פשוט קשה לסבול את זה

אני במערכת יחסים כמעט שנתיים וחצי אם חברה שלי,
כל היום אנחנו רבים, למה לא התקשרת אני הייתי צריך להתקשר ולא היא, היא צריכה להגיד אני אוהבת אותך ראשונה, לא אני צריך להגיד שאני אוהב אותך ראשון, בבית, בדרך לבית הספר, בטלפון, ליד ההורים, ליד החברים, אצל הדודים, וגם פעם שיצאנו לחול, איפה לא?! תמיד אני יצאתי אשם אבל תמיד,
אבל אף פעם בחיים היא לא תיהיה אשמה, היא תעשה לי את המוות שאני אשם במשהוא את המוות,
לא וזה לא פאקינג תקופה זה כבר חצי שנה ככה!! חצי שנה!!! זה יותר מתקופה ואני אוהב אותה אבל באמת כמה אפשר לריב זה להוציא את העצבים כמעט כל שלוש ימים, דיברנו על זה אלף פעמים והיה איזה שבוע שהיינו רגועים אבל לא שוב תמיד משהוא התפקצץ ושוב דיברנו על זה ושוב התפקצץ ושוב דיברנו פשוט זה ממשיך, כבר הגיעה האיומים שפעם הבאה היא פשוט תפרד , ואני כלכך אוהב אותה ועברנו פשוט המון יחד, אני לא יודע מה לעשות אני הגעתי למצב ייאוש שפשוט כבר לא ממש מתחשק לי לתקן, מה הטעם תמיד יהיה משהוא שיתפקצץ שתבינו עד כמה אני מיואש, וישבתי אם עצמי חושבים והבאתי לעצמי כאפות וכלום וכלום הגעתי למבויי סתום שכבר נמאס לי בכלל מכל זה פשוט נמאס אני יודע שגם לה נשבר לריב כל הזמן אבל אנחנו אוהבים אחד תשנייה אבל באמת מה לעשות?? מרוב הקליקים שאני עושה ביידים אני יהיה נכה ביידים
אבל רציני שאני משתגע פה ובוכה בלי סוף ושהיא טועה אני לא עושה לה את המוות אבל אם אני טועה אני חוטף את המוות של החיים דייי נמאס אני לא יודע מה לעשות

זה פירוק שגם כן לא כלכך עזר לי פשוט בא לי להיכנס באיזה כרית