אלפי פרחים בשמיים יתעופפו,
בעוד שהשמש כמעט תהיה לא נראת לעין.
עננים אפורים יכסו אותה מעט, ויעלמו בן רגע.
פרחים צבעוניים יתעופפו בסיבובים סביבי.
כל רגע קט של אושר, דמיוני ימלא אותי בפרחים.
סיגליות, ורדים, חמניות, קלות וחבצלות.
לחישות קטנות ודמעות שימחה כפנינים יתגלגלו מעיניי.
ושמי אינו ניתן להברה.
ועיני קפואות- פרחים משתקפים מהן.
טיפות דם קטנות יכסו את קצות עלי הכותרת של הורדים הלבנים.
קוציהם יחתכו בבשרי.
ואהיה מאושרת אפילו יותר.
איי שם מאחוריי אוזניי אשמע את קולך-
שר לי מנגינות של עצב ותשוקה למופשט.
אצבעותיי לא יוכלו לגעת באדמה.
ארחף לי במערבולת מתוקה של פרחים רעילים.
אנוכי והאושר שלי יציף את גדותיי ההיגיון.
וקולך לוחש לי, והפרחים מתעופפים.
וטיפות קטנות של דם בתוך עלי הכותרת של הורדים הלבנים.
דמעות פנינים מתגלגלות.
והצל מתעמעם וקטן.
העננים הלבנים מלאים בסדקים של חסרונות.
והאושר שלי אינו נמוג.
חופשייה אני, חופשייה.
וטעם החיים יסובב סביבי.





