עזרה בלשון=]

פירוק צרור שוואים נעים:

תהליך זה קורה בבניין קל, בזמן ציווי, בגופים נוכחת ונוכחים, כאשר השווואים הנעים מתפרקים, השווא הראשון הופך לחיריק חסר והשווא השני הופך לשווא מרחף.

לדוגמא: שְמְרִי > שִמְרִי, שְמְרוּ > שִמְרוּ.

----------------------------------------------------------------------------------------------

שווא מרחף
בכמה קטגוריות דקדוקיות בעברית מזדמן שווא שקשה לסווגו. הקטגוריות האלה הן בעיקר ציווי של בניין קל (כִּתְבִי, שִמְרוּ); צורת עתיד שיש בה עיצור גרוני (יַעַמְדוּ); צורת נסמך של המשקלים הסגוליים בריבוי (בִּגְדֵי־, מַלְכֵי־); ולאחר אותיות השימוש (בִּלְבָבִי, כִּכְתָבוֹ). אפשר להציג את המקרים האלה כמצבים שבהם היו אמורים להופיע שני שוואים נעים בזה אחר זה, אולם השחזור הזה איננו מקובל על דעת כל חוקרי העברית.

לפי ההגדרה הבסיסית של שווא נע, שווא שמקורו בתנועה, הרי הוא שווא נע; וכך מסתבר גם מן העובדה שאותיות בגדכפ"ת שלאחריו אינן מקבלות דגש קל. ואולם העובדה שהוא בא אחרי "תנועה קטנה", וכן הביצוע שלו כאפס תנועה גם בשיטת ההגייה הספרדית, הקשו על סיווגו החד-משמעי כשווא נע. בין מדקדקי העברית בימי הביניים וגם בין חוקרי העברית המקראית בעת החדשה, חלוקות הדעות באשר להגדרת השווא הזה. מוכרת ביותר הדעה, שהעלה לראשונה המדקדק שלמה זלמן הנאו במאה ה-18, שרואה בו מהות פונולוגית בפני עצמה המכונה "שווא מרחף" או "שווא בינוני". אולם סברה זו לא התקבלה במחקר המדעי: רוב המדקדקים המודרניים סבורים שזהו שווא נח לכל דבר, ומבחינה היסטורית מקורו בתנועה. את ריפוי בג"ד כפ"ת שלאחריו מסבירים בהנחה, שבעת התאפסות התנועה לא חלו עוד חילופים אוטומטיים בתוך המילה בין ההגייה הפוצצת והחוככת של עיצורים אלה. חיים רבין הציע שמבחינה פונולוגית הוא מייצג את אותה פונמה כמו השווא הנע, אבל מבחינה פונטית הוא אלופון המבוצע כאפס תנועה, כלומר שווא נח.

ויקיפדיה

בהצלחה!

📋 תוכן האתר

💕 קהילה

🔮 כלים ומבחנים

אזור הגולשים

תוכן אהבה

✡️ אהבה ביהדות

עזרה בלשון=]

עריכת הודעה

דיווח על הודעה

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה