"תמיד ביחד"

מדהים תמשיכי :]

תודה,הגבתי לך 😊

פרק 2-

הגענו לבית ספר לאחר 20 דק' של הליכה ודיבורים,נכנסנו לכיתה. אני התיישבתי במקום,שמתי את התיק מאחורה ושמתי את הראש על השולחן. רותם ישבה לידי,זה היה המקום שלה.
אחרי כמה דק' המורה נכנסה והתחילה ללמד את השיעור היסטוריה הרגיל שהיא מלמדת,פשוט משעמם. במשך כל השיעור אני קשקשתי במחברת הורודה שלי,לא הקשבתי לה בכלל והתפללתי שהיא לא תשים לב. ידעתי מה יקרה עם היא תיראה שאני לא מקשיבה,היא תגיד למנהלת ומשם יהיה לי כ"כ הרבה צרות שאני לא ידע מאיפה הם באות אפילו. בהפסקה יצאתי עם שני(ילדה מהכיתה,חברה מאוד טובה שלי,שגם יושבת מאחוריי ומאחורי רותם) החוצה,הסתובבנו במסדרון ולבסוף התיישבנו על אחד השולחנות. אני רותם ושני. בהמשך הצטרפו אלינו עוד כמה בנות מהשכבה ומהכיתה וכמה ידידים שלי,גם אור היה ביניהם.
אור:"בואי נלך קצת רחוק מכולם,אני רוצה לדבר איתך"
אני:"על מה? קרה משהו"? שאלתי,הוא חייך ואמר שהכל בסדר,שהוא רוצה קצת לדבר איתי לבד,אמרתי לרותם שאני משאירה אותה לבד לכמה דק' והלכתי עם אור אל מאחורי הבניין של כיתות י"ב.
אור:"מה קורה איתך תגידי לי..?"
אני:"למה אתה שואל? הכל מצוין"
אור:"זה לא ניראה ככה..שמעתי את המורה שלך להיסטוריה מדברת עם המחנכת שלך.."
אני:"מה?! אתה לא רציני,מה היא אמרה"?
אור:"שהיא רואה שאת עסוקה בעניינים אחרים בשיעור,כמו לקשקש במחברות ואת לא מקשיבה בכלל"
אני:"שיט..היא ראתה? אני לא מאמינה. טוב,אני ידבר איתה כבר,אני מקווה שלא יעיפו אותי מהבית ספר בגלל זה,כבר איימו עליי פעם אחת"
אור:"אל תדאגי,לא יעיפו אותך,אבל את תצטרכי לתת לה את ההבטחה שלך כן להקשיב בשיעור ולהתרכז כמה שיותר,יש לך בגרות יב' 1 השנה מתוקה,תתחילי להתעורר"
אני:"גם לך יש מאמי"
אור:"אבל אני מקשיב,לא כמוך,חולמנית. חוצמזה אני גם ראיתי מה עשית בשיעור,אפילו שאני יושב ממש רחוק ממך"
אני:"אז כנראה שאתה מכיר אותי מעולה" אמרתי בחיוך ופיתאום הבחנתי בליאור,הילד החדש שהגיע אלינו לפני חודשיים בערך,הוא עבר באזור,הסתכלתי עליו ואז שמתי לב שאור מסתכל עליי ומחייך.הסתובבתי אליו.
אני:"מה"? שאלתי,לא רציתי שידע שאני מאוהבת בילד שאני אפילו לא מכירה,בקושי דיברתי איתו,אפילו שזה היה החלום שלי,לדבר איתו קצת,להכיר אותו. הוא מעולם לא התייחס אליי במיוחד.
אור:"רואים,רואים שאת מאוהבת. את מכירה אותו בכלל?"
אני:"לא בדיוק,אף פעם לא דיברנו,אפילו שהוא בכיתה שלי,יש הרבה הזדמנויות"
אור:"אז תתחילי להכיר,למה בנתיים יש מלא בנות שדלוקות עליו בטירוף,בדיוק כמוך"
אני:"אני לא דלוקה עליו,אני פשוט..."
אור:"עליי אל תעבדי,רואים עלייך בעיניים שאת מרגישה אליו משהו,את פשוט מסנוורת מהיופי שלו"
אני:"יש מצב" עניתי בפשטות וחייכתי חיוך קטן,שמחתי שהוא מכיר אותי כ"כ טוב. מספיק לו להביט לי שנייה קטנה בעיניים והוא כבר יודע הכל,אני כאילו מספרת לו אבל לא במילים,במבטים.
אני:"הוא כל כך יפה..." אמרתי בשקט ואז שמתי לב שבמשך כל הזמן הסתכלתי לאוויר,הוא כבר ממזמן לא היה שם. הוא פשוט עבר ו..נעלם.
אני:"יאללה,לא נעים לי השארתי את הבנות לבד שם"
אור:"לבד? הם היו עם עוד מלא,לא ניראה לי שרע להם"
אני:"חח טוב" צחקקתי.
אור:"סתם,יאללה בואי אליהם,משעמם פה"
אני:"יאללה" אמרתי וקמתי מהספסל שעליו ישבתי,הוצאתי מהתיק השחור שלי שקית עם דגני קראנץ' ואכלתי.
אני:"רוצה?" שאלתי אותו,הוא לקח קצת והמשכנו ללכת.
הגענו למסדרון ,התיישבתי ליד רותם ושני שדיברו בנתיים עם אלירן,ילד מהשכבה,ממש חמוד,ניראה טוב בנוסף.
ישבנו שם עד ההפסקה ואז נכנסו לחדר מתמטיקה,לא היה לי כוח לשיעור הזה,אבל לא הייתה לי ברירה.
לא רציתי להסתבך יותר מידי עם המורים. במיוחד עם ההורים,הם לא אוהבים את הזלזול שלי אפילו שהם לא כ"כ מתייחסים לזה.
בהפסקה הבאה הרגשתי קצת בודדה,רותם ושני הלכו לשיעור מיוחד שהיה מחוץ לבית ספר,אור היה עם חברים שלו,ישבתי בכיתה והאזנתי למוסיקה.
פיתאום הוא נכנס לכיתה,כ"כ יפה,כ"כ חמוד..הוא הסתכל עליי והתקרב,הוצאתי את האוזניות מהאוזניים והסתכלתי עליו. איזה עיניים יש לו,מדהימות.ירוקות כאלה,חומות,מושלמות.
ליאור:"מה קורה? הכל בסדר איתך?"
אני:"כן,למה שלא יהיה בסדר?"
ליאור:"את ניראת לא טוב,כאילו את לא מרגישה טוב."
אני:"אה..לא,הכל בסדר איתי"
ליאור:"איך קוראים לך ?"
אני:"סיוון"
ליאור:"נעים מאוד,אני ליאור" הוא הושיט את היד שלו וחייך אליי.
אני:"נעים מאוד" אמרתי בשקט וחייכתי אליו בחזרה.
ליאור:"למה את לבד?"
אני:"חברות שלי הלכו לאיזה שיעור שלהם,הוא מחוץ לבית ספר והאמת לא כ"כ בא לי לצאת מהכיתה,נעים פה,חם"
ליאור:"סבבה,את לא רוצה לצאת קצת? בטוח?נשב נדבר,נכיר.לא יוצא לי להכיר את הבנות של הכיתה"
אני:"אוקיי" אמרתי וקמתי מהמקום שלי,הכנסתי את האוזניות לתיק ואת הפלאפון לכיס ויצאתי איתו החוצה.
שמחתי שסופסוף הגיעה ההזדמנות שלה כ"כ חיכיתי. להכיר אותו..

מתי את ממשיכה?!
ממש יפה [ :

תמשיכייי :]
ממש יפה !

QUOTE (xX_NUNA_Xx @ 10/02/2008) תמשיכייי :]
ממש יפה !
😊

פרק 3-

לפחות 20 דק' ישבתי איתו בחוץ,במסדרון,רק שנינו,החברים שלו לא היו איתו. הרגשתי כ"כ הרבה ביטחון,ידעתי שאף בת אחרת ,יותר יפה ממני לא תבוא ותיקח אותו ממני פתאום.
ליאור:"את יודעת" הוא אמר וזז טיפה באי נוחות "את ממש שונה מכל שאר הבנות בבית ספר שלך...כשאני חושב על זה" הוא אמר וחייך חיוך קטן כזה,כאילו מחכה לתגובה שלי. לא ידעתי מה להגיד,כל המצב הזה כ"כ הפתיע אותי. לרגע,הודיתי לאלוהים שרותם ושני לא נמצאות איתי,אולי עם הם היו כאן עכשיו לא הייתה לי את ההזדמנות הזאת.
אני:"אין לי מה להגיד..וואו.אממ,למה אתה מתכוון? בקטע טוב או רע"?
ליאור:"בקטע טוב,את חמודה כזאת,שקטה,לא מנסה לעשות דברים.יש כאן איזה בת אחת שמציקה לי כל היום,מגיעה אליי הביתה ומסתכלת עליי במבטים מטורפים,אני לא מבין איך אפשר.אני אוהב בנות צנועות,שלא יותר מידי מנסות"
אני:"אז אתה כנראה ממש מיוחד,רוב הבנים אוהבים בנות שעושות דברים כאלו כדי להשיג אותם,כמו לשנות משהו בלבוש שלהם,קצת מחשוף וכאלה"
ליאור:"אבל את לא כזאת..ניראה לי"
אני:"לא,אני לא . אל תדאג בקשר לזה"
ליאור:"יש לך חבר?"
אני:"לא,אין לי. למה אתה שואל?"
ליאור:"סתם..כדי להיות בטוח"
אני:"אוקיי" חייכתי והתעסקתי עם הריצ'רץ' של הסווצ'ר שלי,הייתי כ"כ נבוכה. לא ידעתי מה להגיד,לרגע נעלמו לי המילים.
למזלי,תוך דקה היה צלצול,היה לי שיעור ספרות ולאחר מכן מדעים,לא סבלתי את השיעורים האלה. ובכלל,מי אוהב ללמוד? לא אהבתי שום מקצוע מסוים,אולי,דבר אחד..תקשורת,השיעור הזה היה עם המורה האהובה עליי,
ליאור:"איזה שיעור יש לך עכשיו?"
אני:"ספרות.."
ליאור:"אהה לי יש אזרחות,אני לומד עם כיתות י"א כי אני קצת מתקדם,בבית ספר הקודם שלי כשהייתי כיתה ט' עשיתי בגרות בזה. אני מעולה המקצוע הזה"
אני:"סבבה לך..מה השיעור הבא שיש לך?"
ליאור:"מדעים"
אני:"אז אתה איתי"
ליאור:"בטח הוא ייתן עבודה לעשות ביחד,עם זה באמת יהיה ככה,רוצה לעשות איתי?"
אני:"עם אתה רוצה,בכיף,אני מקווה שרותם לא תכעס,היא החברה הכי טובה שלי ואני בדרך כלל עושה איתה "
ליאור:"אה..טוב,תגידי לי עם את רוצה"
אני:"סבבה..יאללה..נדבר?"
ליאור:"כה,ביי מאמי" הוא אמר,הביא לי נשיקה בלחי והלך. הסתכלתי אחריו,מוקסמת ממנו,כמה מיוחד הוא יכול להיות?נגעתי בלחי שלי רק כדי לבדוק עם באמת קיבלתי נשיקה שם,מהילד הזה.
נכנסתי לכיתה,התיישבתי במקום שלי והוצאתי את כל הדברים,תוך שנייה נכנסה המורה המעצבנת,היא כל היום מדברת ומדברת,בלי להפסיק,אני לא סובלת אותה.
עינת:"טוב ,שבו בבקשה,אני רוצה להתחיל את השיעור. תוציאו את הספרים והמחברות,תוציאו את היצירה של רחל שחילקתי לכם ואני בודקת ש.ב שביקשתי שתכינו לפני שבוע"
' שיט שכחתי! ' אמרתי לעצמי,פתחתי את המחברת,בנתיים בזמן שהיא עברה אחד אחד ובדקה אני השלמתי את השיעורים צ'יק צ'ק. למרות שזה מקצוע שאני מאוד שונאת,הייתי בסך הכל טובה בו.
עינת:"הכנת שיעורים סיוון?.." היא הסתכלה עליי במבט בוחן והסתכלה בדפים שלי,היא סימנה וי במחברת הקטנה שלה והמשיכה הלאה.
' איזה מזל ' חשבתי לעצמי וחייכתי בהקלה.
השיעור עבר יחסית מהר,היא כתבה המון על הלוח כרגיל,חיכיתי לשיעור מדעים,קיוויתי שרותם לא תכעס עם אעשה את העבודה איתו,היא הרי יודעת כמה אני רוצה אותו.
החלטתי שאני חייבת לדבר איתה על זה כמה שיותר מהר,לספר לה על מה שהיה.
כשהסתיים השיעור קמתי ממקומי ויצאתי מהכיתה,רותם ושני בדיוק חזרו ועמדו ליד השער,רותם הביטה בי והלכה לכיווני.
רותם:"איזה שיעור מטומטם. אלוהים ישמור. אין לי כוח לזה,אני פורשת."
אני:"לא,אל תפרשי,חבל. את לא מבינה מה היה..." חייכתי חיוך מאושר והיא כבר הבינה.
רותם:"ליאור?.." היא שאלה ואני הנהנתי. " דיי ! מה היה איתו?ספרי"
אני:"אני יספר לך את הכל בבית,כשנהיה לבד,שאני יוכל להגיד לך את הכל. יש לי שיעור מדעים..תקשיבי,אני צריכה לשאול אותך משהו"
רותם:"מה"?
אני:"הוא הציע שנעשה את העבודה שבטח המורה ייתן לנו,זה לא בטוח אבל..יפריע לך עם אני יעשה איתו?"
רותם:"ברור שלא,אני יעשה עם שני"
אני:"חולה עלייך אחותי!" חיבקתי אותה והיא חייכה. " יאללה שלא נאחר" אמרתי ונכנסנו לכיתה,התיישבתי ליד ליאור ורק קיוויתי שהוא יביא לנו עבודה לעשות ביחד.
בסופו של דבר,הוא לא הביא לעשות ממש עבודה ביחד,אבל הוא הביא לנו לעשות כמה עמ' בחוברת העבודה שלנו.
ליאור:"ביחד נעשה?"
אני:"את זה?"
ליאור:"כן,למה לא? זה גם עבודה.."
אני:"חח אוקיי" חייכתי ופתחתי בעמודים שצריך,הוצאתי עיפרון חודים מהקלמר והתחלתי לפתור,והוא ביחד איתי כמובן.לאחר חצי שעה סיימנו,נשאר עוד רבע שעה עד לסיום של השיעור. הוא הסתכל עליי כזה,לא הבנתי למה אבל הרגשתי טוב עם עצמי,כמה בנות מסוף הכיתה הסתכלו עליי בשנאה. חייכתי לעצמי .
בסוף השיעור קמתי מהכיסא שלי,הרמתי את הכיסא ויצאתי.
ליאור:"איפה את גרה?.." הוא שאל אותי.
אני:"רח' השזיף 12 "
ליאור:"וואלה? אני גר ברחוב הזה"
אני:"מגניב,מה אנחנו שכנים יעני?.."
ליאור:"אין לי מושג."
אני:"איך זה שאף פעם לא נפגשתי איתך כשהלכתי בחזרה הביתה עם רותם?"
ליאור:"לא יודע,ותזכירי לי מי זאת רותם..."
אני:"החברה הכי טובה שלי"
ליאור:"אה..יפה...חפיף,עכשיו את יודעת שאני גר קרוב אלייך ואת כן תיפגשי אותי בסוף היום"
אני:"סבבה"
ליאור:"את הולכת באוטובוס או ברגל?"
אני:"ברגל,רותם באה אליי"
ליאור:"אה טוב..נתראה מחר..."
אני:"ביי" הבאתי לו נשיקה בלחי והלכתי לרותם.
רותם:"את מהירה,תהיי בריאה אחות שלי,אני באה אלייך עכשיו נכון?"
אני:"כן,ברור. אמא מכינה את עצמה לזה כבר..יעני מבחינת האוכל וזה"
רותם:"כן אה,רגילה שאני מתנחלת אצלכם"
אני:"חפיף..היא מתה עלייך.."
רותם:"את מספרת לי הכל כן?"
אני:"ברור..." חייכתי ויצאנו מהשער לכיוון הבית שלי,שהיה במרחק לפחות 15 דק' מהבית ספר.

אהבתי.. :]
המשךך

מקסים תמשיכי

ממש יפה 😊
תמשיכי

תודה רבה רבה,פרק חדש בקרוב...😛

פרק 4-

פרק 4-

"היי בנות" אמא שלי קידמה את פנינו כשראתה אותנו בדלת,השולחן כבר היה ערוך,רק היה צריך לחכות לאבא שלי שיגיע.
אני:"מה יש לאכול"? שאלתי.
אמא:"יש ת'מרק ירקות שאת אוהבת,צ'יפס,שניצלים מטוגנים שאני הכנתי וסלט ירקות"
אני:"אה,אוקיי.טעים.." אמרתי וליקקתי את שפתיי,רותם צחקה ושתינו עלינו לחדר לשים את התיקים שלנו.אני הנחתי את התיק על הרצפה,צמוד לדלת והחלפתי בגדים.רותם רק הניחה את התיק שלה בדיוק כמוני והורידה את הסווצ'ר החם מעלייה,בבית היה מזגן,לא היה קר בכלל.
ירדנו למטה וחיכינו לאבא שלי שהגיע תוך 5 דק,הניח את התיק בחדר העבודה והגיע.
אבא:"מה נשמע? סיווני,איך היה בבית ספר מתוקה?"
אני:"היה בסדר גמור.מה איתך?"
אבא:"אחלה."הוא ענה והתיישב בשולחן,ככה גם אני ורותם עשינו.אמא הביאה את האוכל והתחלנו לאכול,אחרי כמה זמן סיימנו,אני עזרתי לאמא לנקות את הכל ואז עליתי איתה לחדר,לספר לה את הכל,מהתחלה ועד הסוף.
אני:"בקיצור.."אמרתי והתיישבתי על המיטה,היא התיישבה לידי,מחכה בקוצר רוח "את ושני הלכתם,אז הרגשתי קצת בודדה בהפסקה,את יודעת, אור היה עם חברים שלו וזה אז נשארתי בכיתה,פיתאום הוא נכנס,הוא שאל עם אני מרגישה טוב כי כנראה נראיתי רע,אולי חיוורת או משהו ואז אמרתי לו שלא,שהכל בסדר איתי ושאל למה אני לבד,אז אמרתי שסתם מתחשק לי להישאר וגם אתם הלכתם אז הוא הציע שנצא בחוץ,נדבר נכיר כי לא יצא לו במיוחד להכיר בנות מהכיתה,אז יצאתי איתו וישבתי איתו בחוץ הרבה ופשוט דיברנו..זה היה כ"כ מדהים.אני אומרת לך,הוא בנאדם מקסים,מיוחד כזה. בטח כל הבנות רודפות אחריו כי הוא ממש יפה,אבל אצלי זה לא יהיה ככה.יש לו אופי טוב,אני אומרת לך."
רותם:"וואלה?איזה נחמד לך,הלוואי עליי למצוא מישהו חתיך כזה..וגם חמוד,מבחינת האופי"
אני:"כן..אבל אל תהיי כ"כ בטוחה,לא יצא בינינו משהו מיוחד,הרבה רוצות אותו.למה שהוא יבחר דווקא בי?"
רותם:"אולי כי דווקא את מצאת חן בעיניו?לכי תדעי"
אני:"את..צריכה להתחיל לפעול"
רותם:"בקשר למה..?"
אני:"בקשר לאלעד! את אוהבת אותו,תעשי משהו,תתחילי לדבר איתו לפני שיהיה מאוחר מידי"
רותם:"אה..אני לא אוהבת אותו יותר. אני צריכה לעדכן אותך במשהו" היא אמרה וחייכה חיוך חולמני,היא נראתה מאוהבת. הבנתי שהיא הסתירה ממני משהו מאוד חשוב.
אני:"ספרי,במי התאהבת?"
רותם:"אוקיי,אז יש ילד מחוץ לבית ספר שלומד איתי ביחד בשיעורים המיוחדים האלה,איתי ועם שני,והתחלנו לדבר כזה,החלפנו מספרים ואנחנו כבר כמה ימים ממש מדברים הרבה,בקיצור אני מאוהבת"
אני:"אז כנ"ל לגביו. תתחילי לעשות משהו!יש לך קשר איתו,זה יכול לצאת לא רע"
רותם:"צודקת..." היא חייכה, "אבל יש בעיה" היא שינתה את פרצופה לפרוץ רציני ועצוב.
אני:"מה קרה?"
רותם:"שני..."
אני:"מה איתה?"
רותם:"שמעי,היא נפרדה מחבר שלה לפני כמה ימים,יותר נכון הוא עזב אותה,כי היא לא נתנה לו..את יודעת את מה,והיא ממש עצובה ואני חושבת שכשהיא ראתה אותי ואותו ממש קרובים זה אל זה היא נהיית עצובה יותר,ולא בא לי להחמיר ת'מצב שלה."
אני:"שמעי,זה טבעי,היא הייתה לא מזמן עם חבר,הכל היה לה מושלם ופתאום הם כבר לא ביחד,היא מקנאה שלך כן יש מישהו קרוב אלייך,למרות שאתם בכלל לא חברים.אתם פשוט ידידים ..לבנתיים"
רותם:"לא יודעת,אני חייבת לדבר איתה על זה.אולי זה מפריע לה?שמעי,אני שאלתי אותה על זה והיא יחסית התחמקה מהתשובה,זה היה כשהיה לו 5 דק' בחוץ,אז דקה לפני שנכנסנו שאלתי אותה והיא פשוט נכנסה פנימה,בלי לענות לי,אני הייתי בהלם.לא הבנתי מה עובר עלייה..."
אני:"אני ידבר איתה על זה כבר,אני ינסה,אולי לי היא תקשיב"
רותם:"סבבה" היא ענתה,היא עברה מהמיטה אל כיסא המחשב והתחברה לאיסיקיו שלה. אני המשכתי לשבת על המיטה,לא היה לי כוח לכלום,רציתי ללכת לישון ולא להתעורר,או כן להתעורר,לעוד יום איתו,שבו הוא מתייחס אליי כ"כ יפה.
~~~
בשעה 19:00 בערב התעוררתי מהשינה הארוכה אלייה נכנסתי בערך משעה 5 אחה"צ. רותם כבר הלכה בשעה 4 מהבית שלי ואני ניצלתי את ההזדמנות הטובה לישון קצת,להשלים את שעות השינה שכ"כ היו חסרים לי. ירדתי למטבח לאחר ששטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים כדי שיהיה לי טעם טוב בפה. אמא ואבא ישבו ודיברו ביניהם. התקרבתי והוצאתי מהמקרר בקבוק קולה דיאט ומזגתי לעצמי לתוך כוס זכוכית גדולה.
אמא:"מתוקה..בואי רגע,לפני שאת הולכת,אנחנו צריכים להגיד לך משהו"
אני:"קרה משהו?" מלמלתי בעייפות והסתכלתי על שניהם,הם הביט ובי וחייכו.
אמא:"שום דבר מיוחד,אני ואבא שלך יוצאים בערך בשעה 9 בערב,את נשארת לבד,עם זה לא מפריע לך את יכולה לנעול ו.."
אני:"זה בסדר" עצרתי אותה" אני ינעל,הכל יהיה מעולה,תצאו ותבלו" חייכתי ועליתי בחזרה לחדר כשהכוס קולה עדיין בידי.
התיישבתי מול המחשב,התחברתי לאיסיקיו והבטתי טיפה ברשימה לבדוק מי מחובר,נעצרתי על בן דוד שלי,עדן. אני והוא בקשר מעולה. רציתי לשלוח לו הודעה,לבדוק מה קורה איתו,המון זמן לא הייתי בקשר איתו.
אני: עדן?!
*בנתיים עד שהוא יענה לגמתי מהכוס שלי וגלשתי באיזה אתר*
עדן: כן יפה שלי..מה קורה?
אני: הכל מצוין. מה איתך? המון זמן לא דיברנו.
עדן:אצלי גם הכל מעולה. אני פשוט היו לי כמה עניינים. אז מה,מתי רואים אותך?
אני:אין לי מושג..תבוא לבקר,מה אכפת לך?דיי להיות עצלן. יש לך אופנוע.
עדן:אני יבוא מתישהו. מבטיח.
אני:סבבה..אז ספר משהו..חברה?
עדן:כןן כפרעלייה יש לי מלא לספר לך
אני: נו אז ספר..
עדן: זה קצת מסובך פה. אני יבוא שבוע הבא אלייך אוקי?
אני: אחלה...
עדן: טוב אני בדיוק באתי ללכת להתארגן אני הולך אלייה
אני: תהנה...
עדן: תודה ביי מאמי..
אני: ביי
סגרתי את חלון השיחה,לא היה מישהו מעניין מחובר אז התנתקתי.היה לי כ"כ משעמם,אחרי שההורים שלי עזבו את הבית הרגשתי קצת יותר משוחררת לעשות כל דבר,אהבתי להישאר בבית לבד.
פתאום הרגשתי שאני חייבת לעשות מקלחת..קמתי מהכיסא,נכנסתי למקלחת הקטנה שהייתה לי בחדר,הורדתי מעליי את כל הבגדים והדלקתי את המים החמים,נכנסתי למים,חפפתי את הראש,סיבנתי את הגוף ויצאתי. שמתי עליי את החלוק הלבן שסבתא שלי קנתה לי כשהייתה בחופשה בפריז לפני כמה חודשים וסירקתי את השיער הרטוב שלי,הרחתי את עצמי,היה לי ריח של שמפו כ"כ עדין וכייפי.
באתי להוריד מעליי את החלוק כדי להתלבש ושמעתי את קול הפעמון מלמטה.
קשרתי את החלוק טוב על גופי,שמתי נעלי בית וירדתי למטה,הצצתי בעינית,לא ראיתי כלום,זה לא היה נקי כמו שצריך,היו אדים מוזרים כאלו,כנראה מהקור שהיה בחוץ. פתחתי את הדלת וראיתי מולי את ליאור. מה לעזעזל הוא עושה כאן? הייתי בהלם. חייכתי,והוא הביט בי,או יותר נכון הביט בגוף שלי.
ליאור:"וואו,כוסית. את גרה כאן?"
אני:"כן.." הייתי עדיין בהלם,מחכה להסבר שלו שיגיד לי מה הוא עושה כאן,בבית שלי,בשעה כזאת.
ליאור:"אה..אממ,לא ידעתי שאת גרה כאן. אמא שלי שלחה אותי להביא.."
אני:"להביא מה"? שאלתי אותו.
ליאור:"יותר נכון לשאול עם יש לכם מלח...נגמר לנו,והמכולות סגורות"
אני:"כן יש לנו,להביא לך?"
ליאור:"מן הסתם..בשביל זה באתי"
אני:"אוקיי" אמרתי,הוא נכנס פנימה,הוצאתי חבילת מלח שלמה והבאתי לו ביד.
ליאור:"לא היינו צריכים כ"כ הרבה אבל תודה בכל מקרה,אני רואה שיש לכם מלא" הוא אמר והסתכל על המגירה ממנה הוצאתי את המלח בשביל להביא לו.
ליאור:"מה שלומך?" הוא שאל אותי.
אני:"הכל טוב,מה איתך?" חייכתי.
ליאור:"אחלה,טוב אז..אני הולך,נתראה מחר כה?"
אני:"כן.."
ליאור:"מצטער על ההפרעה.."
אני:"זה בסדר,ביי" אמרתי ,הוא יצא ואני סגרתי אחריי את הדלת,מנסה להרגיע את הלב שלי שדפק כ"כ מהר.
עליתי לחדר שלי,הסתכלתי במראה,נראיתי טוב למזלי,עדיין העיפרון השחור היה על העיניים ונתן לי מראה יפה 😊 המשכתי לסרק את השיער ואז הורדתי מעליי את החלוק והתלבשתי בטרנינג מחמם ונעים. הסרתי את האיפור מהפנים,עשיתי צמה בשיער ונכנסתי מתחת למיטה.
~
במסעדה שישבו רונית ודורון התנגנה מוסיקה נעימה,מוסיקה קלאסית. רונית הרגישה כאילו היא חוזרת 20 שנה אחורה,לרגעים בו הם נפגשו,התאהבו והתחתנו. היא התגעגעה לימים האלה כ"כ. היא חייכה לדורון שישב מולה,שניהם חיכו למלצר שיגיע ויביא להם תפריטים.
דורון:"נחמד פה אה"? הוא שאל,הוא ליטף את ידה שהייתה מונחת על השולחן וחייך חיוך קטן,גם הוא התגעגע לימים האלה,כבר הרבה זמן הם לא בילו ביחד,היו ביחד.
רונית:"נעים פה,חם,יש מוסיקה מרגיעה כזאת" היא החליטה לומר והוא הנהן בראשו,מצדיק אותה.
לאחר כמה דק' הגיע המלצר,מחייך חיוך מתנצל ומביא להם תפריטים.
הם הסתכלו טיפה בתפריט והחליטו בדיוק מה שניהם רוצים.
דורון:"פסטה ברוטב עגבניות וסטייק,מתאים לי עכשיו"
רונית:"גם לי,בתוספת סלט כמובן"
דורון:"איך לא"? הוא צחק ושניהם חיכו שהמלצר יגיעו אליהם שוב,וכשהוא הגיע הם אמרו לו בדיוק מה הם רוצים. רונית הסתכלה מסביב,היא לא הפסיקה לחשוב על מה שקרה לפני 16 שנה,הדאיג אותה איפה הוא נמצא,לאן הוא הלך,איפה הוא גדל. זה שיגע אותה והיא רצתה לדעת פרטים כמה שיותר מהר.
דורון:"על מה את חושבת"?
רונית:"סתם,על שום דבר" היא לא רצתה להדאיג אותו,הם דיברו על זה כבר לפני שבועיים והשיחה לא הגיעה לשום מקום.
דורון:"שוב פעם עליו? את יכולה להיות בטוחה שהוא נמצא במקום טוב"
רונית:"אולי קרה לו משהו?אולי המשפחה הזאת לא גידלה אותו כמו שצריך?"
דורון:"אנחנו נברר,אני מבטיח לך"
רונית:"יש דבר אחד שמדאיג אותי יותר מהכל,איך אוכל לספר לסיוון שיש לה אח תאום? הם אפילו לא דומים,הוא יכול להיות לידה בכל מצב והיא לא תדע שזה הוא,אפילו עם נספר לה"
דורון:"עוד יגיע הזמן המתאים"
רונית:"יהיה טוב..." היא מלמלה והוא ליטף את ידה,מנסה לנחם אותה,לשחרר אותה מכל הדאגות שלה,אבל לא כ"כ הצליח.

מדהיים :]
תמשיכי

תודה ^ ^