה הפכת ללוחם בקושי הצליחו להבין אותה כי מילותיה נבלעו ע"י הבכי הרב והדמעות אשר ירדו מעיניה החומות...
היא אמרה שהיא לא הספיקה להעניק לך את הסיכת לוחם שהיית אמור לקבל חודש הבא ביחד איתנו אז היא הורידה את הסיכת לוחם שלה מן המדים הצבאיים ושמה אותה על הקבר שלך אני זוכר את ההרגשה פשוט הרגשה כואבת לראות את זה כולנו חברי המחלקה התחבקנו ועמדנו דום אך הדמעות המשיכו בתנועה ללא סוף ופשוט זלגו מעינינו התמימות...
אחרי הנאום והכאב הגדול טוני חברינו הטוב מהמחלקה נאם בשם המחלקה אליך שמואל והוא פשוט סיפר שם את היותך את הבן אדם המצחיק שהיית את זה שהיית מחכה את המפקדים את האיחורים שלך למסדרים את היותך חבר טוב שתמיד היה בך טיפת סטלנות תמיד ידעת להצחיק שצריך... הוא אמר שהיית מתבודד והיינו קוראים לך ואף פעם לא היית בא אז אנחנו היינו באים לשבת לידך והוא אמר שהוא הכי זוכר את החיוך שלך את הצחוק המדהים שהיה לך... הוא המשיך בדמעות ובבכי שבלעו את מילותיו אבל עדיין היה אפשר להבין את מה שהוא אמר... הוא המשיך להגיד שהייתה חבר ותמיד תהיה חבר בליבנו חבר במחלקה 3 שלנו המחלקה הכי טובה שהיתה באוגוסט 07..
אני זוכר שהדמעות שלי לא הפסיקו לרדת שמואל העיניים החומות ירוקות שלי הפכו להיות אדומות מכאב אפילו סספורטס המפקד זוכר אותו? אפילו הוא בכה וגם בלושטיין המפקד הקשוח שיצא לקצונה ועכשיו הוא בקורס גם הוא בכה ואתה זוכר את גל? היא בכלל בכתה אבל מי שלקח את זה הכי קשה היה גיא הוא פשוט לא הפסיק לבכות שמואל לא הצלחנו להרגיע אותו ישבנו וחיבקנו אותו אבל לא הצלחנו להרגיע אותו הוא המשיך לבכות על הקבר שלך וככה כולנו..
שמואל חברי היקר היית חבר טוב וכולנו אוהבים אותך אתה תחסר לי במיוחד אחרי הטירונות שאני עוד זוכר את ההקשב הראשון שנתנת שאפילו הצחקת את ציפשטיין הסמל ואת כולנו ואת כל סגל המפקדים
אני זוכר שהיית לוקח בטעות את הנעליים שלי בלילה בשמירה ולא הייתי מוצא אותם למחרת בבוקר אני זוכר איך לקחת לי את נעל שמאל ואז הלכנו עם נעליים במידות שונות וכמה צחקנו על זה ..
אני זוכר אותך בעיקר שמואל את הימים שהיית ישן איתי בחדר 8 חודשים תמימות היית איתי באותו חדר חבר למחלקה ונקשרנו אליך כולנו כל כך אני רוצה להגיד לך בשם כולם שכולנו אוהבים אותך ואנחנו מקווים שטוב לך שם למעלה ושתשמור על כולנו למעלה אנחנו כבר מתגעגעים אליך
אני רואה תמונה שלך במחשב בטירונות את החיוך שלך ואת העיניים שלך נוצצות שעוד היה בהם רוח חיים אבל עכשיו הם כבר בלי רוח חיים שמואל אתה התאבדת והשארת את חברי מחלקתך פגועים חסרי חבר אחד למחלקה שמואל דבר אחרון יהיה זכרך ברוך...

בברכה דביר בזנק וחברי מחלקה 3 האוהבים.....שמואל אייצו יהיה זיכרו ברוך 😢 😢
מתגעגעים אליך אחי מתגעגעים כל כךך אליךךךך אני כותב לך כאן והדמעות יורדות ללא סוףף תזכור שכל פעימה שתפעם בליבי אתה תהיה חלק ממנה תמיד...

אוגוסט 07 לא יהיה ולא היה מחזור כזה עכשיו הוא בלעדיי שמואל אייצו

עד מתי שמואל אייצו??

כואבים אבל אוהבים 😢