קטע שכתבתי עכשיו , לא אופייני לי לכתוב ככה.
אבל מקווה שתאהבו..איכשהו O_ם
הוא הרים את ראשו ושם לב אלייה , היא מצאה חן בעיניו.
הוא ניסה כמה שיותר להכחיש את אהבתו אלייה , היא הייתה שונה.
היא הייתה שונה מכולם , שיער שחור חלק עד לכתפיים,חיוך ששובה אלף לבבות.
אך היא הייתה אחרת מכל שאר הבנות ,
אבל כל פעם שהייתה עונה על שאלה בכיתה , או צוחקת בקול.
הלב שלו היה פועם בצורה מטורפת , כאילו עכשיו חווה מרתון ריצה ארוך.
קראו לו רום , ילד שכולם אהבו.
חברותי , עם עיניים בוהקות שמחייכות לעולם.
אפשר לקרוא לו מקובל , הבנות אחריו רדפו כל היום.
אך לכיוונן הוא אף פעם לא פנה , רק את שיערה החלק והשחור הוא חיפש.
את החיוך ששובה אלף לבבות.
לפעמים שהיה בוהה בה בשקט , מבטה היה נתפס בשלו.
וסומק קל היה עולה על פני שניהם.
שמה היה יולי.
הוא צעק בליבו את שמה פעמים רבות , שלא יכל יותר להסתיר את אהבתו הכואבת.
שהיה הולך במסדרונות הבית ספר , ויולי בדיוק הייתה עוברת ממולו
חבריו היו מוצאים דרך לרדת עלייה , למצוא סיבה ללעג.
ומחשבה אחת סררה את ליבו של רום 'על מה יש כבר לצחוק עלייה ? היא מושלמת.'
שהימים חלפו בתיכון , וכולם כבר התבגרו.
אהבתו של רום רק התעצמה יותר ויותר.
בבוקר שמשי ביותר , החליט לפנות לליבה של יולי.
ולנסות למצוא אהבה משותפת.
שהצלצול להפסקה נשמע בכל הבית ספר , ורום קם מכיסאו..
וקם לעבר יולי.
יולי שבדיוק אירגנה את התיק שמה לב לעיניים הבוהקות של רום.
הסמיקה מעט לעצמה , וחשבה לעצמה כמה שזה לא הגיוני שהוא בכלל ישים עלייה.
הרי הוא מלך השכבה , והיא סתם עוד ילדה ממוצעת.
"יולי ?" אמר רום לעברה של יולי , פעימות ליבו היו חזקות..כמעט קרעו את חולצתו לגזרים.
"היי רום , מה נשמע ?" אמרה באומץ שלא אופייני לה.
"יש לי משהו להגיד לך." אמר בשקט.
"תגיד.." אמרה בקלילות , וליבה גם החל לפעום.
"אם רק הייתי יכול לומר את זה בפשטות , החיוך שלך שבה את הלב שלי .. וכל 999 הבחורים יכולים ללכת למצוא בחורה אחרת , כי את יולי..ואני רום...כמו אהבתו של רומיאו כלפיי יוליה , ככה אני מרגיש כלפייך." אמר והזיע מעט בכפות ידיו.
אם היה אפשר לראות את הלבבות הקטנים שחגו מעל ראשיהם של רום ויולי.
נשיקה ארוכה אחת הכריעה אהבה , והפכה אותה לחיים שלמים.
כמו האהבה של רומיאו ויוליה , צריך לאהוב ..
ולא לשים לב לאחרים.





