הספקתי לכתוב פרק...😊
מקווה שתאהבו..
חיכיתי וחיכיתי לשמרית וראיתי שהיא לא מגיעה. התחלתי להשתעמם אז חזרתי לרחבת הריקודים.
'רק ריקוד אחד' אמרתי לעצמי.
איזה מישי עם שמלת מיני צהובה ונעלי עקב קטנטנות נדבקה אלי. חשבתי שזו שמרית. היא הייתה ממש דומה לה.
אז זרמתי איתה ורקדתי איתה.
היא התקרבה אלי והתנשקנו.
"אני לא מאמינה...." שמעתי קול וראיתי את שמרית עם דמעות בעיניים.........
---------------------------------------
פרק 53
"מה....זו..שמרית..מי..את..מה הולך פה???" התבלבלתי לגמרי, וכל השכרות נמוגה בשניות
"אוהב אותי אה?? ורק היום אמרת לי את זה.." אמרה והדמעות שטפו את פניה
"אבל..חשבתי ש..."
"אל תגיד לי מה חשבת,אתה כולך שיכור בא ניקח אותך הביתה" אמרה לי והלכנו לעבר מכוניתו של אביאל.
הדרך הייתה כמו נצח, אף אחד לא דיבר.
נכנסנו למכונית. אביאל התניע את הרכב ונסע לכיוון ביתי.
הם חשבו שאנ שיכור מת כי עצמתי את עיני, אבל שמעתי הכל. ולא הייתי שיכור בכלל אחרי מה שקרה בחוף.
"אל תדאגי מאמי,יהיה בסדר" עודדה אותה עדן
"עזבי מאמי, אני רוצה שקט עכשיו.."אמרה לה ועדן שתקה.
"הוא אחי,אני אכניס אותך לחדר" אמר לי אביאל כשהגענו.
פקחתי את עיני לאט. יצאתי מהרכב והשענתי את ידי על כתפו.
נכנסנו יחד לביתי.
"אתה תוכל להמשיך כאן לבד?" שאל
"זה בסדר..לך" אמרתי לו.
רציתי להיות לבד..הייתי עצוב..:/
---------------------------------------
"מהה??" היא אמרה בהלם והתרוממה מהמיטה
שמתי מעלי גופיה ובוקסר. היא שמה מעליה את הגופייה וכיסתה את פלג גופה התחתון עם שמיכה.
"אני חייב לדבר איתך.."אמרתי
"עכשיו?"שאלה בהלם
"כן, זה דחוף" אמרתי והתיישבתי קרוב אליה.
"תקשיבי, אמ..זוכרת שאמרתי לך שאחי,גל נפטר לפני שנה וחצי?" אמרתי לה והחזקתי את ידה
"נו.." זירזה אותי. והרגשתי את המתח באוויר, איך אפשר לחתוך אותו בסכין.
"אז זה לא הכל" אמרתי. והרגשתי את הרגע הזה קרב וכלכך כאב לי.
החלו לרדת לי דמעות
"די מאמי, זה כלכך גרוע?" שאלה וראיתי דמעות גם בעיניה
"אחי היה חבר של שרית" אמרתי לה.
"באמת?" שאלה
"לפני שהוא מת...הבטחתי לו הבטחה..."המשכתי,מבלי להתייחס לדבריה.
"אוקי..מהי?" שאלה
"אם תהיה לי חברה רצינית יותר מחודש חודשים אני..."באתי להמשיך אך המילים פשוט לא יצאו...
"אתה??"שאלה..
ואז נזכרתי שאני עוד לא הבאתי לה את המתנה של ה-8 חודשים שקניתי לה
"לפני כן.." אמרתי " קניתי לך מתנה ל-8 חודשים" אמרתי מנגב את דמעותיי.
"זה לא חשוב עכשיו" אמרה
"זה הכי חשוב עכשיו" אמרתי. קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון חדר קטן שהחבאתי שם את המתנה.
"ואו" פלטה כשראתה את המתנה.
הכנתי לה מראה ענקית ומסביב מלא מלא תמונות שלי ושלה יחד,קטנות וגדולות.
ועל המראה למטה היה כתוב
"תודה על ה8 חודשים הכי נפלאים בחיים שלי.
אני אוהב אותך כלכך ולעולם לא אפסיק.
דניאל"
"מאמי שלי, תסתכלי עלי רגע.." אמרתי והרמתי את פניה בעזרת ידי. היא הסתכלה עלי. הבטנו זה בזו. במבט עצוב.החזקנו זה לזו ידיים
"מאמי שלי, אני אוהב אותך,ולשנייה לא הפסקתי..אבל זה אחי,ואני אוהב אותו גם.ואני חייב לקיים את ההבטחה הזו אחרת זה ירדוף אותי כל החיים" אמרתי ודמעות ירדו מעיני.
לא היה אכפת לי שאני בוכה. כאב לי כלכך. לא רציתי להיפרד ממנה.
היא אהבת חיי' ואני רוצה להישאר איתה, אבל הייתי חייב..
לא ידעתי למה הוא אמר את זה ומה נסתר מאחורי זה אבל פשוט הייתי חייב.
"מה זה?" שאלה
"אנחנו חייבים להיפרד" אמרתי
"מה?" היא שאלה. ושמעתי את דפיקות ליבה עד לאוזני
"גל, אחי, ביקש שתהיה לי חברה חודש חודשים אני נפרד ממנה" אמרתי והמשכתי ישר "אל תשאלי אותי למה?כמה? איך? ומדוע, אני בעצמי לא יודע, זה מה שהוא ביקש ואני יודע שעשיתי טעות שמרחתי את זה כלכך ונקשרנו אחד לשני ו....."
"אתה..אתה נפרד ממני?" קטעה את דברי
"אני מצטער, אני לא רציתי שזה יקרה בכלל!!אבל אני חייב ובגלל זה גם לא רציתי שנעשה את זה יחד ואח"כ אני אפרד ממך כי זה יראה מגעיל"
"איזה עיוורת אני" אמרה וכיסתה את פניה עם ידיה
"לא מאמי שלי, אל תדברי ככה...אני מצטער אני זה שטעיתי"
"הגיטרה, והתמונות אחרי זה השירים ושרית..כל זה היו לי לסימנים ואני הייתי עיוורת ובכלל לא שמתי לב.."
"אני טעיתי שמרחתי את זה יותר מידי זו לא את.."אמרתי. היא קמה מהמיטה. שמה מעליה תחתונים ומכנס קצר ורצה פתחה את הדלת ויצאה מהצימר.
'לאן היא הולכת בשעה כזאת?' חשבתי לעצמי ויצאתי בעקבותיה
ראיתי אותה יושבת על יד הבריכה, מחבקת את ברכיה וראשה טמון בין רגליה.
התקרבתי אליה בזהירות, היה משב רוח קר. היא רעדה. תיארתי לעצמי שהיא בוכה.
נגעתי קלות בכתפיה והיא נרתעה.
"עזוב אותי" אמרה והרימה קלות את ראשה
"מאמי תביני אותי גם לי קשה"
"אל תגיד לי גם לי קשה" צעקה עלי "יכולת לעשות את זה יותר קל, ולא מתי שנקשרנו אחד לשני, ובכלל למה התחלת איתי קשר עם ידעת שזו תהיה התוצאה???" התעצבנה והלכה לקצה השני של הבריכה.
"אל תבואו אחרי, אני רוצה להיות לבד" אמרה אחרי ששמה לב שאני אחריה
"די,בבקשה בואי נשאר ידידים לפחות..."אמרתי והתקרבתי עוד
"בבקשה לך" אמרה ודמעותיה ירדו על פניה עוד ועוד
"לךךךך" צעקה אחרי שהתקרבתי אליה קצת יותר.
הסתכלתי עליה עם דמעות בעיניים. השפלתי את מבטי אל הרצפה והלכתי חזרה לצימר.
---------------------------------------
הרגשתי כלכך בודדה, לא מוגנת, עצובה.
לא ידעתי מה לעשות. הייתי בהלם!
אחרי 8 חודשים, אחרי כל מה שעברנו יחד.
זהו, נגמר, הכל נזרק לפח. אין יותר דניאל ומירית.
הכל נשאר בלב, בנפש.
דמעות ירדו מעיני ללא הרף. ניגבתי אותם אך זה לא עזר הם פשוט ירדו וירדו מבלי חשבון..
ללא הפסקה.
הרמתי את הטלפון וידי פשוט חייגו מעצמם לעדן.
היא הבנאדם הראשון שחשבתי עליו באותה שנייה.
"מאמי שלי.."ענתה בישנוניות, מסכנה שלי, השעה 7 בבוקר. מין הסתם הערתי אותה. היא אחרי מסיבה.
"עדן" אמרתי וניגבתי את דמעותיי
"יפה שלי, את בוכה?" שאלה
"נפרדנו" אמרתי ופרץ דמעות יצא החוצה.
"מאמי שלי, מה קרה?" שאלה
"איזה הבטחה לאח שלו שמת..לויודעת..אני בחוץ, בבריכה, הרגע נפרדנו..עצוב לי עדן" אמרתי
"יווווו,נשמה שלי, אל תבכי...אין לי מה לעשות חוץ מלעודד אותך דרך הטלפון..מחר כשתגיעי אני אראה אותך ונדבר טוב יפה שלי?" אמרה
"איזה מחר? את חיה בסרט, אנחנו נוסעים היום, אין לנו בשביל מה להישאר פה יותר.." אמרתי
"אז כשתגיעו תתקשרי אלי טוב בובה?"
"טוב.." אמרתי
"אל תבכי מאמי שלי, יהיה בסדר..." אמרה
"אני לא מאמינה, בחיים שלי לא חשבתי שאני אפרד מחבר שלי בגלל סיבה כזאת מוזרה.." אמרתי
"אני בטוחה שהוא לא רוצה את זה גם, תביני אותו, אני מכירה אותו ובטוחה שגם לו קשה...אל תדאגי אני אומרת לך זה יסתדר בסוף.." אמרה
"אני אומרת לך שלא, אין, נפרדנו סופית! זה מה שהוא אמר..הוא הבטיח לאח שלו שהוא יהיה אם מישי חודש חודשים והוא ייפרד ממנה" אמרתי ומחיתי את דמעותיי.
"אולי זה לטובה! " אמרה פתאום
"מה לטובה פה?" שאלתי והיא הצליחה לעלות לי חיוך
"חח...אולי זה מה שצריך לקרות וזה רק יעזור לכם לבנות קשר יותר חזק בעתיד" אמרה
"עדן מאמי, אין עתיד אין יותר מירית ודניאל.זהו זה מת!" אמרתי
"לא, מאמי אל תדברי ככה, יהיה טוב" אמרה. ופיהקה
"עדן אני אדבר איתך כשאני אהיה בבית אני סתם מפריעה לך לישון, לילה טוב" אמרתי
"טוב מאמי, דברי איתי כשתהיי בבית" אמרה
"טוב" אמרתי וניתקתי את הפאלפון.
הנחתי את הפלאפון על הרצפה ושוב חשבתי על אותו הרגע.
ושוב הסרט חזר לי מחדש. והכל עלה לי שוב.
ושוב הדמעות יצאו ושוב מצאתי את עצמי נאנחת מכאב. כאב לב.
---------------------------------------
"הלו?" עניתי בהלם כשראיתי שעל הצג כתוב –איתן-
"מה קורה שרית?" שאל
"בסדר..מה איתך?" שאלתי
"טוב תודה..חח...תגידי...בא לך לצאת איתי סיבוב אני רוצה לדבר איתך.." אמר והרגשתי את הלב שלי דופק
"אמ..טוב.." אמרתי
"אז עוד 5 דקות תצאי.."
"טוב" אמרתי וניתקתי.
שמתי על עצמי גופית סבא ומכנס טרנינג אפור. ויצאתי.
חיכיתי לו כמה דקות וראיתי אותו מתקרב.
"מה נשמע?" שאלתי אותו ונתתי לו נשיקה על הלחי
"מצוין, ואיתך?"
"בסדר.."אמרתי...
"בואי נקנה גלידה, בא לי" אמר
"אין על כסף,אז חכה שנייה, אני ארוץ הביתה לרגע" אמרתי
"לא צריך יש עלי" אמר
"אתה יודע שאני שונאת שמשלמים עלי" אמרתי
"אה..נכון כבר הספקתי לשכוח" חייך ואני רצתי להביא כסף.
"יאללה" אמרתי כשחזרתי עם שטר של 20.
"חח..טחונה" אמר
"מה טחונה פה..מי ישמע, 20 שקל..כמה אתה הבאת?"
"50" אמר וצחקנו שנינו.התיישבנו לאכול גלידה.
"אז..מה איתך?" שאל
"איתי..הכל טוב...ב"ה.."
"מה..יש חדש???שנים שלא דיברנו.." אמר
"כן..קצת התרחקנו לאחרונה.."אמרתי
"אה אה..ולמה זה גברת בוזגלו..?"שאל
"חחח..לויודעת..קרה.." צחקתי
"מה..יש חדש אצלך?" שאלתי
"אמ..לא, הייתי בקשר עם 2-3 בנות אבל לא הלך.." אמר
"אה...אני עכשיו בקשר עם מישו..דווקא הולך אחלה.." אמרתי
"אה..יפה.."אמר
"מה רצית לדבר איתי?" שאלתי
"סתם..זה לא חשוב כבר..סתם רציתי לשאול מה קורה איתך..כי שנים שלא דיברנו" אמר
"אה..טוב...חחח..." אמרתי
המשכנו לדבר על אה ועל דא..
דווקא נורא נהניתי. נורא התגעגעתי לדיבורים איתו ולצחוקים איתו ושלו.(:
"יאללה תלווה אותי אני כבר עייפה.." אמרתי
"בואי" אמר
"צריך לעשות את זה לעיתים קרובות יותר" אמרתי
"כן אה.."אמר ונתן לי נשיקה וחיבוק.
"יאללה ביי מאמי.." אמרתי ונכנסתי הביתה.
נכנסתי עם חיוך,התגעגעתי אליו.
היה לי כיף!!(:
---------------------------------------
"אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי לדניאל כשנכנסתי לצימר וראיתי אותו אוכל
"אבל...טוב" אמר לבסוף
התחלתי לארגן את הדברים שלי, ולהכניס כל דבר למקום.
הכל נעשה בדממה,ללא הוצאת מילה..
אחרי שהוא גמר לאכול גם הוא החל לסדר את הדברים שלו.
הכנסנו את הכל אל הרכב והתחלנו לנסוע.
הדלקנו רדיו והתנגן השיר:הלילה יעבור של יפתי.
'איזה טיימינג' חשבתי לעצמי
תראי, אני לא יודע מה קרה בינינו
אבל כתבתי לך שיר
אני יושב בחדר והשעה כבר מאוחרת,
מסתכל לך בעיניים
אבל את לא מדברת
והשקט הזה שמשתלט על האהבה
שפעם פעמה
אני לא יודע מה קרה
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אני לא בקטע של לריב
אז מותק בואי נדבר,
בואי נראה מה קורה בינינו
ולא נוותר
נכון ששנינו כועסים עכשיו
וקל לזרוק הכל לפח
שלום יפתח
לגמור כמו קשר לא מוצלח
אבל תביטי פנימה ללב
תראי אותי מחייך מבפנים
תראי ששווה להילחם בשדים
אנחנו לא נכנעים
אני לא מוכן לוותר
מי את חושבת שיהיה פה כשהכל ייגמר
אמרנו שזה אני ואת מול העולם
את לא יכולה להשאיר אותי לבד מול כולם
אני מוכן להתנצל אם את רוצה לסלוח
ואני מוכן לזכור אם רוצה לשכוח
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אז כתבתי לך שיר
וחשבתי הרבה על מה אני רוצה להגיד לך
אבל בסופו של דבר אני פשוט מתגעגע
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יד דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
הדמעות ירדו מעצם נזכרתי בחופשה איך הכל היה מושלם..
ובאותו הזמן ששמענו את השיר הזה יחד.
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_
"בוקר טוב נסיכה שלי" אמר ונשק לי על שפתי
"בוקר טוב" אמרתי.הוא היה נראה רע. עיניו היו אדומות וקטנות, כאילו הוא בכה או משהו כזה.
"מה קרה מאמי? אתה נראה רע ממש" אמרתי בדאגה "קרה משו?" שאלתי
"למה רע מאמי? אני בסדר גמור..איך ישנת?" שאל
"מעוולה ממש...איך אתה?"שאלתי
"בסדר גמור.."
"מתי יצאת מהמקלחת?חיכיתי לך מלא זמן עד שהעיניים שלי נעצמו" אמרתי
"כן...התקלחתי מלא, הייתי מסריח...בערך שעה וחצי הייתי במקלחת.." אמר וחייך
"חח..ואווו..אז מזל שלא חיכיתי לך" צחקתי.
"חח.."
"נקבה" אמרתי והשפרצתי עליו מים..
"מה את עושה?" אמר בהלם
"משפריצה עליך מים" אמרתי והמשכתי
"חכי חכי.." אמר. הוא הוריד את חולצתו ואני? נמסתי 8 חודשים אנחנו ביחד ואני נמסה כל פעם מחדש.
הוא הוריד את מכנסיו ונשאר רק עם בוקסר וליבי פעם במהירות מופרזת.
ואז הוא קפץ למים ושחה לעברי.
אני כמובן ברחתי אבל זה לא עזר לי במיוחד.
הוא תפס אותי וכרך את ידיו סביב מותני. התנשקנו. אך..הנשיקה הכי טעימה שהייתה לי בחיים.
היא הייתה כלכך טובה..הרגשתי שהיום הולך להיות יום מעולה!
הדלקנו מוזיקה ובדיוק נשמע השיר "הלילה יעבור"
תראי, אני לא יודע מה קרה בינינו
אבל כתבתי לך שיר
"יההה,איזה שיר יפהההה" אמרתי ונשקתי על שפתיו שוב
"נכון..באמת יפפה" אמר והיה נראה שהוא שקוע במחשבותיו. 'מה עובר עליו?'
אני יושב בחדר והשעה כבר מאוחרת,
מסתכל לך בעיניים
אבל את לא מדברת
והשקט הזה שמשתלט על האהבה
שפעם פעמה
אני לא יודע מה קרה
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אני לא בקטע של לריב
אז מותק בואי נדבר,
בואי נראה מה קורה בינינו
ולא נוותר
נכון ששנינו כועסים עכשיו
וקל לזרוק הכל לפח
שלום יפתח
לגמור כמו קשר לא מוצלח
אבל תביטי פנימה ללב
תראי אותי מחייך מבפנים
תראי ששווה להילחם בשדים
אנחנו לא נכנעים
אני לא מוכן לוותר
מי את חושבת שיהיה פה כשהכל ייגמר
אמרנו שזה אני ואת מול העולם
את לא יכולה להשאיר אותי לבד מול כולם
אני מוכן להתנצל אם את רוצה לסלוח
ואני מוכן לזכור אם רוצה לשכוח
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אז כתבתי לך שיר
וחשבתי הרבה על מה אני רוצה להגיד לך
אבל בסופו של דבר אני פשוט מתגעגע
אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יד דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור
"למה לבכות תמיד אפשר לנסות אם תנגבי ת'דמעות אני פה אז נדבר על הכל....."שרתי...יותר נכון צרחתי
"שששש..זיפנית" אמר ושם את ידיו על שפתי
"חח..שיר מדהים"
"כן..אבל הוא לא מתאים לנו.."
"נכון...אצלנו הכל מושלם.."אמרה וקפצה עלי
"חחח..משוגעת" אמר+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_
איך החיים יכולים להתהפך בשניה, זה פשוט לא יאומן!!
QUOTE אמן יהיה גמור היום 😛 אני מתה כבר להמשך !
היה צום מזה קל דווקא לעומת השנים הקודמות..
איך לך? אם צמת (:
לילה טווווב 3>
בטח שצמתי😊
היה לי גם קל ברוך..גמני בקושי הרגשתי אותו...
והינה הוספתי פרק, מקווה שתאהבי מאמי..
3>
😢 😢 עצוווב ,
ומממממממממממדהיים !!!
הממשך :]
איזה עצוביייי אבל יפהה ..
המשך .... 😮
מדהייםםם (:
הממשךך
דחוףףף
אמאא איזה פרק עצוב ומדהים . 😢
כ"כ מוכשרת בפעם ה- 734892792357 ...
מחכה לעוד פרק מאמי ,
שבת שלום (:
אה איך היה הצום מכוערתתת !??
ומזה "מקווה שתאהבו" -
איך אפשר שלא?! אה !? (:
אוהבת כל פעם יותר ויותר ..
וואוווו .
מדהים ועצוב ):
מה זאת ההבטחה המפגרת הזאת ? :/
תמשיכי ! 😊
וסוכות שמח שיהיה לך 😉
סיפור פשוט מהמם!
את כותבת ממש יפה
והרעיון של הסיפור נחמד ביותר
מחכה להמשך=]
QUOTE מדהיים המשךךךך
תודהה😊
QUOTE 😢 😢 עצוווב ,
ומממממממממממדהיים !!!
הממשך :]
תודה מאמי.. 😉
QUOTE יפפההה
המשך 😊
תודה מאמי..
