QUOTE אנני זקוקה להמשך
חחחח...
מאמי..בעז"ה אני אמשיך מחר...
בננות..
אני ממש מצטערת...
התחלתי לרשום את הפרק ולא גמרתי אותו..
והוא יחסית בהתחלה...
מבטיחה שיהיה פרק ביום ראשון!
מצטערת:/
ותודה רבה על כל התגובות..
זה ממש משמח...
ונותן כח להמשיך..באמת!
3>
אוף אבל אני במתח 😢
חחחחחחחחחחחחחחחח
יההה' בננות...
ממש שימחתן אותי עם כל התגובות..
ממש היה כיף לי לקרוא את זה..
ושוב..אני ממש מצטערת שלא שמתי ביום שישי לא היה לי זמן!!
"מאמי מה קרה??" שאלה עדן
"תסתכלי בעצמך-הוא לא מפסיד רגע" אמרתי בעצב.
מלפניי' ישב דניאל עם אותה נערה שהוא דיבר בהפסקות אתמול(תיארתי לעצמי שזו שרית).
הם ישבו שם מחזיקים ידים...
----------------------
פרק 21
"דיי מאמי...כנראה שהוא לא שווה אותך" אמרה.
"עזבי זה לא יעזור עכשיו בואי נלך מכאן" אמרתי. והתקדמתי בצעדים מהירים לכיוון היציאה
"חכי לי" עדן צעקה ורצה אחרי.
הגענו לבית שלי,התיישבתי על מיטתי ועדן לידי-מחבקת אותי חיבוק אוהב.
"עזבי אותו מאמי..תשכחי ממנו" אמרה לי
"אני לא יכולה עדן, אני אוהבת אותו כ"כ "אמרתי בבכי
"די מאמי, בבקשה תפסיקי לבכות אני לא יכולה לראות אותך ככה." אמרה לי.
"מזל שהיום ר"ה..אין מחר ביצפר" אמרתי
"אל תדאגי! אני אומרת לך אם הזמן זה יעבור" אמרה לי
------------------------
ראש השנה עבר לו. היה לי משעמם ונורא עצוב.
רוב הזמן מצאתי את עצמי בוכה בחדרי, וחושבת על כל המצב שנוצר.
היה לי כלכך עצוב שאי אפשר בכלל לתאר.
עדן כל הזמן ניסתה לעודד אותי ולהוציא אותי מהבאסה אבל לא כלכך הצליח לה.
דניאל היה שבור,הוא לא הבין בכלל למה היא מתנהגת אליו ככה ועל מה היא כועסת עליו כלכך.
הוא ניסה לדבר איתה אלפי פעמים אבל היא לא רצתה להקשיב.
הוא כל כך אוהב אותה וממש עצוב לו לאבד אותה.
דניאל לא ידע איך הוא יעבור מחר את הטקס.
שרית כל הזמן מנסה לעודד אותו ולהוציא אותו מהבאסה אבל לא כלכך מצליח לה.
----------------------
"מיריתתתתתתת" צעקה לי אמא מהמטבח "קומי כבר 7"
קמתי בלי חשק ללכת לביצפר. דבר ראשון שעשיתי כשהתעוררתי היה לבדוק אם קיבלתי שיחת טלפון או הודעה מדניאל, אבל לא-לא היה דבר.(בתקופה הזאתי זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשאני מתעוררת בבוקר)
התהלכתי באיטיות לעבר המקלחת צחצחתי שינים ושטפתי פנים..
לאחר מכן נכנסתי לחדרי והתחלתי להתארגן.
החלטתי שאני רוצה להוציא לדניאל את העיניים היום. והתארגנתי הכי יפה שיכולתי.
הוצאתי גינס צמוד עם חולצת ביצפר בצבע תכלת-שהבליטו לי את עיני הכחולות, פיזרתי את שערי ושמתי מלא קרם כך שהתלתלים היו מושלים וכל אחד היה במקומו.
שמתי עיפרון שחור,קצת סומק ובושם. שמתי את האולסטר הכחולות שלי וירדתי למטה.
"הופה...את מתיפייפת לטקס שלנו??" חייך לי ניב
"חחח...לא! סתם רציתי להתארגן היום יפה" אמרתי בחיוך
"טוב! אני נוסע עוד 10 דקות סבבה?"
"מעולה" אמרתי והתחלתי לאכול.
גמרתי לאכול הכנסתי לי 20 ₪ לתיק את הכריכים שאמא הכינה ואני וניב יצאנו!
"מה איתך?" שאל ניב בדרך לביצפר
"בסדר אתה יודע?! חיים!" אמרתי
"עוד לא השלמתם?" שאל
"לא" אמרתי בעצב
"אל תדאגי- אתם תשלימו" אמר לי
"מה שתגיד" אמרתי. כבר לא האמנתי לאף אחד. כולם אמרו לי שנשלים וכבר כמעט שבוע ואנחנו לא מדברים בכלל.
הגענו לביצפר, נתתי לו נשיקה והלכתי לכיתה שלי.
"בוקר טופ מאמי" חיבקה אותי עדן כשנכנסתי לכיתה
"בוקר טוב" אמרתי והתיישבתי לידה.
"איזה יפה את היום" חייכה
" תודה סתם התחשק לי" חייכתי במבוכה
"מה איתך?" שאלה
"בסדר.." אמרתי
המשכנו עוד לדבר על כל מיני דברים עד שהמורה נכנסה לכיתה ושיעור תנ"ך התחיל!!
בהפסקה הלכנו לקפיטריה. למזלי כל הי"בניקים לא היו-הם היו בחזרות לטקס הזה שלהם ככה שלא ראיתי את דניאל.
אני ועדן התיישבנו באחד השולחנות ודיברנו עד סוף ההפסקה...
היה צלצול וכולם הלכו לאולם בית הספר.
-------------------------
"דיי דניאל צא מזה כבר" אמרה שרית "זה אמור להיות מושלם אל תהרוס בבקשה" התחננה לפניו
"חח..תרגעי יהיה בסדר" אמר בחיוך
"יופי" אמרה ויצאה מהחדר חזרות לראות אם כולם הגיעו.
כעבור מספר שניות היא חזרה "אוקיי, המורה ענת אמרה שאפשר להתחיל כולם פה" אמרה בהתרגשות לדניאל
"אוקי יאללה עולים" אמר. והוא ושרית עלו לבמה.
-------------------------
אני ועדן התיישבנו בשורה הרביעית.
הטקס התחיל.פתאום דניאל ושרית עלו לבמה.
הלב שלי נפל לרצפה והרגשתי איך הוא מתפוצף ואני מתה לצרוח היו לי בבטן מליוני פרפרים שהסתובבו להם שם ולא נחו לרגע.
פתאום כל הגעגועים שלי אליו עלו בחזרה וירדה לי דמעה קטנה.מיד סילקתי אותו ממני לפני שעדן תראה והקשבתי לטקס.
-------------------------
"ברוכים הבאים לטקס....." אמרה שרית
בזמן ששרית קראה אני סרקתי את האולם, מחפש בעיני את מירית.
פתאום ראיתי אותה, יפה מתמיד!
הלב שלי צנח, פתאום הרגשתי עד כמה אני מתגעגע אליה ועד כמה שאני אוהב אותה.
לפתע הבחנתי בדמעה קטנה שירדה לה על לחיה.
אך לא יכלתי להתעמק יותר מידי כי הגיע תורי לקרוא.
" אנו מבקשים מכולם להיות בשקט בטקס בלי לדבר ולסגור פלאפונים.
השקענו בטקס זה רבות אז בבקשה." אמרתי. ואני ושרית ירדנו מהבמה.
הטקס נגמר. היה פשוט מושלםםם!!
כולם עשו את התפקיד שלהם בצורה הטובה ביותר ללא שום פשלות!
השכבה שלנו נשארה לסדר את האולם.
"כולם שימו לב אלי רגע" אמרה המורה ענת. "דבר ראשון ישר כח גדול לשרית ודניאל שעבדו על הטקס שעות על גבי שעות. הטקס היה ממש מדהים. כל הכבוד וישר כח!
וכמובן לכולם על העזרה והטקס המדהים!
ועכשיו בגלל שהייתם כלכך מקסימים בלי שום ריב באמצע החלטנו לשחרר אתכם הביתה עכשיו"
נשמעו צעקות 'הידד' ,'ישש' לכל עבר.
וכולם לקחו את התיקים שלהם והלכו הביתה.
----------------------
"ואיייי היה טקס מהמם נכון?" אמרה לי עדן
"כןןן הוא היה ממש יפה" אמרתי.
"הבנתי מאיתן שהם משתחררים עכשיו" אמרה לי
"באמת??" התפלאתי "איזה כיף להם" אמרתי
באו אלי כל מיני חבר'ה מהשכבה ואמרו לי: "חבר שלך פשוט היה מדהים כל הכבוד" וכל מיני דברים כאלה..
היום עבר לאט מאוד. דניאל היה ממש חסר לי בהפסקות.
אך ניסיתי לא לחשוב על זה ולהדחיק את מחשבה זו כדי שזה לא יהרוס לי את היום.
---------------------------
[כעבור שבועיים]
"בואנה אחי, אתה ממש נקבה!" אמר אביאל "אתה יושב פה כמו הומלס ולא עושה כלום"
"עוד 3 ימים יש לה יומהולדת-אתה קולט!!" אמרתי בלי להקשיב לו בכלל
"באמת שאני לא מבין אותך! אתה זה שבגדת בה מה אתה מצפה עכשיו שהיא תסלח לך תכלס אחי-בלי לפגוע" אמר
"מהההההההההההההה????" צעקתי והתרוממתי מהמיטה
"מה 'מהה' אל תשחק אותה אחי-בגדת בה" אמר שנית
"לא נגעתי באף אחת אני אוהב אותה מה אתה לא מבין. וחוצמיזה מאיפה הבאת את זה?"
"היא סיפרה לי" אמרתי
"מהה?? אני פשוט לא מאמין!! איך היא הסיקה את המקנה הזאת בדיוק??" שאלתי.
ואביאל התחיל לספר לי ה כ ל!!!!
"לא אני פשוט לא מאמין-כמה מטומטם אני יכול להיות, איך לא שמתי לב לזה קודם..יווו בגלל זה היא הלכה ולא ענתה!-עכשיו נופל לי האסימון" אמרתי בחיוך.
ישר לקחתי את הפלאפון וניסיתי להתקשר אליה אך היא שוב ניתקה לי!
"היא ניתקה לי" אמרתי בעצב
"אחי, לא יעזור לך עכשיו היא לא רוצה לדבר איתך,לא עונה לך- תנסה לעשות לה משו" הציע לי אביאל
"מה אני אעשה?" שאלתי
"אני לויודע אני גרוע בהצעות..מסיבת הפתעה או משו"
"ואייי, אחי זה רעיון גדול!!-עלק גרוע בהצעות! אני אעשה לה מסיבת הפתעה!" ושוב עלה לי החיוך.
"איפה תעשה לה?" שאלתי
"אמ..בחוף זה טוב לא?!" אמרתי
"כן מעולההה!!" אמר "יאללה בוא נתחיל" אמר לי. והתיישבנו על האינטרנט לברר כל מיני פרטים.
--------------------------
"אני מתגעגעת אליו" אמרתי לעדן בפעם האלף
"אז למה לא ענית לו י'קרצ!!" אמרה לי
"ככה! אני יודעת שאני סובלת עכשיו אבל אני לא רוצה להשלים עם בנאדם שבגד בי!!!!!" אמרתי
"אוף!! את קשה! אנשים עושים טעויות לפעמים..."
"לא כאלה.." אמרתי...
"את קשה! טוב יאללה מאמי כבר 10 בלילה אני הולכת הביתה-תחשבי על מה שאמרתי לך כן?"
"טוב" אמרתי
"יאללה בי יפה שלי יהיה טוב" אמרה לי.
ליוותי אותה עד הפתח, נתתי לה נשיקה וחיבוק והיא הלכה לביתה.
עליתי לחדרי ותוך כמה דקות נרדמתי.
גם היומיים הבאים היו משעממים למדי!
הגעגוע לדניאל גובר מיום ליום אך אני משתדלת לא להישבר!
היומהולדת שלי מחר, ופעם ראשונה בחיים שלי שאני לא מחכה ליומהולדת שלי!
היא הולכת להיות כלכך עצובה ולא כיפית.
כלום לא כיפי כשדניאל לא איתי!!!!
ניב ביומיים האלה היה מוזר מתמיד כל דבר קטן הוא מסתיר הוא מסתגר בחדר שלו שעות וכשאני שואלת אותו מה קרה הוא צועק עלי ואומר לי לצאת מחדרו!
גם היחסים שלי עם עדן ביומיים האלה התרופפו פתאום. היא נהייתה עסוקה מאוד והיא כל הזמן אומרת לי שהיא עם אביאל או מכינה שעורי בית..
ככה שנשארתי לבד..
היום יום חמישי, היום הולדת שלי! קמתי בשעה 9 בבוקר
'אוףף למה לא העירו אותי לביצפר??' חשבתי לעצמי והתעצבנתי.
ראיתי שיש בשידה שלי כוס מלאה שוקולדים עם פתק ליד.
"מיריתוש שלנו,
מזל טוב גדול ליום הולדתך ה-17, שתזכי לעוד הרבה שנים יפות וטובות כאלה.
המון בהצלחה בכל אשר תפני ותעשי.
מאחלים לך את כל הטוב שבעולם!
אוהבים אותך מאווד מאווד
המשפחה"
בצד היה פתק נוסף שעליו היה רשום
"מירית, לא רצינו להרוס את הפתק היפה שהשקענו עליו רבות אז רשמנו בפתק נפרד.
בכוונה לא הערנו אותך לביצפר- תעשי מה שבא לך היום!
היום זה היום שלך, תהני, השארנו לך 450 ₪ על השולחן תעשי עם זה מה שבא לך"
אוהבים"
חייכתי לעצמי, איזה כיף שיש לי את המשפחה שלי.
הלכתי למקלחת צחצחתי שינים ושטתי פנים, ירדתי למטה ואכלתי ארוחת בוקר..
אח"כ עליתי למחשב וגלשתי קצת באינטרנט..
בינתיים זללתי קצת מהשוקולדים שקנו לי.
והתיישבתי על מיטתי..
את היום זה..אני לא אשכח לעולם!!!
בנות,
תגידו לי אם הסגנון כתיבה הזה טוב,אם אני רושמת אותו בסדר ואם הוא מובן.
אם לא תגידו לי, כדי שאני אחזיר את מה שהיה לפני כן...!
מחכה לתגובות
אוהבת..
3>
הסגנון ברור ומובן 😊
יצא פרק ממש מדהים.
מחכה להמשך ..
יש כמה דברים לשיפור,
אבל אני מבינה אותו ואין פה דברים שאני לא מבינה , ככה שזה בסדר 😊
והפרק מדהים , את לא מבינה איך אני מחכה לפרק הבא !
ואי פרק מהממם !!
והסגנון הזה - ה ר ב ה יותר יפפה לדעתי (=
תמשיכיי ?
כתיבה יפהההה ...
המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך ,המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך , המשך ....חחחח 😁
זה מ ה מ ם @ !
תמשיכי מאמי : ]
אני לא מרגישה בהבדל בסיגנון כתיבה אבל יצא חמוד תמשיכי
QUOTE הסגנון ברור ומובן
יצא פרק ממש מדהים.
מחכה להמשך ..
תודה מאמי 😊
QUOTE יש כמה דברים לשיפור,
אבל אני מבינה אותו ואין פה דברים שאני לא מבינה , ככה שזה בסדר
והפרק מדהים , את לא מבינה איך אני מחכה לפרק הבא !
תודה נשמה..
איזה דברים צריכים שיפור?כמו מה למשל..?..