סוף סוףףףף תגובות ,
העלתן לי חיוך מטורף על הפנים 😛
המשך יתפרסם בערב :] .
הייתי מהופנטת ממנו , הרגשתי שהכל מושלם .
כלום לא יכול להרוס לנו .
או לפחות כך חשבתי .
פתאום שמענו רעש מפתחות ,
ליאור קם מעליי במהירות
הדלת נפתחה..........
אימא??????
*********
- כי האהבה? תמיד מנצחת :] ! - \ פרק 4 .
אלוקים אנא עשה שהאדמה תפתח , שתקח אותי הרחק מכאן .
אני רוצה להתעורר מתוך סיוט!
אין מילים שיצליחו לתאר את מה שהרגשתי באותו הרגע , כל עולמי חרב עליי .
"ליאור תן לי להיות לבד עם שני" אימא אמרה
ליאור מיד קם ונכנס לחדר שלי .
היא הביטה בי במבט מאוכזב וכעוס .
"אל תסתכלי עליי ככה" ניסיתי לברוח מהמציאות הקיימת , לגמד את מה שהיה .
"שיאסוף עכשיו את הדברים שלו ויילך מכאן" המילים האלה היו כחרב אדירה שננעצה בליבי
"יותר אף גבר לא נכנס לבית הזה!!" היא הוסיפה
שתקתי . מובכת ובעיקר מבולבלת .
"אני לא מסוגלת אפילו לראות אותו , תדאגי שהוא יילך כמה שיותר מהר"
אמרתי "טוב" בקול חלוש ונכנסתי לחדר .
הוא ישב על המיטה , הראש בין ידיו .
התיישבתי על בירכיי למולו , החזקתי את ידיו ופרצתי בבכי איום .
"אני לא אראה אותך יותר!!!!!!" , "אני לא מאמינה שזה קורה לנו!!!!!"
הוא שתק וחיבק אותי חזק חזק .
"אני מרגישה בתוך סרט , אני לא מאמינה שאימא שלי ראתה את הבת שלה במצב כזה"
"היא תמיד דאגה לי וחינכה אותי על הצד הטוב ביותר , זה לא מגיע לה" הייתי כל כך מאוכזבת מעצמי , איך נתתי לאימא שלי , לאוצר שלי לראות דבר כזה לנגד עינייה .
לגרום לה להרגיש שנכשלה בחינוך שלי . היא תמיד שמרה עליי וגוננה עליי . תמיד הזכירה לי מה זה ראש של גבר .
איך אני יוכל להסביר לה שעם ליאור זה שונה?!
שהוא לא כזה , אני זאת שמשכתי אותו לזה בטענה "אתה מרחיק אותי" .
התביישתי בעצמי .
בסך הכל בת 15 וחצי .
"שני" שמעתי את אימא קוראת לי .
נכנסתי לחדרה היא הייתה בתוך המיטה .
התיישבתי לידה , העיניים נפוכות והדמעות לא מפסיקות .
הבטתי בעינייה , ראתי שהיא גם בכתה , זה כל כך הכאיב לי . הכאיב לי שהיא בוכה בגללי .
"מתי הוא הולך?" שאלה בקול תוקפני
"ב13:00 יש לו רכבת" מילמלתי
"אני מצטערת אימא , אני כל כך מצטערת"
"שני מהיום אף גבר לא נכנס לבית הזה , נגמר הסיפור . אני צריכה לראות את הבת שלי ככה?" פרצה בבכי
חיבקתי אותה חזק , כל גופי צרם . אם רק היו לי את המילים להביע את מה שבלב .
"שני זה הכל מדאגה" אמרה והדמעות לא חדלו לרדת
"אני יודעת אימא" בכיתי יחד איתה
"אני לא רוצה שהבת שלי תגיע למצב כזה , לא ככה גידלתי אותך"
"אימא דיי את לא אשמה"
"אני אוהבת אותך שני אני לא רוצה לראות אותך ככה! את עוד ילדה!"
"תביני ליאור זה לא הגבר האחרון , בעתיד הכל יראה לך שונה , אתם לא תשארו לנצח . הוא יתגייס יכיר בנות . והחיים שלך גם ינתבו לזרם שונה .
אל תעשי טעויות. תשמרי על הכבוד שלך שני , הכבוד שלך זה הדבר הכי חשוב"
חיבקתי אותה חזק ונישקתי אותה
"אני אוהבת אותך אימא"
"גם אני אותך שני . את חשובה לי!"
חזרתי לחדר .
נשכבתי על המיטה ולא יכולתי להפסיק לבכות .
"דיי מאמי יהיה בסדר" ליאור אמר וניגב את דימעותיי
"איך יהיה בסדר ליאור? איך??"
"את אוהבת אותי?"
"ברור שאני אוהבת אותך"
"וגם אני אותך ואני לא יוותר עלייך"
"זה לא תלוי בך"
"שני.. אני לא אוותר עלייך" לחש וחדר במבטו לתוך עיניי
"לולו..אתה לא תבוא לכאן יותר...."
"אני אבוא את תראי"
"לאן בדיוק תבוא? היא לא מוכנה שתכנס לבית הזה"
"שני אנחנו נסתדר"
"אני לא יודעת מה להגיד לך"
"שששש.. דיי שושה אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר"
"מבטיח?"
"כן"
"באמת לא תוותר?"
"בחיים לא ,
גם אם אני יצטרך לשבת איתך בחוץ אני יעשה את זה"
"באמת?" לחשתי
"בטח נסיכה אני אוהב אותך , אני יעשה בשבילך הכל"
חייכתי באופטימיות .
"אני רוצה אבל לבקש ממך משהו" אמר
"תבקש"
"אל תשברי לי , אני לא רוצה לאבד אותך"
"אתה לא תאבד אותי" נשקתי לשפתיו .
"אני אוהב אותך" לחש וניגב את דימעותיי
חיבקנו אחד את השני חזק .
יודעים שועמדות בפנינו תקופה קשה .
אומרים שהאהבה תמיד מנצחת .
האם כך יהיה?
האם באמת כוחה של אהבה יגבור על הכל?
אני מאוד מקווה .
אני מצטערת שלקח לי זמן לפרסם המשך , עברו עליי יומיים מטורפים .
היה לי קשה לכתוב את הפרק הזה לכן הוא קצר .
מבטיחה בפעם הבאה לפנק אתכם עם פרק ארוך 😊 .
** ו"lidorushit" היום אני בת 17 וליאור בן 19 .
פשוט מושלם !
באמת מאמי את כותבת כ"כ יפההההההה ! 😛
שיהיה לכולכם שבת שלום ומבורכבת .
תבלו , תהנו והכי חשוב תשמרו על עצמכם .
המון נשיקות 😊 .
החלטתי להפסיק לכתוב את הסיפור .
כנראה שהכתיבה שלי צולעת :| .
רציתי להגיד תודה לכל אלה שהקדישו מזמנם לקרוא אותו ,
מקווה שנהנתם ולו במעט .
ותזכרו שהאהבה? תמיד מנצחת .
תמיד תלחמו על האהבה שלכם .
אוהבת המון , שני 😊 .
מההההההה?!?!?
לאאאאאא
למהההה???!??
ממש ריגשת אותי!@@@#$
תמשיכי לכתובבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!!
אגב, הסיפור אמיתי? :|
כן הסיפור הוא 100% אמיתי .
למה את לא ממשיכה לכתוב? 😮
זה ממש מעניין (:
תכתבי :]]]