הוספתי פרק😊
למרות שלא היו כלכך הרבה תגובות לפרק הקודם..😢
לונורא...
נקווה שלפרק הזה יהיו יותר..
מקווה תתאהבו..
קריאה מהנה..3>
ראיתי את חיים.
"היי" הוא אמר נבוך
"היי" אמרתי לו ביובש
"אמ...מה..מה את חושבת??" שאל אחרי שראה שאני לא מגיבה למה שעשה
"מה אני אמורה לחשוב?" שאלתי. משחקת אותה ראש קטן.
"לויודע...מה שאת רוצה.." אמר טיפה בשוק "שמרית, אני אוהב אותך ומתגעגע אליך נורא..זו באמת הייתה טעות אני חשבתי שזו את. הייתי שיכור.." אמר והיה לו מבט מתחנן בעיניים...שתקתי, לא אמרתי דבר..
"תני לנו עוד צאנס.." אמר..ושוב אני שתקתי.. "מה את אומרת?" שאל
"מה אני אמורה לומר?" שאלתי שנית
"לויודע..שאת גם אוהבת אותי וגם מתגעגעת אלי..ושזה לא חד צדדי ו..."
"חיים,חיים.." קטעתי אותו באמצע "תחסוך את הבולשיט הזה משנינו. אנחנו יודעים טוב מאוד שאם זה קרה פעם אחת זה יקרה שוב..ו..."
"לא, לא יפה שללי..זה לא...יק.."
"חיים.." צעקתי "אני לא רוצה מה אתה לא מבין?! פשוט לא! תעזוב אותי בשקט ותמשיך בחיים שלך!" אמרתי. הוא השפיל את מבטו. ואני?הסתובבתי והלכתי משם.
---------------------------------------
פרק 57
"היי" אמרתי לחבר'ה שכבר היו שיכורים מתים.
"תראו מי פהה...." צחק דניאל ונתן לי חיבוק
"עזוב אותו הוא שיכור מהתחת" אמר לי עומרי שהיה הבנאדם השפוי הנורמאלי
"שמתי לב" אמרתי ביובש
"אבל מה קרה אחי, למה אתה פה? אתה לא אמור להיות עם שמרית?" שאל אותי עומרי
"היא זרקה אותי" נאנחתי והתיישבתי על המיטה.
"מההההה???" אמרו כולם והתעשתו לפתע מכל האלכוהול שזרם להם בגוף
"אחחח, נשים נשים נשים" אמר דניאל
"על מה אתה מדבר בכלל??? אתה זה שזרקת אותהה!!!!" התעצבן אביאל
"היי, אל תצעק עלי...זה לא היה באשמתי! הכריחו אותי לעשות את זה!" החזיר לו דניאל בעצבים גם.
"איזה חארטהה, אם היית כל-כך רוצה היית נשאר! לא עוזבים בגלל דבר כזה!" אמר לי אביאל
"אתה יודע מה? אני לא מתווכח איתך בכלל..עד שאתה לא תגיע למצב הזה אתה לא תבין" אמר לו דניאל והיה שקט "ואתה יודע מה?! אני מקווה שזה יקרה לך כדי שתבין עד כמה זה קשה!!" אמר דניאל והייתה עוד יותר דממה ממקודם.
"טוב מה אתם בבאסה, לא נורא, אני אשרוד את זה אני לא תינוק.." ניסיתי להחזיר את האווירה למה שהייתה, למרות שהייתי שבור מבפנים.
"כן..באמת..מה קרה נהייתם יבשים?!" אמר אוהד "יאללה מסיבההההההההה" צעק וקפץ על המיטה.
דיברנו וצחקנו, אבל הרגשתי שזה לא היה כמו מקודם, לפני שהגעתי.
הרגשתי שהאווירה נהייתה מתוחה אחרי כל העסק עם דניאל ואביאל.
---------------------------------------
"מירית, בוקר טוב, רבע לשבע, קומייי" העירה אותי אמא ופתחה לי את החלון.
"אין לי כח, אני לא הולכת היום" אמרתי והתגלגלתי לצד השני
"גברתי הצעירה, הגיעה הזמן שתפסיקי לעשות לעצמך הנחות כי אחרת את תידפקי! אני לא משלמת לך כל-כך הרבה כסף כדי שתישארי בבית את קמה ע-כ-ש-י-ו לבית הספר!!" אמרה אמא
"אוףף, למה צעקות על הבוקר?!" התעצבנתי ופקחתי את עיני.
"כי את לא מבינה בלי צעקות" אמרה ויצאה מחדרי
'כי את לא מבינה בלי צעקות' חיקיתי אותה בעיוות והתעוררתי.'מעצבנת' אמרתי
התארגנתי והתלבשתי. לא היה לי כוח לראות את דניאל היום בביצפר- אבל לא הייתה לי כל-כך ברירה.
ירדתי למטה בלי להגיד 'בוקר טוב' גם במילא אמא שלי טרחה להגיד לי.
אכלתי חלב עם קרונפלקס.
"בוקר טוב גם לך" אמר לי ניב בחיוך
"בוקר" אמרתי בפנים חמוצות
"עוד לא עבר לך?!"
"עזוב.." אמרתי.
"טוב..עזבתי, את באה לביצפר?" שאל
"שנייה" אמרתי.
נעלתי את נעלי, לקחתי את התיק ויצאתי.
"בוקר טוב מאמי" אמרה לי עדן בחיוך ונתנה לי נשיקה על הלחי
"בוקר.." אמרתי לה
"מה קרה? שוב דניאל?" שאלה בפרצוף עצוב.
"גם, אבל לא רק.."
"מה קרה?"
"סתם, אמא שלי התעצבנה עלי היום בבוקר כי לא רציתי ללכת היום לביצפר"
"אה..אבל מאמי תביני אותה, את כבר שבוע בערך לא באת.." אמרה
"מה אכפת לי" אמרתי והתיישבנו במקומנו.
"מיריתוש, שנים מאמי, מה איתך?" פנתה אלי אירית(חברה מהכיתה למי שלא זוכרת)
"היי מאמי מה נשמע?" שאלתי ונתתי לה נשיקה בלחי
"בסדר..איך היה??" שאלה בחיוך גדול ומחכה לתשובה מפוצצת ושמחה
"היה טוב.." אמרתי. לא רציתי לפרט ולהגיד שנפרדנו וכל זה..סתם בלבול שכל. זה לא אמור לעניין את כל העולם.
"זהו??" שאלה בהלם
"עזבי,סיפור ארוך.." אמרתי והנחתי את ראשי על השולחן.
"טוב, איך שבא לך.." אמרה לי אירית ובדיוק כפיר)עוד ילד מהכיתה..למי ששכחה.) הגיע ונתן נשיקה לאירית
"מה קורה מאמי שלי?" שאל את אירית ולא בדיוק הבנתי מה קורה פה.
ראיתי את עדן צוחקת והרמתי לה את גבותיי כאילו אמרתי לה 'מה הולך פה?!?!?!'
"חחח..רואים שהרבה זמן לא היית פה..תכירי זוג חדש, טרי לפני מספר ימים..אירית וכפיר נעים מאוד" אמרה עדן וצחקה.
"ואאווו, מזל טוב!!" אמרתי להם בחיוך, וכל-כך צבט לי בלב באותו הרגע. לראות את המבט המאוהב הזה בעיניים שעד לפני שבוע היה גם לי ועכשיו הוא כבוי ועצוב.
"תודה מאמי.." אמרו שניהם יחד וחייכו חיוך גדול.
המשכנו לדבר ארבעתנו עוד כמה דקות עד שהמורה נכנסה והתחלנו ללמוד מתמטיקה.
אני ועדן הלכנו לקפיטריה, ישבנו ודיברנו על החיים.
ובאמת לרגע שכחתי לגמרי מדניאל. ראיתי את ניב עם לימור. מישהי מהשכבה שלי.
הסתכלתי עליו היטב. מבטינו הצטלבו ודפקתי לו מבט של 'מה נראה לך שלא סיפרת לי'
הוא חייך והמשיך לדבר עם חברים שלו.
"ראית ת'חוצפן?" אמרתי לעדן בחיוך
"מי?" שאלה עדן והסתכלה לצדדים
"ניב...הוא עם לימור ולא סיפר לי" אמרתי
"חחח....תטפלי בו בבית"
"זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות.."
"טוב מאוד!!" חייכה
"חחח..סכסכנית!!" אמרתי וצחקנו יחד..
"תגידי, איפה דניאל?" שאלתי את עדן אחרי שנרגענו מהצחוק
"לויודעת.."
"נו..אני יודעת שאת יודעת..חוצמיזה זה לא רק דניאל זה גם איתן וחיים.. למה אף אחד לא פה?" שאלתי
"כולם אתמול היו אצל דניאל. הם עשו ערב בנים או משו בסגנון.." אמרה
"איזה כוסיווותתתת" אמרתי והתגלגלתי מצחוק
"חחח..דיי איזה רעה, הייתה להם כוונה טובה" אמרה ואז נפל לי האסימון מה הייתה מטרת הערב.
"אהה.." אמרתי ושוב, בפעם המיליון,שקעתי בעצבות.
"נו...מה את שקטה עכשיו, אזמה, אז הם עשו ערב בנים ולא הזמינו אותך..בפעם אחרת בם יזמינן.
תביני מירית את בת את לא בןןן!!!!" אמרה וצעקה את המשפט האחרון
"תסתמי מפגרתתת" אמרתי לה ונתתי לה מכה קטנה ביד
"חחחח..אז יאללה תפסיקי כבר להיות בדיכאון!! אוף איתך!"
"טוב רק תסתמי, מפגרת!"
"חחח...טוב.."
היום נגמר ב-3. חזרתי הביתה הנחתי את התיק ובדיוק ניב נכנס
"בוא בוא הנה יש לי דיבור איתך" אמרתי לו ופיניתי לו מקום בספה.
"מה קרה?" שאל
"מה עשית עם לימור היום?" שאלתי ישירות
"סתם אנחנו בקשר.."
"אה..בקשר? ולא טרחת לספר לי אה?!" אמרתי ונתתי לו מכה ביד "וחוצמיזה אז למה שיקרת לי כשהייתי בחופשה עם דניאל?" שאלתי
"מתי?" שאל
"כשדיברתי איתך ביום שבת ושאלתי אותך 'מה אתה עושה' אמרת לי 'בביצפר' ואז התקשרתי לעדן והיא אמרה לי 'מפגרת יום שבת היום'...קיצר שיקרת לי!"
"אה זה..כי עדין לא הייתי בטוח בקשר הזה בכלל וחוצמיזה היא גם ביקשה לשמור את זה בסוד עד שזה יהיה ברור בינינו יותר, אז כיבדתי אותה" אמר לי ניב
"יההההההה' חמודים!!!!" אמרתי וקפצתי עליו לחיבוק דוב
"חחחח...נראלך שאני לא אספר לך?! נו באמת.."
"חחח..נבהלתי לרגע.." אמרתי.
"מיריייייייייתתתת" שמענו את אמא שלי קוראת לי מלמעלה.
"מההה??" צעקתי חזרה
"בואי רגעעעעע.."
"אני באהההההה" צעקתי ועליתי לחדרה לראות מה היא רוצה.
"תביאי לי בבקשה את המגבונים של הודיה מלמטה. נגמר לי החבילה והיא ערומה."
"חחחחח..טוב אני מביאה" אמרתי.
ירדתי למטה והבאתי לה את המגבונים.
לאחר מכן, נכנסתי לחדר והדלקתי רדיו.
התנגנו שם שירים של שנות ה-60 וממש שיעמם לי.
החלטתי לשמוע את הדיסק שדניאל הכין לי, בפעם המילון(במקרה הטוב...)
התחלתי לשמוע..
ושוב....שקעתי בעצבות...):
----------------------------------------
כעבור חודש....
---------------------------------------
QUOTE (רבבקה @ 28/10/2008) יפפפפה 😊
המשך 😛
QUOTE (smallgirl @ 29/10/2008) מקסייים המשךךך
😊 😊
מדהיםםםםםםםםם [:
יפהשלייי ,
איי כמה שאת מוכשרת .
איזה מסכנים דניאל וחיים 😢
למה את עושה להם חיים קשים , אה ?!
את מתה על זהההה חח 😛
יאו כמה שאני התגעגעתיייי ..
אוהבת . 3>
QUOTE מקסייים המשךךך
😊 😊
תודה בובה..
QUOTE מדהיםםםםםםםםם [:
יפהשלייי ,
איי כמה שאת מוכשרת .
איזה מסכנים דניאל וחיים
למה את עושה להם חיים קשים , אה ?!
את מתה על זהההה חח
יאו כמה שאני התגעגעתיייי ..
אוהבת . 3>
חחחחח...תודה מכוערת שלי!(:
אני גם התגעגעתי אליך פפפפפוווווללללל....
את מוזמנת להיכנס לעיתים קרובות יותר.. 😉
מתה עליךךך 😁
3>
יפפפפפפפפפפפפפפה הממממשך...
