כשהייתה קטנה,
אמרו לה העיקר לנסות.
את תצליחי יקירה.
ושלא הצליחה, תמיד היה מי שיירים אותה,
ויאמר לה, אין דבר.
ושגדלה לא הייתה אותה היד,
ולא היה מי שיבין
מה זה שגורם לה להיות כל כך מטורפת אחריו,
כמו מסוממת,
משתגעת, אחרי אותו האיש שאת ליבה מוחץ.
והיא לא מוותרת
אולי היא מטורללת?
והוא מעלייה עומד, צחוק.
נהנה?
ודמעותיה נשפכות ללא דופי.
וגרונה צועק, צועק לאוויר.
נגמר לה הקול.
הוציא לה את הנשמה.
והיא זקוקה כל כך,
לאותה היד, לאותו הקול,
לשני מילים שהרימו אותה מהכל.
והיא לא מבינה מתי די,
היא כבר גדולה, אין מי שיגיד לה, תפסיקי.
ומשום מקום הוא בא,
חיוך על שפתיו
זה מלאך?
הוא רק לוחש לך בחיוך
'אין דבר' את דמעותיה מוחקת, 'אין דבר'.
QUOTE (טוניטה @ 08/12/2007) אהבתיי=]
גמאאאניי :]
מדהים כמו תמיד !
אהבתי [:
אוהבת3>
הסוף עם המלאך היה ממש ממש מתוק
יצא ממש יפה מאמי😊
תמשיכי לכתוב המוןןן
ולגבי מה שכתבת בקטע עצמו תמיד יש מי
שירים רק צריך לדעת לראות את האנשים שבאמת
איתך ולצידך😊 אותם האנשים האמיתיים
שלצידך בטוב וברע
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
