~אהבה?!?!~

בננות-
אני כלכך מצטערת שלא היה המשך הרבה זמן..
כבר הסברתי לכן למה..
המחשב שלי הפך לתקין מעצמו(כן,כן יש לו פיצול ועובר עליו משו...אני יודעת..חח)
היום....מבטיחה..
יהיה המשךך!!!!

חח טוב ..
מחכה (=

המשךךךךךךךךךךךךךךךךך

מקווה שלא נטשתם 😢
מצטערת:/
ומקווה שיצא יפה,ארוף וטוב...

3>




אחרי ששכבתי רבע שעה במיטה ירדתי למטה לאכול.
"נופר ושקד איפה אמא?" שאלתי
"הלכה לעשות קניות עם אבא"
"אה..טוב.."אמרתי ומזגתי לי כוס מים וצלחת מלאה באורז ושניצל.
"דניאל אתה משחק איתי היום?" שאלה נופר
"אין לי כח מאמי..ביום אחר טוב?"
"אבל הבטחת.."אמרה
"כל גם לי הבטחת..." אמרה שקד..
'אחחחחח, בכל מקום שאני נמצא אני שומע את המילה הזאת ה ב ט ח ה !'
---------------------------------------






פרק 40







"מירית מאמי...קומייי"
"אווחחח....טוב..."
קמתי והתארגנתי..כלכך לא היה לי כח ללימודים עכשיו..
"איפה ניב??" שאלתי
"הוא לא הולך היום.." אמרה אמא
"למה?" התפלאתי
"בחיי' שאני לויודעת.." אמרה ופרסה את שתי ידיה לצדדים
"אני גם רוצה.." אמרתי לה בקול מתחנן
"הופה הופה...מה קרה..על תחילת שנה מזלזלים עוד שבוע יש חופש חנוכה ותהיו בחופש 8 ימים"
"באמת??" שאלתי מופתעת "ואווו, איך שהזמן טס" אמרתי "ועוד פחות מ-4 ימים יש לי ולדניאל..."
"כן כן, אני יודעת 5 חודשים.." קטעה אותי אמא והמשיכה בעצמה..
"חחחח...יפה אמא למדת" אמרתי לה וצחקנו ביחד
"טוב..אני כבר מאחרת..אני חייבת ללכת לביה"ח יש לי כמה בדיקות לעשות"
"למה קרה משו?" שאלתי
"לא, לא קרה כלום...ב"ה...סתם בדיקות" הרגיעה אותי אמא עם חיוך יפה.
"טוב..אז אני אתקשר לדניאל אם הוא יכול לבוא לאסוף אותי"
"בסדר..יאללה ביי יומטוב" אמרה אמא ויצאה.

"בוקר טוב מאמי" אמרתי לו ברגע שהוא ענה לטלפון עם קולו היפה
"בוקר טוב נסיכה..מה איתך?"
"מצוין,מה איתך?"
"דבש!"
"חחח...תגיד יש מצב אתה עובר דרכי?" שאלתי
"ברורר!!!, עוד דקה אני אצלך" אמר
"טוב..ביי מאמי.."
---------------------------------------

"מאמי..צאי אני בחוץ" אמרתי
"טוב ביי" אמרה.ובאמת אחרי מס' שניות היא כבר הייתה בחוץ.
לבושה פשוט ורגיל אבל היופי שלה קרן החוצה..
'אחחח, מדהימה שלי!' אמרתי לעצמי.
"שלוווםם" אמרה כשנכנסה ונשקה על שפתי
"שלום וברכה" אמרתי והסתכלתי עליה.
"מה אתה מסתכל? סע כבר!!" האיצה בי
"מי מסתכל עליך בכלל?" אמרתי בציניות
"בטח בטח..טוב יאללה סע כבר.."אמרה.אך פשוט לא יכולתי להפסיק.עד שפשוט נישקתי אותה נשיקה רטובה ועסיסית.
"אוףף,זה לא פייר" אמרה והתנתקה ממני
"מה קרה?" שאלתי
"אני מכורה" אמרה בקול יפה
"חחח...אני יודע את זה!! את לא יכולה בלעדי"
"מצחיק מאוד! שויצר" אמרה "אתה מטורף עלי תודה..?!"
"מודה" אמרה והרמתי את ידי כחף מפשע "עכשיו תודי את"
"על מה??" שאלה
"חחח..רעה..."אמרתי והיא נישקה אותי
"זה מסביר הכל לא?!" שאלה שהתנתקנו
"ה כ ל !" אמרתי בחיוך מסופק.
"עכשיו תיסע כבר כי גם במילא הפסדנו שעה"
"חח..טוב"
---------------------------------------

נשארתי במיטה..לא היה לי כח לקום..הרגשתי כאילו הולך להיות לי יום רע..לויודע למה
ופשוט התחלתי לחשוב על הדבר שהכי חשוב לי בחיים,על הדבר שאני הכי אוהב בעולם,על הדבר שבחיים לא יהיה שלי...עדן!!
'חיים בזבל' אמרתי לעצמי וקמתי מהמיטה להתארגן..

"אבא יצאתי!!" הודעתי לו שכבר הייתי עם חצי רגל בחוץ
"ביי יומטוב" אמר ויצאתי.

הלכתי לכיוון ביצפר..כשלפתע הבחנתי בשרית. היא לבשה גינס פשוט וגופיה שחורה רגילה...
אני ושרית הפכנו לידידים נורא טובים מאז שהייתי מדיכאון פתאומי..אני חייב לה המון,היא הוציאה אותי מכל זה..אני לא אוהב אותה בתור חברה שלי..אבל בתור ידידה בהחלט כן!
"שריתת" צעקתי לעברה. היא הסתובבה ונופפה לשלום וחיכתה לי
"מה קורה?" שאלה ונשקה לי על הלחי
"חיים, מה איתך?" שאלתי
"בסדר...למה אתה בא רק עכשיו?" שאלה
"לא קמתי.."
"זה לא טוב להבריז מלימודים" אמרה ועשתה אצבע מענישה.
"חחח..מדברת המבריזנית הראשית" אמרתי וצחקנו..
"חח....מה קרה??" שאלה פתאום
"לא קרה כלום מה צריך לקרות?" ניסיתי להתחמק
"אני צריכה באחד הימים ללמד אותך לשקר...אוף..זה הורג אותי..אתה כלכך שקוףףף!! והקטע הוא שאתה חושב שאתה שקרן מעולה" אמרה
"זה ארוך" התרעתי
"חח..בשביל זה יש שיעור שני פלוס הפסקה" חייכה חיוך מנצח
"חחח..אבל זה לא טוב להבריז" אמרתי לה ושוב..צחקנו

"אז מה?? נשתוק ככה עוד הרבה זמן?" שאלה אותי שרית כשהגענו לביצפר והתיישבנו על הדשא
"חחח...זה לא כזה רציני" אמרתי..מנסה שהיא תרד מהקטע..אני שונא לדבר על זה!!
"נוווווווו..." אמרה כבר בחוסר סבלנות..
"חחח..אבל אף מילה" אמרתי לה באצבע מזהירה
"איתן..? ככה אתה מכיר אותי?!" אמרה. ואני החלטתי לספר.להוריד אבל מהלב...פשוט לפרוק הכל..
"אני אוהב את עדן כבר המון זמן.." אמרתי לה.
הרגשתי שבאמת ירדה לי אבן מהלב ואני ממש משוחרר ושמח..
אך לפתע ראיתי את עיניה של שרית מתמלאות דמעות וטיפה אחר טיפה נוטפת לה על לחייה..
"מאמי? אמרתי משו לא בסדר??" שאלתי בדאגה וליטפתי את כתפה
"לא..הכל מצוין..פשוט..אני..אני חייבת ללכת נמשיך אח"כ טוב?!" שאלה..ובלי לחכות לתשובה אמרה "ביי" והיא פשוט קמה ורצה לעבר הבניינים..ניסיתי לרדוף אחריה אבל היא כבר נכנסה למגורי הבנות ולא בדיוק הבנתי מה קורה..
---------------------------------------

"שריתוש..מה קורה מאמי??" קידמו את פני עדן ומירית כמו בכל יום בשעה 10 בקפיטריה
"בסדר..מה איתכן?" שאלתי ונתתי לכל אחת חיבוק ונשיקה
"הכל דבש" אמרה מירית בחיוך.."אבל מה קרה איתך??" שאלה
"איתי? כלום..היה צריך לקרות משו??" החזרתי לה בשאלה
"מותק? עלי את לא תצליחי לעבוד הבנתוש?" אמרה עדן בקול פקצי ועלה על פני חיוך קטנטנן..
"טוב..באמת קרה משו..אבל אני יספר לכם בהזדמנות..לא עכשיו" אמרתי.
לא יכולתי להסתכל בפניה של עדן..לא יכולתי לספר לה את זה...היא תישבר...היא תמיד לוקחת את כל האשמה על עצמה לא משנה מי אשם...אני פשוט לא מסוגלת..
'קיבינמט,למה הכל חייב לקרות לי??' חשבתי לעצמי ' עד שסופסוף התגברתי והמשכתי הלאה אחרי שנה וחצי תמיד חייב להידפק משו...'
"טוב מאמי..כשתרצי תספרי" אמרה עדן וחיבקה אותי..
---------------------------------------

"חיים מאמי..בא לך לצאת לסיבוב?" שאלה אותי שמרית
"אמ...בסדר" אמרתי
"יופי..אז עוד 10 דקות תבוא לאסוף אותי.."אמרה
"לאסוף?? יוצאים לסיבוב לא?!? בואי ניפגש איפשהו.."אמרתי..הייתי כלכך קר אליה לא היה לי כח אליה..
"אמ..טוב בסדר" אמרה וניתקה.שמעו בקולה שהיא נפגעה..אין פלא..ייבשתי אותה..

"מה נשמע?" שאלתי ונשקתי על לחייה..
"מצוין,מה איתך?" שאלה
"בסדר..נו מתרגשת עוד כמה ימים את עוברת לפה.." אמרתי בחיוך שיצא כלכך לא משכנע
"כן..בטח מתרגשת...פעם ראשונה לעשות חנוכה במקום חדש,הכל חדש..אבל אני יודעת שאתה תכיר לי את כולם נכון מאמי..?" אמרה.וזה די נשמע בתור שאלה רטורית
החלטנו להתיישב באחד בפארקים שבאיזור..והתיישבנו על אחד הספסלים..
הייתה מין שתיקה מביכה כזאתי כל אחד הסתכל לכיוון אחר..פשוט לא ידעתי מה לעשות במצב הזה..לא מצאתי שום נושא שיחה..הכל פרח מזכרוני..
כשלפתע שמעתי אותה לוחשת את שמי..וכשהסתובבתי ראיתי את ראשה סנטימטרים ספורים מראשי..
"מה..מה..מה את עושה??" שאלתי מבולבל והרחקתי אותה ממני..
"חיים אני ..אני עדיין אוהבת אותך" אמרה. וכלכך לא הרגשתי נעים ממנה כי זה כלכך לא הרגשות שלי אליה..
"שמרית תקשיבי רגע..אני מצטער.."אמרתי והחלטתי לספר לה את האמת "אני אוהב מישי אחרת" אמרתי. ידעתי שהכאבתי לה עד מאוד אבל עדיף לספר את האמת ושהיא לא תתאכזב שאני סתם לא רוצה אותה..בלי סיבה..
"מה??" שאלה..וראיתי שדמעות החלו לזלוג על לחייה..
"אני מצטער.."אמרתי. שתי המילים היחידות שהצלחתי להוציא משפתיי'
"מי זו??" שאלה..
"זה לא חשוב....א.."
"מי זו?" שאלה שנית וקטעה את דברי
"מירית" אמרתי
"אבל יש לה חבר.." אמרה חסרת אונים
"אני יודע אבל אני אוהב אותה ואני לא יודע איך הגעתי למצב הזה אבל כרגע אני לא מסוגל להיות עם אחרות" אמרתי.
"טוב..בוא נחזור" אמרה
---------------------------------------

נכנסתי לאיסי וקראתי את האווי של שרית..

##
אין לי מצב רוח!!
אל תחפרו!!!!!!!!!!!!!
##

-מירית-
רוצה לדבר על זה?

-שריתוש-
אני כבר לויודעת מה אני רוצה

-מרית-
מה קרה??

-שריתוש-
אני יכולה לבוא אליך..?

-מירית
בטח..

חיכיתי לשרית ובאמת אחרי מספר דקות היא התייצבה בפתח דלתי שעל פניה הבעת פנים עצובה ומאוכזבת..
"דייי נו.."אמרתי לה וחיבקתי אותה "תעלי אני אביא משו לאכול" אמרתי והיא עשתה כדברי.
הבאתי כמה חטיפים ושתה ועליתי למעלה..
"אז מה...מה קרה??" שאלתי שנית כשנכנסתי לחדר
"הוא לא אוהב אותי" אמרה פתאום כפצצת אטום
"ואיי..מי? איתן?" שאלתי לא מאמינה
"כן" אמרה במבט עצוב ודמעות זלגו על לחייה..
"עזבי אותו עכשיו..הוא סם בתקופה של דיכאון ו...."
"הוא אוהב מישי אחרת" קטעה אותי והטילה עלי פצצה שניה..
"ואאווו, יש לך עוד פצצה להטיל??" שאלתי
"זאת עדן" אמרה. וכשהיא אמרה את שתי המילים האחרונות שמתי את שתי ידי אל שתפי
"מאמי...אני מצטערת כלכך..עכשיו הבנתי למה לא רצית לספר..אבל את יודעת שעדן אוהבת את אביאל..היא לא רוצה את איתן"
"אני לא מאשימה את עדן..אני לא מאשימה אפ אחד גם לא את איתן..אני לא יכולה להכריח אותו לאהוב אותי זה הלב שלו.."
"את יודעת מה השבוע בעז"ה נצא לאיזה מסיבה כיפית יאללה.."
"נראה כבר" אמרה באי חשק..
"נשמה..את לא הופכת עכשיו לילדה דיכאונית את תראי כשנצא יצאו לו העיניים.."אמרתי..מנסה לעודד...
המשכתי לדבר איתה עד שהיא הלכה..

קיבלתי הודעה לפאלפון..
#תתחברי לאיסי משעמם לייייייייי...עדנוש #
התחברתי לאיסי ואחרי שניה עדן שלחה הודעה

-עדנוש-
המשיח בא...
משעמם לייי...

-מירית-
חחח...לא נורא..

-עדנוש-
רעההההה אחת..
בואי אלי..

-מירית-
בואי את אלי..

-עדנוש-
יודעת מה..עוד כמה דקות אצלך..

-מירית-
מעולה...מחכה!!

עדן הגיעה ועלינו לחדרי..
"מירייי" אמרה לי פתאום עדן בקול עצוב
"מה יש לכולם כולם עצובים?"
"אני מתגעגעת אליו..."
"נו..מאמי..אז תשלימו כבר..הוא מתגעגע אליך ואוהב אותך בטירוף!!
ושניכם סובלים אני ממש לא מבינה מה הקטע..אני בטוחה שהוא הבין את הטעות שלו הוא ביקש מאתים פעם סליחה הביא לך פרחים שוקולד מה עוד את רוצה??"
"לויודעת..אני רוצה אותו פה..ועכשיו.."
"חכי ת'טלפון ותתקשרי" אמרתי והושטתי לה את הטלפון
"למה נראלך??? הוא זה שצריך להתקשר לא אני" אמרה
"את רואה..זה סתם משחקי כבוד.."אמרתי ובדיוק נשמע צלצול בדלת

ירדתי למטה ופתחתי את הדלת..
ולא האמנתי למראה עיני..


תגובוותתת3>

אייייך התגעגעעעעתתיי :]]
כייף לקרוא שוב :]

מדהיים כרגיל! 😊

רק תגובה אחת?? 😮
אני אמורה להסיק מיזה מסקנות? 😢

מה את בלחץ ?!.........

הרבה זמן לא היית פה ..


המשך יפה ...

עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדד .... 😉

QUOTE אייייך התגעגעעעעתתיי :]]
כייף לקרוא שוב :]

מדהיים כרגיל! 

חחח..תודה מאמי..

גם אני התגעגעתי..מלא מלא...:]

QUOTE מה את בלחץ ?!.........

הרבה זמן לא היית פה ..


המשך יפה ...

עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדד ....  😊

נכון...אבל ההמשך כבר יומיים...

אין לי בעיה לחכות פשוט סתם...לויודעת...חח...

תודה מאמי..

אח , מדהים .המשך .

QUOTE אח , מדהים .המשך .

תודה מאמי....

עוד 5 תגובות ואני אשים המשךךך בעז"ה...

נו מה הקטע לכתוב פרק לפי כמות התגובות?
זה סתם תגובות ספאם.

מדהייייים :]

חח המשך😛

אוקי כמה דברים לפני כן..

דבר ראשון: einavush, זה לא קשור.. זה פשוט לא נחמד כלכך לכתוב את הסיפור ל-2 וחצי בנות..
אז אני מבינה, נכון, לא הייתי פה הרבה זמן..ובגלל זה גם חיכיתי...
לא ציפיתי שיבואו וישר יהיה לי 20 אלף תגובות..
נכון שבהתחלה כתבתי "תגובווותת???" כי זה מאכזב שאין הרבה..
וברגע שtultul404 אמרה לי "תירגעעי הרבה זמן לא היית פה" שתקתי כי היא באמת צודקת...
בקיצור זהו...

ודבר שני: נכון רשמתי שיש חופש חנוכה, אז זהו שלא!!
זה טעות!!!!
כי זה לא הגיוני..
התחלתי לכתוב את הסיפור שמירית מגיעה בתחילת שנה ללימודים..
ועכשיו היא כבר 5 חודשדים עם דניאל אז לפי רצף הגיוני זה אמור לצאת בערך בחודש שבט..
אזבגלל שכבר אמרתי שיהיה חופש אז יהיה כאיל ומין גשר כזה בביצפר ל-4 ימים..סבבה?
פשוט זה סתם יהרוס לי הכל..
מקווה שתבינו... 😊






עדן הגיעה ועלינו לחדרי..
"מירייי" אמרה לי פתאום עדן בקול עצוב
"מה יש לכולם כולם עצובים?"
"אני מתגעגעת אליו..."
"נו..מאמי..אז תשלימו כבר..הוא מתגעגע אליך ואוהב אותך בטירוף!!
ושניכם סובלים אני ממש לא מבינה מה הקטע..אני בטוחה שהוא הבין את הטעות שלו הוא ביקש מאתים פעם סליחה הביא לך פרחים שוקולד מה עוד את רוצה??"
"לויודעת..אני רוצה אותו פה..ועכשיו.."
"חכי ת'טלפון ותתקשרי" אמרתי והושטתי לה את הטלפון
"למה נראלך??? הוא זה שצריך להתקשר לא אני" אמרה
"את רואה..זה סתם משחקי כבוד.."אמרתי ובדיוק נשמע צלצול בדלת

ירדתי למטה ופתחתי את הדלת..
ולא האמנתי למראה עיני..
---------------------------------------






פרק 41






"א..א.ביאל..אימלה מה אתה עושה פה??" שאלתי
"חח..מה את בהלם!! אני צריך לדבר איתך,מירית אני כבר לא מסוגל" אמר ונכנס לביתי.
"אתה יודע מה תעלה לחדר אני כבר באה.."אמרתי וצץ במוחי רעיון מעולה
"טוב" אמר ועלה לחדרי..
בשקט עליתי אחריו לקחתי במהירות את המפתח מהחדר של ניב ונעלתי.
---------------------------------------

"עדן?? מה את עושה פה??" שאלתי אותה..הייתי בהלם..איזה צירוף מקרים
"אביאל??" אמרה. וניכר בפניה ובדבריה שהיא בהלם בדיוק כמוני
"באתי לדבר עם מירית אבל אני רואה שאת פה אז אני אלך..ביי" אמרתי. למרות שכלכך רציתי להישאר אך ידעתי שאין סיכוי.
באתי לפתוח את הדלת אך היא נעולה.
"שית,הדלת נעולה" אמרתי ודפקתי על הדלת כדי שמירית תפתח לי.
"חמודים יש לי כמה סידורים לעשות אני כבר חוזרת..לא לריב" צעקה מלמטה ושמעתי את סגירת הדלת הראשית שבביתה.
"אוווחחח" אמרתי והתיישבתי על הרצפה שגבי אל הדלת.
עדן ישבה על המיטה וקרעה פיסת נייר קטנה שהייתה על הרצפה לפני שניות ספורות.
כל אחד חשב לעצמו, על עצמו.
הייתה שתיקה.השתיקה הזאת כלכך עצבנה אותי כי כלכך רציתי לדבר איתה ולהגיד לה שאני אוהב אותה ושאני מצטער אבל ידעתי שהיא לא תקשיב ואפילו לא תסלח.
היא קמה מהמיטה ופתחה את הארון של מירית.הוא היה מסודר.הבגדים היו מסודרים שורות שורות,כמו חיילים.
עדן הוציאה משם חולצה ונשענה לאחור כשפתאום, בווום כל המדף נפל
"שית,יוווו מה אני עושה עכשיו" אמרה והחלה להרים את ערימת הבגדים שנפלה על הרצפה
"בואי אני אעזור לך" אמרתי והתחלתי לעזור לה להרים את הבגדים
"ואיי, היא תהרוג אותי" אמרה והחלה במלאכת הקיפול
"לא נורא, בואי אני אעזור לך" אמרתי ועשיתי כמוה
"תודה" אמרה.
ושוב..הייתה שתיקה.
"עדן אני מצטער" אמרתי לה והסתכלתי על פניה. כל כך רציתי ללטף את פניה את ידיה להרגיש אותה שוב
"איבדתי את האמון בך..למרות שזה היה רק נשיקה וזה לא כזה ביגדיל אבל עצם זה שהתנשקת עם בת אחרת בזמן שאתה חבר שלי זה מכאיב לי כלכך" אמרה לי ושמתי לה שעיניה נצצו מדמעות אך היא נאבקת לא להוציא אותם אל האור.
"אני יודע, ואני מצטער כלכך על הנשיקה הזאתי. וכואב לי כלכך לדעת שאני מכאיב לך באמת, תאמיני לי..את בכל בשבילי עדן, אני בחיים לא יהיה עם אף בת אחרת שזו לא את... אני באמת אוהב אותך..." אמרתי. והתכוונתי לכל מילה שיוצאת משפתי.
"איך אני אדע שזה לא יקרה שוב?"שאלה.
"אני נשבע לך בחיים שלי, אני שלך ורק שלך!! זה לא יקרה שוב נשבע!!" אמרתי ושמתי את ידי על הלב
"אני כלכך מפחדת" אמרה אחרי מספר שניות
"ממה??" שאלתי. והפעם העזתי ללטף את פניה
"שתבגוד בי שוב..הרי אנחנו לא יכולים להיות דביקים אחד לשני, ובטוח תלך עם חברים שלך למסיבות לבד ואני לא יכולה להגיד לך לא כי זה החיים שלך..ואני פשוט לא ידע מה תעשה שם..ואני מפחדת..
אביאל אתה הרי יודע שאני אוהבת אותך.. ואני כן רוצה לחזור אליך אבל משו בתוכי אומר לי לא"
"מאמי, אם יש משו שלימד אותי לקח זה המקרה הזה..אני כלכך מבטיח לך שאת לא תתאכזבי..אני מבטיח לך..תני לי סיכוי,תני לנו סיכוי" אמרתי מדגיש את המילה לנו.
היא שתקה,הורידה את ראשה..ידעתי פשוט ידעתי שהיא תגיד לי לא..'זה חסר סיכוי' אמרתי לעצמי ושוב הרשתי את הלב שלי מתרסק מחדש
"אני נותנת לנו צ'אנס" אמרה אחרי שתיקה ארוכה והלב שלי קפץ מאושר
"באמת?????" שאלתי מופתע מתשובתה
"כן" חייכה חיוך גדול "אבל תבטיח לי שזה לא קורה שוב!" אמרה וסימנה לעברי אצבע מזהירה
"נשבע" אמרתי ונישקתי אותה.
התנשקנו בכזה להט ותשוקה..כלכך התגעגעתי לשפתיים האלה..לריח,לקול פשוט להכל!!!
---------------------------------------

"אהמ...אהמ..." אמרתי כשנכנסתי לחדר וראיתי את אביאל ועדן מתנשקים.
זה עשה לי כלכך טוב על הלב.
"אופס" אמרה עדן ושמה את ידה על שפתיה
"אפשר לשאול מזה כל הבאלגן הזה??" שאלתי אחרי שראיתי את ערימת הבגדים שלי על הריצפה
"מאמי, אני מצטערת זה נפל לי ממש בטעות"
"לונורא, אם זה מה שגרם שתשלימו אז אני מוותרת לכם הפעם..אבל רק הפעם כי בפעם הבאה אתם תשלמו על זה" אמרתי ושלושתינו צחקנו
"איפה היית??" שאל אותי אביאל בזמן שחיבק אליו את עדן
"אצל דניאל" אמרתי בחיוך
"אה....בגלל זה ה"סידורים" שלך לקחו לך הרבה זמן" צחקה עדן
"חחח...רואה מזה"
"טוב יאללה בואי נעזור לך לארגן" אמר אביאל והחל לקפל את הבגדים, וכך עשתה גם עדן
"לא לא לא לא לא תודה רבה לכם לי יש את הקיפולים שלי, אתם סתם תהרסו, לכו לכם! תהנו תעשו חיים מה שלא עשיתם הרבה מאוד זמן" אמרתי ודחפתי את שניהם מחוץ לחדרי
"חחח...טוב איך שבא לך" אמר אביאל והוא ועדן ירדו למטה
"ביייי" אמרו ושניהם יצאו מהבית. ואני נשארתי לי בביתי מחייכת חיוך גדול.
כשפתאום שמעתי את הדלת נפתחת שוב
"מי הגיע???" צעקתי. ופתאום ראיתי את עדן בפתח
"מה את עושה פה..שוב רבתם?" שאלתי. והיא חייכה חיוך גדול
"רק רציתי להגיד לך תודה, באמת מאמי, את מדהימה!!!" אמרה וחיבקה אותי חיבוק מוחץ
"בכיף אחותי!" אמרתי
"אני חייבת לרוץ הוא מחכה לי אני אתקשר אליך כבר בערב"
"סבבה..יאללה ביי מותק, תהני" אמרתי והיא יצאה.
---------------------------------------
כעבור 3 ימים
---------------------------------------

"הלו?" אמרתי בישנוניות
"מאמי, אני בחוץ את עוד לא התעוררת??" שאל אותי דניאל שזיהיתי את קולו ישר.
"למה מה השעה??" שאלתי
"10 וחצי" אמר לי ואני פקחתי את עיני
"מה 10 וחצי??" שאלתי בהלם וקפצתי מהמיטה "יווווו מאמי אני מזה מצטערת תיכנס לבית שלי כי זה יקח לי כמה דקות
"טוב אני כבר בא"
"ביי מאמי" אמרתי ונכנסתי למקלחת לעשות את עינייני הבוקר.

אני ודניאל החלטנו לקחת היום יום חופש.
יש לנו היום 5 חודשים ביחד, החלטנו שכל היום הזה מוקדש אך ורק לנו.

"מה נראלך??" חייך דניאל כשראה אותי עם פיגמה
"מאממייייייי" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק
"חחח...משוגעת!!!" אמר ונישק אותי
"אני עוד שניה מאורגנת." אמרתי לו והתחלתי להתלבש. והוא בינתיים התיישב על המיטה.
אחרי 10 דקות גמרתי להתלבש.
"גמרתי" אמרתי תוך כדי שעשיתי קוקו.
"בואי..בואי אלי" אמר והתיישבתי עליו.
הוא קירב את פרצופו לשלי, וכך גם אני עשיתי, התחלנו להתנשק, בהתחלה היו אלה נשיקות קטנות, עדינות ומתוקות אך לאט לאט הם החלו להתגבר ונהפכו לפראיות הרבה יותר.
הוא נשכב על מיטתי, ואני מעליו..
"אנחנו לא ממהרים?" שאלתי אותו
"עכשיו לא" אמר והשכיב אותי על המיטה. כך שיצא שעכשיו הוא מעלי.
התנשקנו בלהט, אבל לא מעבר לזה, כי הוא ידע שאני עדיין לא מוכנה.
הוא אפילו לא ניסה להוריד.
כבר הגענו למצבים כאלה המון פעמים אבל הוא ידע שאני עדיין לא מוכנה.
וכשאני אהיה מוכנה אני אעשה את זה.
אחרי 20 דקות בערך. הפסקנו ונשכבנו שנינו על המיטה,זה לצד זה.
"עד שהתארגנתי" אמרתי לו וצחקנו שנינו.
"יאללה הפעם באמת זזנו" אמר ויצאנו מביתי.

נסענו לקפיטריה ואכלנו ארוחת בוקר.
צחקנו,דיברנו היה ממש כיף..
אח"כ נסענו לראות סרט.
אחרי הסרט הסתובבנו עוד קצת בקניון.
הוא קנה לי מחזיק מפתחות וכוס עם שוקולדים ואני קניתי לו בוקסר =]
השעה הייתה כבר 3 בצהרים והחלטנו ללכת אליו הביתה.
אמא שלו הכינה ספגטי ועוף.
אכלנו ועלינו אליו לחדר.
"אחחחחחח, איזה יום מעייף"אמרתי ונשכבתי על מיטתו
"אבל כיפי" אמר בחיוך והתיישב לידי.
"מאמי, אתה קולט שאנחנו כבר חמישה חודשים ביחד??" הסתובבתי לעברו. כך שידי תמכה בראשי,שלא אפול.
"את האמת,אני לא מצליח לקלוט, עדיין לא כלכך קלטתי איזה אוצר יש לי ביד" אמר והתיישב בדיוק כמוני.
"אחח, נסיך שלי" אמרתי והתקרבתי לנשק אותו
"אני אוהב אותך" אמר לי את שלושת המילים האלה שתמיד כשהן ביחד והן יוצאות לו מהפה הן גורמות לי לצמרמורת.
"גמני, הכי בעולם" אמרתי לו
פתאום הוא קם והכניס דיסק למערכת שהייתה בחדרו
"איזה דיסק הכנסת??" שאלתי
"תכף תשמעי" אמר.
והשיר 'כמו אוהבים' של הראל מויאל החל להתנגן ברקע.
"יאאאאאאאאא...זה השיר שלנו" אמרתי וקפצתי מאושר והתחלתי לשיר יחד איתו.
"כמו אוהבים בשקיעה כך ישבנו בחוף
מציירים בשלכת עוד פרח לקטוף
וחולמים על שמיים בסוף העולם
ושרים לירח מול ים

אני חולההה עליך" אמרתי וכרכתי את שתי ידי סביב צווארו.
"חחח..נסיכה" אמר ונשק קלות על שפתי..

בילינו את כל היום ביחד..
לא קנינו אחד לשני דברים גדולים כמו כל הזוגות בד"כ
אומנם זה 5 חודשים אבל בעז"ה יהיו חודשים שנצטרך להשקיע הרבה יותר..
אז כל אחד קנה לשני כמה דברים קטנים ששווים המון.

"אולי תבואי לישון אצלי?" שאל
"אמ..אולי אתה אצלי.." אמרתי בחיוך
"איי, אני ביקשתי קודם זה לא הוגן.."
"חח..טוב אני אשאל את אמא שלי,אני אביא בגדים ונלך.."
"אה..את כבר בטוחה שאמא שלך מסכימה??"
"חח..בארוווררר כאילו?" אמרתי בקול פקצי וצחקנו..

"מי בבית???" שאלתי כשנכנסנו לביתי
"אניייי" אמר ניב ונכנסתי למטבח
"חח...שמן אתה כל החיים אוכל, איפה אבא ואמא??" שאלתי
"נסעו לקניות"
"ואללה יום חמישי היום..חח" אמרתי וחייכתי
"אה אחי, מה קורה??" ניב שאל את דניאל והם נתנו כיף אחד לשני
"מצוין מה איתך?" שאל דניאל
"מעולה מעולה, אז מה 5 חודשים אה?!" צחק ודניאל אחריו
"רואה מזה.."
"אחי שמור עליה טוב כן?!" הזהיר אותי ניב
"ברורר, היא אוצר" אמר.
"מה ריכלתם עלי?" שאלתי כשהגעתי עם תיק בגדים ביד
"ריכלנו עליךךךך" אמר ניב
"חחח..מה בדיוק?" שאלתי
"כל מיני.." אמרו שניהם יחד וצחקנו .
"טוב ניב תגיד לאמא ואבא שהלכתי לישון אצל דניאל טוב?"
"אין בעיה..אבל בלי שטויות כן?!" אמר לי ולדניאל במבט מזהיר
"חחח..דפוק" אמרתי
"יאללה ביי לך, תהנה בבית" אמרתי ויצאנו מביתי.

נכנסנו לבית של דניאל הוא נכנס להתקלח.
ובינתיים ישבתי לו קצת על המחשב.
נכנסתי לאיסי שלי..
וראיתי שעדן מחוברת,אז שלחתי לה הודעה:

-מירית-
מה קורה מותק?

-עדנוש-
מעולה חיי'..
את לא מבינה איזה כיף!!
אני ואביאל בילינו כל הצהריים ביחד..
ואאייי הוא כזה מושלם!!!!

-מירית-
אני שמחה בשבילך מאמי..
אני ודניאל גם בילינו היום ביחד..
לא באנו לביצפר והיה כזה כיףף!!!
את לא מבינה בכלל עד כמה..

-עדנוש-
ואייי, נכון לך ולדניאל יש היום 5 חודשים ביחד!!!
מזל טוב אחותי!!!

-מירית-
תודה מאמי..
יאללה אני שומעת שהמים לא זורמים במקלחת הוא בטח עומד לצאת..
ואני נכנסת למקלחת אז אני אדבר איתך כבר..

-עדנוש-
סבבה,מה עושים מחר??
הרי יש חופש..

-מירית-
נראה כבר..

-עדנוש-
בואי לים,באלי..

-מירית-
קר עכשיו

-עדנוש-
אזמה!!
הכי כיף..

-מירית-
נראה כבר..יאללה אני נכנסת למקלחת ביו'ש!!
לילה טוב!!!

-עדנוש-
לילה טוב מאמי..

באמת אחרי חצי דקה דניאל יצא מהמקלחת עטוף במגבת לבנה.
'אחחחחחחח,' כמה שהוא עושה לי את זה...
"מה את מסתכלת עלי י'חרמנית!!" צחק
"חחח..נו מה אני אעשה אני לא יכולה להוריד את העיניים"
"מצטער מותק, אני צריך להתלבש...ואם את עדיין לא מוכנה לעשות את זה איתי אז אני לא מוכן להראות לך את הפשוש הקטן.." אמר וצחקנו
"חחח...דפוק!!מי בכלל רוצה לראות??"אמרתי
"שקרנית, אני רואה לך בעיניים שכן"
"לא נכון!!" אמרתי והתארגנתי להיכנס להתקלח "חכה חכה שאני אצא מהמקלחת איזה ריר יצא לך מהפה.." צחקתי
"תראי שלא" אמר.
"בטטטחחחחחח" אמרתי ויצאתי למקלחת.

כשגמרתי להתקלח יצאתי ולבשתי מכנסון קצר וגופיה.
נכנסתי לחדר והוא לא הפסיק להסתכל עליי
"מותק נוזל לך" אמרתי ונגעתי בשפתיו
"מצחיק מאודד" אמר בציניות והושיב אותי עליו
"אחחחחח...אתה חונק אותי" צחקתי
"טוב מאוד" אמר והפיל אותי על המיטה
"עוד לא גמרתי להתארגן תקוווווםםם" אמרתי וניסיתי להרים אותו ממני ללא הצלחה
"חבל מאוד חמודה, אבל את לא תצליחי להשתחרר ממני עכשיו, אלא רק מתי שא-נ-י- אחליט"
"רוצה לראות איך אני משתחררת??" אמרתי
"נו.." אמר.כמחכה למעשי
באתי ונישקתי אותו, התחלנו להתנשק..הוא היה כלכך שקוע בנשיקה, כך שהתגלגלנו על המיטה וכך שאני הייתי מעליו אז פשוט דגדגתי אותו.
הוא פקח עיניים ואני התחמקתי ממנו..
"עהעהעהעעהעהעעה..אתה רואה..הצלחתי.." אמרתי וצחקתי
"ואייי, אני כלכך אתנקם בך על זה..את לא מבינה מאיפה זה יבוא לך.." אמר לי
"חחחחחחחח...בסיידררררר" אמרתי בזלזול
"חכי את תראי..אם לא עכשיו אז אח"כ אבל את תראי..אני אחזיר לך.." אמר.

השעה הייתה כבר 1 וחצי בלילה..
שנינו היינו שפוכים מעייפות אחרי היום הארוך הזה.
נשכבנו זה לצד זו במיטה ונרדמנו כפיווותתתת..

מחר חופששש ל-4 ימים!!!!
איזה כיףףףף!!!!


תגובות3>