מאז פסח לא ראיתי אותו לא דיברתי איתו..
לא שלחתי לו הודעה, לא התקשרתי.. כלום
אפילו החלפתי טלפון ואיסיקיו
ואני עדיין אוהבת אותו, בימים האחרונים אני חושבת עליו יותר מתמיד
אני שואלת את עצמי איך זה היתכן שכעבור כל כך הרבה זמן
אני עדיין זוכרת אותו וחושבת עליו?
לשואלים, אני לא הסתגרתי בבית ובכיתי. לא!
יצאתי, נהנתי, הכרתי.. האמנתי
אבל זה לא עוזר. הוא עדיין בלב שלי, בראש שלי
אפילו נסיתי להיכנס למערכת יחסים הייתי עם מישהו כמה חודשים (ללא אהבה) אבל בסופו של דבר- חתכתי
לפעמים אני מתחילה לחשוב שלא יהיה סוף לאהבה הזאת
חשבתי הזמן עושה את שלו, אבל בתאכלס הזמן שעבר רק נתן לי להבין עד כמה האהבה שלי חזקה..
נתן לי להבין שכאשר הוא הלך הוא לקח ממני את הלב. לב שלא מסוגל לאהוב יותר, לא מסוגל לאהוב אף אחד חוץ ממנו.
אני משתגעת מהמחשבה הזאת
אני עדיין מאמינה
כןן כל אחד אומר "את עוד תכירי.. הזמן יעשה את שלו.."
אבל כמה זמן צריך לחכות?
הרי עוד מעט שנה. מאותו יום...
אני כ"כ רוצה לשכוח אותו ולהוציא אותו מהמחשבות ומהנשמה שלי..
😢
בסופו של דבר את תשכחי אותו..
וכל הכבוד שאת עושה מאמצים כדי לשכוח אותו..
"יש אנשים שתמיד יהיו חרוטים בלב שלך.."
את לא יכולה תמיד למחוק אותם פשוט
"אם לא מצליחה להוציא מישהו מהלב שלך
כנראה שהוא באמת צריך להיות שם.."
אפשר לשאול למה אין ביניכם כלום?...
מצטערת אם אני חצופה מדי 😁
בכל מקרה ממי זה יפה שהמשכת הלאה, לפחות ניסית...
אבל אני מאמינה שעם רצון יכולת
ותעסוקה אחרת שהיא לא הוא
ישכיחו אותו מהלב ומהראש...
ואני מאמינה שאם את נחושה בדעתך להוציא אותו מהראש
אז זה יקרה
בשלב כלשהו זה יקרה...
רק זמן...זה הכל
בהצלחה מותק ותמידד פה:]
QUOTE (ADIDUSHIT @ 08/01/2008) בסופו של דבר את תשכחי אותו..
וכל הכבוד שאת עושה מאמצים כדי לשכוח אותו..
"יש אנשים שתמיד יהיו חרוטים בלב שלך.."
את לא יכולה תמיד למחוק אותם פשוט
אי אפשר למחוק אנשים שבאמת אהבנו מאמי
אבל אם החלטת להמשיך הלאה הזמן יעשה את שלו
ואת תתאהבי מחדש.
את האמת לא הבנתי אבל למה אתם לא ביחד...
את לא חייבת לענות אם זה אישי
בכל אופן לדעתי אם יש בינכם אהבה אל תוותרי
ותלחמי למענה.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
זה סיפור ארוך למה אנחנו לא ביחד
נורא ארוך
ואת האמת.. כמה שאני אוהבת אותו.. הוא עשה משהו או יותר נכון אמר.. משהו שאני לא יכולה לשכוח,
אני בעצמי לא הייתי חוזרת אליו.למרות כל האהבה..
ואני עומדת במילה שלי. אבל הבעיה שהמילה הזאת לא מונעת ממני לאהוב אותו..
ולא ניראלי שהוא אוהב אותי... כשרבנו ראיתי בעיניים שלו כמה הוא רוצה להרוג אותי
וכמה הוא לא סובל אותי והוא בעצמו אמר "צריך לרצוח אותך"
והכל בגלל אי הבנה
ואני לא מתכוונת "להלחם" כי בן אדם שהאמין לפה אחר, ולא לי
ועוד הרשה לעצמו להגיד את כל מה שהוא אמר מבלי לשאול אותי אם זה נכון?
מחוק בעייני..
רק נותר לי למחוק אותו מהלב
שזאת המשאלה שלי
ו WANTED_GIRL
האהבתי את המשפט שלך
את האמת חשבתי גם לכיוון הזה לא מזמן
אבל אני יודעת בוודאות שהוא באמת אבל באמת
לא צריך להיות שם
ואו אני מה זה מזדהה איתך כרגע..
טבעי שתאהבי אותו כ"כ הרבה זמן . כניראה הרגשות שלך אמיתיים לחלוטין.
אבל אני רוצה שתדעי משהו - רגשות זה דבר זמני,זה דבר חולף.
ואני לא מדברת על רגשות של אהבה לאמא,לאבא,לאחים או לחברי נפש..
אני מדברת על רגשות כמו שאת מרגישה אליו . זה דבר חולף . ועם הזמן הכל יעבור .
וכן,יקח לזה זמן
דברים כאלה לא קורים ביום וגם לא בחודש
אבל בסוף זה יקרה.
ובנתיים כדי לעזור לעצמך את צריכה להיות חזקה כמו שהית עד עכשיו ,לא להישבר בחיים בחיים בחיים .
משפט שחברה שלי תמיד אומרת לי -
"ביום שאת תביני שא-י-ן סיכוי שתחזרו , את באמת תתחילי לשכוח ..."
וזה נכון לגמרי. אולי עדין יש לך צפיות או תקוות שתחזרו ושהכל יהיה בסדר וכל הדברים האלה שכל הבנות מדמיינות אחרי הפרידות.
אבל ביום שבאמת תשלימי עם העובדה שאתם לא תחזרו , ותפנימי את זה,
כל התהליך של השיכחה יתחיל להאץ אצלך..
-החיים-בזבל-
מסכימה איתך מילה במילה,
זה קשה לשכוח, במיוחד אם אותו בן אדם נכנס עמוק ללב,
אבל ברגע שמשלימים עם זה שאין עוד צ'אנס,
את תשכחי אותו במהירות, ותמשיכי הלאה...בהצלחה מאמי...
אבל אין לי ציפיות
אני יודעת בוודאות שאני מזמן הפסקתי להאמין שנחזור.
אחרת כבר הייתי מחפשת אותו מדברת איתו, משהו..
אבל אני בעצמי לא רוצה לראות אותו.. אני יודעת טוב מאוד שאני והוא זה סיפור גמור.
שכל מה שהיה בניינו זאת הייתה טעות
ושעל הטעות הזאת אני בחיים לא יחזור.. אני יודעת שאני צריכה להוציא אותו מהלב
אני לא משלה את עצמי, ההפך..
ככה שגם עצם העובדה שאני שלמה עם המציאות לא עוזרת לי...
ואני מאוד מקווה שכל מה שכתבתן פה בננות.. זה נכון.
מהפה שלכן לאלוהים
שאני אשכח אותו כמה שיותר מהר..
לפעמים אני תוהה אם הוא זוכר אותי,
מה שבטוח הוא לא מתאר לעצמו שמאחורי כל המסיכות אני עדיין אוהבת אותו כמו באותו יום, אם לא יותר.. 😢
וכמו שהמשפט אומר "הכי כואב זה להיזכר בזיכרונות יפים שאנחנו יודעים שלעולם לא יחזרו"
כשאני נזכרת בכל מה שהיה בניינו זה ניראלי כמו חלום לא מציאותי, אני שואלת את עצמי
"זה באמת היה מתישהו?"
ואז כשאני מסתכלת על המציאות ועל העבר.. זה גורם לי שוב לשאול את אותה השאלה
זה לא היה חלום?
תודה בנות
שמחתי לקרוא את מה שכתבתן
קודם כל, אני בטוחה שהוא חושב עלייך באותה מידה כמוך...
בשלב כלשהו את כן תתגברי עליו
לשכוח? אני לא יודעת...
אי אפשר לשכוח בן אדם [במיוחד איך שאת מתארת שהוא נכנס לך ללב]
אבל להתגבר עליו
ושתהיה לך אהבה אחרת ויותר גדולה ?
אני בטוחה בזה!
תהיי חזקה
תמשיכי בעיסוקים שלך
וכמה שפחות להתמקד בו
אני מאמינה שתצליחי.
ואם הוא לא צריך להיות בלב שלך
בסופו של דבר הוא באמת לא יהיה...
בהצלחה מותק ותמיד פה :]
לפי דעתי אהבה היא כמו פצע בלב ... כמה שיותר עמוק ככה הוא נרפא יותר לאט ..
וככה גם משאיר צלקת בלב ...
יעבור זמן .. שנה שנתיים אפילו שלוש וחמש ... הרגש לא יעלם לגמרי ...
רק ישאר חרוט בלב שלך...
מכירה את ההרגשה.
אבל מניסיון שלי ושל כל מיני אנשים שאני מכירה זה יבוא מתי שהכי לא תצפי לו. 😊
מכירה את זה, והייתי בזה.
אבל מצד שני כשיגיע מישהו שבאמת יאהב אותך את תשכחי את הקודם במהרה,
זה לא יישאר לעולם, תהיי בטוחה.. אני עברתי את זה ואני הכי מאושרת בעולם 😊
אבל אם אהבת אותו באמת.. אז הוא ישאר חרוט בתוכך.. למרות שתמשיכי הלאה
נכון,
רחוק מהעין זה לא רחוק מהלב.
אלא בתוך הלב.
בובה ,
אני מקווה שתצליחי להתגבר על הכאב העצום הזה.
ואני הכי מבינה אותך שבעולם.
אבל כמו שכתבת "להיזכר בזיכרונות יפים שאנחנו יודעים שלעולם לא יחזרו.."
אבל גם יש את המשפט הזה :
זיכרונות יפים או רעים תמיד יביאו איתם דמעות.
ומילים...ל-ע-ו-ל-ם לא יחליפו רגשות..
אני מקווה שיהיה לך טוב בלב ובנפש :]
אוהבת ותמיד פה 3>
