הנפש/ מורן .ל.
הנפש מתעוררת בשעת לילה מאוחרת,
מתרחקת מן השמש ובורחת לליל אמש,
מסתתרת מן האור, מתחבאת בבית קברות עכור.
בורחת מקרני האור המפשיטות, שעל חטאיה צועקות.
מנסה להתכחש לחטאיה, מפחדת מן הדין בערוב ימיה.
מתעופפת, רוצה להיות חופשייה...
אך לנצח את חוטמו השאיר בה - החטא שלה.
המעגלים של חייה אינם סגורים,
והנפש, שוב צריכה לחזור תחת קרני השמש המאירים.
המבול במקרא ירד כפי שהדמעות יורדות מתוך עיניה,
רוצה לכפר על כול עוונותיה.
הזמן לא ממשיך והנפש נכלאת בעולם של הזיה,
הנפש מתחננת למעט נחמה ומנוחה.
היא חוזרת למקום בו הייתה ההתחלה,
היא חוזרת שוב רק כדי לצפות בשקיעה.
נפש, מדוע כשאת מתבוננת על הגלים המתנפצים,
העולם שקט, נקי ללא חטאים מיותרים?
נפש, אל תשכחי כי הכול עובר,
ולמרות עוונותייך ה' עליך שומר...
נפש, תהיי חופשייה,
אך אל תשכחי בבוא היום להיות גם צדיקה.
היה לי נורא משעמם בשיעור ספרות, לימדו איזה שיר חדש, ואני החלטתי לכתוב שיר חדש מעצמי:]
וההדגשה של האותיות האדומות זה כדי להדגיש את שמי 😛





