"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקה איומה נשמעה מדלת חדרה.
כבר היה מאוחר מידי,
אף אחד לא יכל היה לעזור.
היא סבלה, כל כך סבלה, הסבל שלה היה נוראי-
רק בגלל שכולם היו אדישים אליו.
אז לאט לאט היא נשרפה, מבפנים, מבחוץ,
נשרפה מכל בחינה אפשרית.
עכשיו, כשכל דקה חשובה היא עוצרת,
עוצרת לחשוב, צועקת להיזכר.
החיוך שהמיס ושבה המון לבבות כבר לא היה שם...
חוכמתה ויופייה הנדירים גם כמו החיוך, לא היו שם יותר.
היא נשארה לבד-
בלי כלום,
בלי זכרונות, בלי חיוכים, בלי אהבה...
כמו ביום היוולדה.
זה מוטט אותה,
את אותה ילדה מפונקת, את אותה הילדה שזקוקה לאהבה וחום יותר מלכל דבר אחר.
אבל עכשיו זה כבר מאוחר מידי,
הנזק שעשיתם לה בלתי הפיך.
אז היא סגרה את הדלת בחדרה,
היא סגרה את הדלת של חייה,
אבל הדלת של ליבה ?
תישאר פתוחה
כי אולי ביום מין הימים אותה ילדה תדע
אהבה.
עצובב אבל מדהיםםם
אהבה תמיד יכולה להגיע
ולא משנה מתי או איך היא נכנסת לחיים
בסופו של דבר.
תמשיכי לכתוב המון מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
פשוט ..
וואאאווווו ! ! !
לא קורה לי הרבה שאני מגיעה למצב כזה שפשוט אין לי מילים .
אבל עכשיו זה אחד הרגעים האלה ..
באמת אין לי מילים !
הדהמת אותי , ריגשת אותי , צמררת !!!!
מהממםםםםםםם #@!
ואי איזה כיפ לקבל מחמאות כאלה (:
ועוד ממך,
שאני מעריצה את הכתיבה שלך !!
תודה רבה 😊
יפה... 😊
אהבתי את הכתיבה שלך...
תודה רבה לכן (:
נשיקות !!
קטע חזק..! הכתיבה שלך סוחפת..
אתר האהבה הישראלי