המששששששששך מהמםםםםםם =]]]]]]
התגובות שלכן ממש מעודדות ומרגשות! תודה רבה לכן! אני ממש שמחה שאתן אוהבות את הסיפור!
הינה המשך:
היא התקרבה אליי לוקחת את ידי ומצמידה אותה לחזה לצד הלב ואמרה משפט שריגש אותי מאד והעציב אותי:"נדב, תיזכור אתה עובר לגור כמעט בצד השני של הארץ,אבל,לא משנה מה תמיד נישאר אחים בנשמה,נדב אני אוהבת אותך עד הגג! ואני רק רוצה שתדע שלא משנה מה יקרה אני תמיד יהיה שם בשבילך!" חיבקתי אותה חזק והרגשתי דמעה זולגת על הלחי.
החזקנו ידיים חזק והבחנתי בדמעה קטנה על הלחי שלה מחיתי אותה בידי והתחלנו לצחוק.
"בואנה את מטורפת את! וכך תמיד תשארי!" חייכתי אליה ומיד התחלתי לספר לה ולשתף אותה ברגשות שלי כלפי המעבר הספונטני.
היא הקשיבה לכל מילה ומילה והגיבה לכל דבר ישבנו קרוב לחמש שעות ביחד מדברים ומדברים, היא עודדה אותי והרגשתי איך אני מתחזק ומתחיל לראות גם את הצדדים הטובים בדבר, היא המשיכה לחזק אותי ולתת לי כח,לאט לאט הרגשתי שכל העצב התפוגג ולבסוף נישכבנו ביחד על המיטה ודיברנו בלחש על כל מני דברים,דימיינתי את הבית ואת החיים החדשים והכל ניראה לי פתאום יפה והרגשתי טוב עם עצמי, אחרי ים של מחשבות הרגשתי ממש עייף ונירדמתי.
--------------------------------------------------------------
למחרת בבוקר התעוררתי לצד דורון שכניראה נירדמה גם היא מעייפות.
השעה הייתה עשר וחצי בבוקר החלטתי לא להעיר מיד את דורון. ניכנסתי למקלחת קצרה וצחצחתי שיניים. ניכנסתי לחדר פותח את הארון ומוציא מכנס קצר וחולצת נייק לבנה.
לבשתי את המכנס בזריזות מדי פעם שולח מבטים אל דורון בודק אם היא ישנה.
לבשתי את החולצה והתקרבתי אליה מלטף את שיערה השחור הארוך, :"דורוני! בוקר! קומי כבר שמנה לפני שאמא שלך רצה אליי הבייתה עם מחבט! " היא חייכה אליי,ידענו שאמא שלה לא תדאג, דורון הרבה פעמים נישארה לישון אצלי וההורים שלנו כלל וכלל לא דאגו,כי ידעו שאנחנו בקשר טוב,וגם המשפחות היו בקשר טוב מאד והדוק.
דורון התמתחה ולבסוף התיישבה על המיטה ושיערה עמד דום!
היא שלחה אליי מבט שובב ואספה את שיערה לקוקו.
"יאללה דורון! בואי נרד למטה נאכל ארוחת בוקר ואני עף למרכז! יש לי כמה סידורים לעשות"
דורון חייכה אליי :"ואני יזוז לבית!! כי יש לי להתארגן וללכת לשמור על מיטל הבת של מירי"
היא קמה ניכנסה לשירותים שלטוף פנים וניפרדה ממני אפילו בלי לאכול איזה ארוחת בוקר.
הבית היה ריק כמו תמיד,אחותי בגן והורי בעבודה,הכנתי לעצמי ארוחת בוקר והחלטתי להתקשר לאחותי הגדולה :"היי כוסית מה קורה?" יכולתי לדמיין את החיוך שנימרח על פניה "היי שמן אצלי הכל נחמד ואצליך?" איזה נחמד.. מסכנה.. סוחטים אותה בצבא בטירנות חבל על הזמן והיא שמחה.
"מיתגעגע!" מזגתי לעצמי מים רותחים לתוך הכוס עם התיון והוספתי שתי כפיות סוכר:"גם אני מיתגעגעת אליכם מאדדד!! בקרוב מאד תעברו קרוב לבסיס שלי ואני יוכל לבקר אותכם יותר!"
היא הזכירה את המעבר אך לא הרגשתי עצב ופחד,הכל נעלם אחרי השיחה שלי עם דורון אתמול.
"כן האא!! בית נחמד.." פירגנתי לאחותי "בית נחמד?! אתה צוחק?? זה וואחד וילה עם שטח חבלז!!"
ניזכרתי שאתמול אחותי אמרה שאבא הראה לה תמונות.. בלשתי בארונות מקווה למצוא אותן, ולראות סוף סוף לאן אני עובר..
"שמעתי שמצ'פרים אותך משו שווה.." המתיקה את השיחה וסיקרנה אותי :"באמת?! איך בדיוק?.."
ניסיתי לברר פרטים נוספים והיא התחילה את המשפט שלה מסקרנת אותי עוד יותר........
מיצטערת שזה קצר! אני יפצה מחר!
-תגיבו- 😊
ואת מסקרנת אותי עוד יותר! חח
תמשיכי
אני מאוד שמחה שזה מסקרן אותכם ושאתם אוהבים את הסיפור!
עוד כמה תגובות ויהיה המשך מעניין!! 😊