אמצע הלילה, ואני ערה.
רוצה לאכול משהו , ומעדיפה לקחת משהו מקולקל מהמקרר שאימא שלי הכינה אתמול לערב השנה החדשה , שכן התאספנו כל האחים, וכל המשפחה באמת הייתה באמת מאוחדת אתמול.
ונכון זה היה ביתי כל חיי , אבל אני מרגישה לא נוח להרדם במיטה הישנה שלי, היא נוחה , וישנתי בה אולי 18 שנים פחות או יותר .
ונכון שזה המקום והשכונה שגדלתי בה מאז גיל חמש בערך , זה מזכיר לי כמה דברים שאולי הייתי מאוד שמחה לשכוח .
המון חוויות מהמיטה הזו שאני כ"כ לא מפסיקה לחשוב עליהן.
ונכון שהייתי קטנה ותמימה , וכל הזמן רק רציתי יחס מכולם.
אני בעצם לא יודעת למה חזרתי לכאן. למה ההורים והמשפחה לא יכלו פשוט לטוס אליי , לעשות את החג אצלי.
אני לא יודעת למה אני כל הזמן מנסה להדחיק את המצב הזה , את הזכרונות האלו שהולמים ומפציעים בליבי.
אני לא יודעת למה , אבל תמיד הייתה לי ההרגשה - מעורפלת הייתה תשוקתי.
תשוקת גיל 16, אבל עדיין תשוקה ראשונה , תשוקה בתולית.
אני לא יודעת איפה אתה עכשיו ומה אתה עושה בחיים האלה שלך
אולי אתה ממשיך לזיין בנות? אולי לא התבגרת מגיל 18 ? אני לא יודעת למה אבל יש לי את ההרגשה הזו שאתה עם אותו אופי .
כן , עברו אולי 8 שנים מאז הסיפור שלנו , האהבה המסתורית והלא מובנת.
אני רק רוצה לדעת מה איתך , לדעת מה הייתי בחיים שלך.
האם הייתי משהו משמעותי? או סתם עוד בחורה?
ואני יושבת כאן , בבית נעוריי .
אוכלת סלט שאימא שלי הכינה אתמול , לערב השנה החדשה.
זה עדיף מלגמור חבילת קרמבואים או לאכול דגני בוקר מזינים שאימא שלי אוכלת , 99 קלוריות למנה , אבל אני כבר הפסקתי לספור .
ואם אני אצא ואחפש מה לעשות? או שאני פשוט אדבר עם מייק והוא ישכיח ממני את הכל?
אבל בעצם הוא יזכיר לי את העבודה ההיא של למה לא הבאתי אותו לכאן , לישראל , להכיר את המשפחה .
אני לא יודעת בידיוק מה לעשות ,אבל אני מחליטה לשבת לאכול כאן את הסלט , סלט שאימא שלי הכינה אתמול לערב השנה החדשה.
הסלט שהיא מכינה כל השנה .
הסלט שכל כך אהבתי בגיל 16 .





