מקוווה שזה ישתפר ותיהיה לך מוזה מאמי.
אוהבת 3>
ומחכה להמשך .
יאלללללללללללה המשך...
מדהים =]
פרק 8.
שהשתחררתי להפסקה הגדולה,יכולתי לנשום לרווחה.
לאחר שעתיים לשון,הדבר הראשון שרציתי זה לקנות שתייה ולשבת עם הבנות בחוץ,באוויר הצח.
יצאתי מהכיתה והלכתי במהירות למכונת השתייה ושמתי לב שכולם יצאו החוצה כי השמש החליטה לזרוח היום.
פתחתי את התיק בשביל להוציא את הארנק ולאחר שמצאתי אותו,גיליתי שחסרים שלי שלושה שקלים.
"כוסעמק" סיננתי בשקט וחיטטתי בתיקי כדי לנסות למצוא מספר שקלים,"צריכה כסף קטן?" שמעתי קול מאחוריי,הסתובבתי וראיתי את שי עם כוס קפה חמה.
האדים המהבילים צפו באוויר מעל הכוס,ופניו היפות האירו לי את אותו הרגע,היופי שלו היה עוצר נשימה.הוא הסתכל עליי במבט חם ואוהב,צמרמורות ריגוש עטפו אותי ברגע שנזכרתי בנשיקה שהתרחשה בינינו.
ואנחנו כרגע מנסים לא לדבר על זה,השפתיים הרכות האלו שלו,הם נגעו בשלי..מצצו את לשוני ושפתיי.הוא היה שלי לכמה רגעים,וזה לא נקלט לי עדיין.
מרוב מחשבות לא שמתי לב ששי עמד מולי,מחכה לתשובה.
"אליאן? את פה?" שאל וצחק,"כן כן..סליחה פשוט נאבדתי בתוך עולם המחשבות.." אמרתי בחיוך רפה,'מחשבות עלייך' חשבתי לעצמי בלב.
"כמה כסף את צריכה?" שאל בנדיבות,"3 שקלים,ותודה." אמרתי.
הוא חיטט בכיסו,"את יכולה להחזיק את זה?" שאל והעביר לי את כוס הקפה.
לאחר חיטוט ארוך הוא מצא 3 שקלים,"קחי.." אמר וחטף את כוס הקפה והכניס לכף ידי את 3 השקלים,הצמרמורות עדיין שלטו בגופי,במיוחד ונגע בידי עכשיו.
"שיהיה לך יום טוב יפיפיה" לחש לתוך אוזני וצעד משם,עקבתי אחר ישבנו עד שנעלם בפינת המסדרון,פעימות לבי לא חדלו.
'הוא אמור להיות כל כך מקסים אליי למרות שהוא רוצה לשכוח את מה שקרה בינינו,הוא רומז פה משהו?' חשבתי לעצמי וקניתי את השתייה.
פתחתי את הפחית ולגמתי בתאווה,הלכתי לעבר הספסל שבו ישבו הבנות..עם חיוך ענקי מרוח על הפנים.
"היי" אמרו לי כולן שראו אותי,בדיוק נכנסתי לתוך סיפור של ניצן על הבחור החדש בחייה.
'הלוואי ולי היה מה לספר! יש לי בחור חדש בחיי,אך רק ש..הוא קצת יותר גדול מהרגיל ו..הוא מורה בבית ספר שלנו..ובכלל,מי אמר שיהיה משהו בינינו? זה יהיה יותר מדי אסור ומוזר..מבחינה תאורטית לעולם לא נסתדר.אני והוא זה כמו שחור ולבן..לילה ויום..לא? אני לא יודעת יותר מה לחשוב..רק שממש בא לי לנשק אותו..סתם ככה..בלי שאני ארגיש רע עם עצמי..' חשבתי לעצמי ולפתע שמעתי צעקה ונקטעו מחשבותיי.
"אליאן! בואי שנייה" ראיתי את אלון שהרים את ידו וסימן לי לבוא להגיד שלום.
"היי מה קורה?" שאלתי והוא קם אליי,חיבק אותי חיבוק רך ונשק ללחיי..
"מה נעלמת בבית ספר? אני לא רואה אותך בקושי יא מכוערת" אמר והתיישב חזרה בספסל,התיישבתי לידו.
"תביאי שלוק" אמר וחטף לי את הפחית,"חצוף!" אמרתי וצחקתי.
"מה? ביקשתי רשות!" אמר בהלם והרים גבות,"כן אבל לפני שאמרתי כן או לא ישר חטפת את הפחית,אלון אתה חצוף אתה.." אמרתי והנדתי את ראשי והוא צחק קלות.
"אין לי כוח ללימודים האלו..כוסעמק" אמר,"וגם כן..כל היום אני באימונים..בא לי אשכרה לישון כמה ימים" אמר והניח עליי ראש.
"אז במקום להתכתב עם כוסיות במקושרים כל הלילה,לך לישון!" אמרתי,"איזה כוסיות ואיזה נעליים,למרות שעכשיו אני יושב ליד כוסית..." אמר והסמקתי מעט.
"ממש כוסית על ! אדריאנה לימה הבאה" אמרתי בציניות מוגזמת והוא רק הרים את ראשו והסתכל עליי ארוכות,"יש לי משהו בפנים?" שאלתי.
"אליאן את הילדה הכי יפה שאני מכיר..בתכלס.." אמר.
אבל שהוא אמר את זה הרגשתי משהו בלב,מכירים את זה?
שהבן אדם מסתכל לך בעיניים ומחמיא לך בצורה מטורפת ואתה רוצה לעצור את העולם ולהישאר ככה ימים שלמים?
ככה הרגשתי,בדיוק ככה.
איך מחמאה אחת משגעת את הלב,איך..
"ממ..ממ..תודה אלון.." אמרתי והסמקתי,"את לא צריכה להסמיק מפגרת,סה"כ אמרתי את האמת" אמר ולגם את השלוק האחרון בפחית.
"אתה רוצה מכות?! מה סיימת לי את השתייה?!" אמרתי בהלם.
"תגזימי,רק שתייה.." אמר וחייך אליי,"היי אחי מה קורה?" אמר לילד אחד שעבר לידנו וחזר להתמקד רק בי.
"טוב תקשיבי בקיצור,את יפה אליאן! את יפה! למרות שאת פוסטמה לא קטנה" אמר עם קריצה,"סליחה?" שאלתי.
"בצחוק בצחוק." אמר,"אני יודעת שזה בצחוק..אבל מה הקשר פוסטמה יא טיפש!" המשכתי את השיחה המפגרת .
"כי זה מה שבא לי לראש שחשבתי עלייך" אמר,"די כבר! איזה מעליב אתה אלוהים ישמור!" אמרתי וצחקתי צחוק מתגלגל.
"למרות שאני חושב עלייך המון..והדבר הראשון שעולה לי שאני חושב עלייך,זה מלאך..כי..כאילו..את מלאך.." אמר והחל להגיד חצאי מילים וסתם לחייך לעצמו.
חיבקתי אותו ברוך,"אתה יודע שהבחורה שתצא איתך תהיה הבחורה הכי מאושרת בעולם." אמרתי.
"אני רוצה שאת תהיי הכי מאושרת בעולם" אמר והמשיך לחבק אותי.
"אתה מציע לי משהו?" שאלתי והתנתקתי מהחיבוק.
הוא הסתכל עליי ופלט,"סוג של..לא יודע..ת'אמת באמת שאני לא יודע".
"תתעלמי מהשטויות שאני אומר אליאני,באמת.." אמר וחייך.
התעסקתי עם השיער הנעים שלו ושתקנו ביחד.
הצלצול של סוף ההפסקה עצר את הדממה האינסופית,"טוב ממ איזה שיעור יש לך?" שאל ובדיוק חבורת בנים עברה לידינו,"אלון אתה בא?" שאל ליאור וטפח על שכמו של אלון.
"היי ליאור מה המצב?" שאלתי עם חיוך,"היי אליאן נשמה הכל טוב..נתראה אחר כך..יאללה אלון בוא" אמר וגער בו ללכת,"טוב ממ אני אראה אותך כבר לא?" שאל והביט בי עם העיניים האלו שלו.
"כן ברור.." אמרתי.
"רק אל תעלמי לי!" אמר והסתכל עליי עד שהגיע לחבריו.
הלכתי לשירותים עם חיוך מרוח על הפנים,'איזה יום מוצלח' חשבתי לעצמי.
סידרתי את שיערי ויצאתי החוצה.
נתקלתי במזכירת בית הספר,"אליאן נכון? ממ המורה לספרות שי ביקש שתבואי לחדר 12 עכשיו,ויהיה לך אישור על היעדרות משיעור חינוך גופני,אוקיי מתוקה?" אמרה ברצף,"אוקי.." אמרתי והתחלתי להתקדם לעבר חדר 12.
אורין דפקה לי מבט של "לאן את הולכת?" וצעקתי לה,"יש לי משהו לעשות,אני אראה אותך אחרי שיעור ספורט" היא חייכה חזרה והמשכתי ללכת.
לפני שנכנסתי לכיתה,העברתי יד בשיערי ולבי החל להתרגש,'מה הולך לקרות עכשיו?' מחשבה חתכה את עולמי.
'אולי אנחנו הולכים להתנשק בלהט בחדר ולפחד שמישהו יתפוס אותנו?' עוד מחשבה עברה במוחי,ונכנסתי ישירות לחדר 12.
לאחר שעה ארוכה של סידור ניירות עם שי,הבנתי..שלפנטז זה לא הכי טוב.
"טוב ממ,יש לי עכשיו עוד שיעור..אז אני רק מקווה שאני באמת אקבל אישור על העידרות משיעור ספורט.." אמרתי והכנסתי את הקלמר לתיקי.
"כן כן אל תדאגי" אמר בחיוך יבש,'מה עובר עליו? בהפסקה הוא היה מיסטר שרמנטי..ועכשיו..מיסטר יבש?' חשבתי לעצמי וקמתי לעבר הדלת.
"רגע אליאן" אמר וקם אליי,הלב שלי החל שוב לקפוץ.
"תקחי את זה למזכירות..בבקשה..ואחרי זה תחזרי לקחת עוד ערימת ניירות" אמר והעמיס עליי ערימת ניירות.
לאחר הליכה שנראתה כל כך ארוכה לעבר המזכירות חזרתי שוב לחדר 12.
שי עדיין ישב על הכיסא ונראה עסוק מתמיד.
באתי בדיוק להרים עוד ערימת ניירות שלפתע שי קם מהכיסא והתקרב אליי.
הנחתי את תיקי וידעתי,הולך לקרות פה משהו.
והוא לא הולך להיות קטן ופיצפון,הוא הלך להיות רב עוצמה.בדיוק כמו פעימות הלב שלי,חזקות ורבות עוצמה.
"זה מוזר שאני רוצה אותך?" אמר.
הוא ציפה שאני לא אגיד כלום,אך לא יכולתי לשמור את מחשבותיי יותר..
"תנשק אותי" ביקשתי בתחינה.
הוא ניגש קרוב לפניי והכניס אותי לתוך עולם מתוק וזוהר,הוא נישק כל סנטימטר בצווארי.
לשונו לא הפסיק אף לשנייה,הוא הסתכל לתוך עיניי ואני אל תוך שלו.
"אני..אני אוהבת אותך" אמרתי,וללא מילים וללא הקדמה
הוא נישק אותי נשיקה ארוכה ופרועה,נצמדתי לדלת ושי היה מולי,מנשק,מלטף.לא משאיר אף מקום בגוף מקופח.
כל השיער שלי היה פרוע באותה מידה גם שיערו של שי,בגדיי עלו וירדו כל חמש שניות בערך.
הרגשתי את ההורמונים שלי משתוללים בקצב מטורף,וגם פעימות לבי לא נחו אף לדקה.
הלשון שלו היה עטוף בלשוני ויכולתי להרגיש בטעם המסטיק שהוא לעס מקודם,הרחתי את הבושם המתוק שהוא משתמש בו כל בוקר.
"אני רוצה אותך רק שלי" אמר,"אליאן..אוו אליאן שלי.." אמר באנחה והעונג עלה ועלה כל פעם שהשפתיים נצמדו שוב.
נפלנו על השולחן והרגשתי את הכאב הצורם בגבי מהשולחן הקשה,אך לא היה לי אכפת.
דפיקה קלה בדלת שלא נשמעה עלתה לנו ביוקר.......
המשך יבוא
אני אוהבת אתכם!
😉
מממדההיםםםםם!!!=]
ממשיכה היום?=]